האפשרויות לפריסת רווח הון על פי סעיף 91(ה) לפקודה
הפריסה על פי סעיף 91(ה)(1) לפקודה תבוצע, לפי בקשת הנישום, בתוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס ומסתיימת בשנת המס שבה נבע הרווח.
שאלה:
-----------------
הוראות סעיף 91(ה) לפקודת מס הכנסה מתירות לבצע פריסה של ארבע שנים לאחור מיום המכירה.
השאלות:
1. אם בוצעה מכירה בשנת 2008 ולנישום שומות בהסכם עד 2006, האם אפשר לדרוש ביצוע פריסה על פי הוראות סעיף זה לשנים 2005, 2006, 2007, ו-2008 - שכוללות את השנתיים שלעניינן קיים הסכם שומה?
2. האם במקרים מסוימים מתירים פריסה לשנים קדימה?
תשובה:
-----------------
סעיף 91(ה) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") עוסק כמובן בחישוב המס ולא בתוספת הכנסה לשנות המס (ראה למשל עמ"ה 16/94, ח. בידרמן נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, מיסים ט/2 ה-14), וכפי שנאמר לעניין זה במכתב עדכון החלטות ועדת פסיקה(עדכון מס' 7), מיסים טז/2 ג-42:
"פריסת הכנסה לשנים קודמות הינה פריסה טכנית המתבצעת לצורך חישוב המס החל על הנישום בשל אותה הכנסה. הפריסה אינה משנה את מועד אירוע המס על כל המשתמע מכך. אירוע המס קיים במועד קבלת ההכנסה ומטרת פריסתה לשנים קודמות היא להקל בחישוב המס החלק על היחיד אשר קיבל הכנסה הנושאת אופי חד פעמי שהצטברה בשנים הקודמות".
הפריסה על פי סעיף 91(ה)(1) לפקודה תבוצע, לפי בקשת הנישום, בתוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס ומסתיימת בשנת המס שבה נבע הרווח, ולכן אם בוצעה המכירה בשנת 2008 אזי אפשר לבקש חישוב מס לפי פריסה משנת 2005 (או אם הנישום מעדיף זאת, מהשנים 2006 או 2007 - יש לבחון זאת באופן נפרד, בהתחשב בשיעורי המס השוליים בכל שנת תחילה), וזאת גם אם שומת המס לשנים אלו הוסדרה בהסכם, באופן שחישוב המס על רווח ההון יהיה כאילו נפרס והצטרף להכנסות (שהוסכמו) באותן שנים.
להבדיל מהוראות אחרות בפקודה [סעיף 8(ג)(3) לפקודה למשל] לא ניתן לבקש לפרוס את המס קדימה, שכן סעיף 91(ה)(1) לפקודה קובע כי תקופת הפריסה תסתיים בשנת המס שבה נבע הרווח.
המשיבים - שלמה פיג'ו, עו"ד ורו"ח, יועץ במסים לתאגידים מסחריים ומומחה לעסקאות מיסוי מקרקעין מורכבות. עוסק במיסוי הכנסה, מיסוי מקרקעין וסוגיות מיסוי משולבות.
שגיא גרשגורן, עו"ד ורו"ח, לשעבר עוזר מקצועי לסגן נציב מס הכנסה (היועץ המשפטי לרשות המסים ומנהל מיסוי מקרקעין), שותף מסים בישראל של הרשת הבין-לאומית Leading Edge Alliance, מרכז לימודי מסים לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, מחבר במשותף של הספרים "אשנב לדיני מסים" ו"עקרונות ועיקרים במיסוי הכנסה", עוסק במיסוי הכנסה, מיסוי בין-לאומי, מיסוי מקרקעין וסוגיות מיסוי משולבות.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
