נחתמה אמנה חדשה בין ישראל לפנמה
ביום 28.7.2011 נחתמה בראשי תיבות אמנה חדשה למניעת כפל מס בין ישראל לפנמה.
ביום 28.7.2011 נחתמה בראשי תיבות אמנה חדשה למניעת כפל מס בין ישראל לפנמה.
לראשונה חתם משרד האוצר על אמנה למניעת כפל מס עם מדינה הנחשבת למקלט מס. צעד זה ממשיך את מדיניות משרד האוצר להרחיב את אפשרויות החלפת המידע בין רשויות המס, במטרה לאפשר לרשות המסים בישראל לקבל מידע מרשויות המס הפנמיות, באשר לישראלים רבים המקימים חברות בפנמה כחלק מתכנוני מס בין לאומיים.
יצוין כי ככלל שיטת המס בפנמה טריטוריאלית, ולכן היא אינה נוהגת למסות את תושביה על הכנסות המופקות על ידם מחוץ לפנמה. בכך מופחתת החשיפה לכפל מס בפעילויות הבילטרליות (דו צדדיות) של תושבי שתי המדינות, ומצטמצמת דה-פקטו לסוגי הכנסות שמפיקים תושבי ישראל בפנמה, ושבגינן חייבים תושבי ישראל גם במס בישראל מכוח סעיף 2 רישא לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
יצוין כי לפנמה היה אינטרס מובהק לחתום על אמנת מס מלאה - ולא על אמנה להחלפת מידע בלבד - עם מדינה כישראל, ובכך לתרום לשיפור תדמיתה בעיני הגופים הבין לאומיים (כגון OECD והפורום הגלובלי לשקיפות ולהחלפת מידע בענייני מס) כמדינה הנוקטת צעדים למניעת משטרי מס מזיקים ולהגברת השקיפות. רק לאחרונה הסיר ארגון ה-OECD את פנמה מה"רשימה האפורה" של המדינות שאינן מיישמות סטנדרטים בין לאומיים להחלפת מידע בענייני מס, זאת לאחר שפנמה השלימה חתימה על 12 אמנות להחלפת מידע בענייני מס עם ארה"ב, צרפת, הולנד, איטליה, ספרד, לוקסמבורג, קטר, קוריאה, סינגפור, מקסיקו, ברבדוס ופורטוגל.
האמנה נחתמה לאחר שני סבבי דיונים בין נציגי מינהל הכנסות המדינה ורשות המסים בישראל לבין נציגי משרד האוצר הפנמי. בראש המשלחת הישראלית עמדה עו"ד טליה דולן-גדיש, היועצת המשפטית למינהל הכנסות המדינה.
האמנה כוללת הוראות שמיוחדות לאמנה עם מקלט מס. כך למשל, לעניין הכנסות פסיביות נקבעו במדינת המקור שיעורי מס הגבוהים באופן משמעותי משיעורי המס שנקבעו באמנות האחרונות של ישראל. נוסף על כך לא הוכרעה באמנה סוגיית תושבותה של חברה, ונקבע כי זו תיקבע בכל מקרה ומקרה בהליך של הסכמה הדדית בין רשויות המס של שתי המדינות. האמנה גם כוללת הוראות מיוחדות למניעת ניצולה לרעה.
כן כוללת האמנה החדשה סעיף החלפת מידע רחב בין רשויות המס של שתי המדינות, ולפיו תוכל רשות המסים בישראל לקבל מידע על הכנסות שמפיקים תושבי ישראל בפנמה, וזאת גם באשר למידע המוחזק בבנקים בפנמה.
האמנה צפויה להיכנס לתוקף לאחר סיום הליכי אשרורה בשתי המדינות.
הכותב - ראש מחלקת מיסוי בינלאומי גולדפרב-זליגמן ושות' עורכי דין, לשעבר, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
