הבהרה בנושא תיקון 5 והוראת שעה 2010
אדגיש מראש כי אין לעשות פעולות נמהרות ופזיזות, ואין למשוך את כל כספי הגמל המצויים בקופות הגמל הוותיקות, אלא להתייעץ תחילה עם איש מקצוע, כדי להימנע מנזק בלתי הפיך לכספים הצבורים בקופות אלו.
ביום 15 באוקטובר 2010, קיבלה הכנסת החלטות בנוגע לתיקוני חקיקה והוראת שעה, והם פורסמו בספר החוקים ביום 18 באוקטובר 2010.
תיקון 5 מתייחס, בין היתר, לתיקוני חקיקה ושינוי סעיפים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) התשס"ה-2005 (להלן: "חוק הגמל"), ומגדיר כללים למשיכת כספים מקופות משלמות ושאינן משלמות לקצבה, כללים למשיכת כספים שלא בדרך של קצבה, כללים להיוון קצבה ועוד.
הוראת שעה מתייחסת לשלוש אוכלוסיות מוגדרות שבנוגע אליהן קיים "חלון זמן" למשיכה הונית של כספים בקופה לא משלמת לקצבה, לגבי כספים שהופקדו או אירועים שאירעו לאחר 2008. להלן העמיתים והכספים שהוראת השעה מתייחסת אליהם:
1. עמית עצמאי בקופה לא משלמת (כגון קופ"ג בבית השקעות), שמלאו לו 60 שנה ביום 31/12/2007 והמשיך להפקיד תשלומים לקופה גם אחרי ינואר 2008.
2. מוטבים של נפטר שכספים הוניים בקופ"ג שעמדו לזכותם למשיכה הונית, הועברו אחרי 2008 לחשבון על שמם, בקופה לא משלמת לקצבה, במעמד עצמאי.
3. שכיר בקופ"ג לפיצויים או בקופה אישית לפיצויים, שסיים את עבודתו לאחר 2008 והיה זכאי למשיכת כספי הפיצויים במשיכה הונית, אולם הכספים הועברו לחשבון על שמו בקופ"ג לא משלמת לקצבה, במעמד עצמאי.
בנוגע לעמיתים המוזכרים לעיל קובעת הוראת השעה כי הם רשאים למשוך את הכספים האמורים במשיכה הונית עד ליום 31/12/2011, תוך תשלום מס רווח הון בשיעור 15%, מהרווח לתקופה שבין ינואר 2008 ועד מועד המשיכה.
עיקר אי ההבנה והבלבול חלים בנוגע לעצמאים, אשר קיבלו הודעות אזהרה כאילו כל כספם בקופת הגמל יהפוך לקצבה ולא יתאפשר להם עוד למשוך את כספם כהון.
יובהר להלן כי:
א. כל הכספים ההוניים בקופ"ג שהופקדו כהון לפני 2008, יוותרו הוניים.
ב. הנחיות הוראת השעה בסעיף 1 לעיל, חלה רק עלעצמאים שמלאו להם 60 שנה בסוף 2007 והמשיכו להפקיד לקופ"ג, ואינה חלה על העצמאים הצעירים מגיל זה, גם אם המשיכו להפקיד לקופ"ג. חלים עליהם כללי המשיכה המוגדרים בתיקון 3 משנת 2008 ובתיקון 5 משנת 2010.
ג. כספים כאמור לעיל, שלא יימשכו עד סוף השנה, יהפכו לכספי קצבה בקופה לא משלמת, ויחולו עליהם כללי המשיכה המוגדרים בתיקון 5 משנת 2010.
לסיכום:
●אם אתה עצמאי שמלאו לו 60 שנה בסוף 2007, והפקדת כספים בקופ"ג, הוראת השעה רלוונטית לגביך, ואתה רשאי לפנות עד סוף השנה לקופת הגמל ולמשוך את הכספים שהפקדת החל משנת 2008 כהון, תוך תשלום מס רווח הון בשיעור 15%.
הכספים שהפקדת לפני 2008 לקופ"ג, ימשיכו להיות הוניים, אינך חייב למשוך אותם כעת והם יהיו בני משיכה כהון גם בעתיד.
● אם אתה עצמאי שמלאו לו 60 שנה בסוף 2007, אולם לא הפקדת כספים בקופ"ג הוראת השעה אינה רלוונטית לגביך, והכספים שהפקדת לפני 2008 לקופ"ג, ימשיכו להיות הוניים ובני משיכה כהון.
●אם אתה עצמאי שלא מלאו לו 60 שנה בסוף 2007, אולם לא הפקדת כספים לקופ"ג לאחר שנת 2008, הוראת השעה אינה רלוונטית לגביך, והכספים שהפקדת לפני 2008 לקופ"ג ימשיכו להיות הוניים ובני משיכה כהון.
● אם אתה עצמאי שלא מלאו לו 60 שנה בסוף 2007 והמשכת להפקיד כספים לקופ"ג לאחר שנת 2008, הרי הפקדות אלו נחשבות הפקדות לקצבה, ויחולו עליהן כללי המשיכה המוגדרים בתיקון 5 משנת 2010.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ פנסיוני או הנחיות למשיכה או השארת כספים בקופ"ג. יש לבדוק עם יועץ/סוכן/משווק פנסיוני אפשרויות משיכה של כספים מקופ"ג, בהתאם לחוק הגמל, למשתנים אישיים ועפ"י בדיקה והנמקה כאמור בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.
הכותב - יועץ פנסיוני, בעלים של ''איציק בן ארויה ליווי פנסיוני בע''מ'', חברה העוסקת בייעוץ פנסיוני לחברות ולפרטיים, וכן בהדרכות מקצועיות בתחום הביטוח, הפנסיה והגמל. מנהל אקדמי בהכשרת יועצים ומשווקים פנסיוניים בגופים מוסדיים ונמנה עם מומחי חברת ''חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ"
(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.