משב רוח קל לדנקנר: קריסת הפרנק השוויצרי צפויה לצמצם את הפסדי כור על קרדיט סוויס
צניחת המטבע בשוויץ בכ-10%, שהגיעה בתגובה ישירה להצהרת נגיד הבנק המרכזי השוויצרי על התערבות אגרסיבית בשוק המט"ח לטובת הורדת שער המטבע המקומי מול המטבעות האחרים, ובד בבד הקפיצה את הבורסה של שוויץ בכ-4%, צפויה להשפיע לטובה על חברת כור, חברה בת של דיסקונט השקעות שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר.
כור מושקעת במניות בנק ההשקעות השוויצרי קרדיט סוויס, שחלקן משועבדות כנגד הלוואות שהחברה לקחה מהבנקים סיטי ומורגן סטנלי. במקביל דאגה כור לגדר את ההשקעה ומדיווחי החברה עולה, כי היקף הגידור שלה עומד על כ-690 מיליון פרנק שוויצרי.
בפועל יש לכור יתרון של כ-450 מיליון פרנק שוויצרי, שכן לחברה חשיפה של כ-525 מיליון פר"ש במניות קרדיט סוויס, יש לה מזומנים בסכום של כ-347 מיליון פר"ש, ומנגד, הלוואות בסכום כולל של כ-636 מיליון פרנקים שוויצרים וכאמור, עסקאות צילינדר (גידור) בסכום כולל של כ-690 מיליון פר"ש. סכום החשיפה למניות CS והמזומנים, בנטרול ההלוואות והגידור, מביאים אותה להיות במעין "שורט" של כ-450 מיליון פר"ש.
נעם פינקו, אנליסט בבית ההשקעות פסגות אמר בשיחה עם Bizportal, כי "כשלוקחים בחשבון את הגידור, לכור יש עודף התחייבויות על נכסים בפרנקים שוויצרים. עסקת הגידור של כור היא בהיקף גבוה מאוד. לכן, כשהפרנק השוויצרי יורד, כור למעשה מרוויחה הודות לגידור.
"כל עוד שווי המניות ירד והפרנק השוויצרי עלה, נגרמו לכור הפסדים, בפרט לאור העובדה שההלוואה בגין הנכס היא קבועה. לכך התווספו הירידות בשער המניה עצמה, שנבעו משתי סיבות: ראשית, כל עוד שער הפרנק מול המטבעות האחרים היה גבוה נפגעו התוצאות הכספיות של הבנק, ושנית, המניה של קרדיט סוויס חטפה יחד עם כל סקטור הבנקים".
- 2.יובל 06/09/2011 17:15הגב לתגובה זוהמניב מתרסקת 13% על מה אתם מדברים
- היא מתרסקת בניו יורק 06/09/2011 22:32הגב לתגובה זוסך הכל בשורה מעולה לדנקנר
- 1.בני 06/09/2011 15:14הגב לתגובה זונקווה שזה יהיה גם רווח בפועל
- ארגון נפגעי נוחי 06/09/2011 15:29הגב לתגובה זוהבור עמוק מדי, ואם יש רווחים על הנייר נוחי ידאג מהר מהר להעביר אותם לכיסו. אל תחכה לדיבידנדים כי יש לך הוצאות ענקיות של שכר בכירים ומשכורות מנופחות לדירקטוריוןף והתחייבויות ענקיות לחברות אחרות בקבוצה שגם שם יש בכירים ודירקטורים (אגב אלה בדיוק אותם בכירים ודירקטורים בכל החברות) שמושכים - שוב - משכורות מנופחות ושכר דירקטורים, ואז זה עולה לחברת האם, ותנחש מה קורה שם? ניחשת נכון! שוב בכירים ודירקטורים שמושכים משכורת ותוספות. מה שיישאר לך בסוף זה הנייר, ואתה כבר יודע מה אפשר לעשות עם נייר בסוף היום....
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
