לא מחזיקות מעמד: חברות האחזקה חוטפות בגלל המינוף והריכוזיות
חברות האחזקות נסחרות תחת לחץ מכירות כבד ובולטות לשלילה במסחר כאשר הן מובילות את הירידות. נעם פינקו מפסגות שופך אור על התופעה שנובעת לפיו מהמינוף הגבוה של חברות האחזקה שמחריפה את הירידות של מניות אלו בשוק יורד ומהריכוזיות שמאפיינת אותן שהופכת אותן למטרת תקיפה לאחרונה עם התחזקות המחאה החברתית.
רוב חברות האחזקה הן בעלות מינוף גבוה שתורם לתנודתיות גבוהה במניה. חברות אלו סובלות יותר בשוק יורד הרבה יותר מחברות הבנות שלהן. דוגמא לכך היה ניתן לראות במשבר 2008 בו חברות האחזקות נחתכו בעשרות אחוזים והציגו ביצועים גרועים בהרבה מהשוק.
המחאה החברתית נותנת את אותותיה כאשר הרבה אש הופנתה לטייקונים בטענה כי מעט מאוד אנשים שולטים בהרבה גופים. ייתכן כי השוק מגלם או יגלם את חששות המשקיעים כי וועדת הריכוזיות תנקוט צעדים להחלשת חברות האחזקות.
חברה לישראל של משפחת עופר מחזיקה בין היתר בכיל, בזן, טאואר וצים. היא מחברות האחזקות הפחות ממונפת ובעלת חוסן כלכלי רב. חברת הספנות צים היא החברה שתחטוף אם סוגיית משבר החוב של ארה"ב הולך להעמיק והיום (ב') מודיס נתנה לזה רמז כשאיימה שאף היא תוריד את דירוג ארה"ב אם לא יינקטו צעדים משמעותיים לקיצוץ הגירעון. המניה מושפעת בעיקר מביצועי כיל.
דיסקונט השקעות היא החברה המרכזית בקבוצת IDB של דנקנר שמחזיקה בין היתר במכתשים אגן, כור, סלקום סקיילקס, אלביט, גיוון ,המלט, שופרסל, נטוויזן, נייר חדרה, נכסים ובנין. החברה ממונפת מעל הממוצע. לחברה חשיפה לבנק השוויצרי קרדיט סוויס דרך כור כאשר משבר החובות באירופה מעיב ועדיין מהווה סכנה למניית דסק"ש שאף הגדילה את חשיפתה לקרדיט סוויס באמצעות הלוואה של חצי מיליארד שקלים (חלקה מIDB). הרגעות החששות לגבי קרדיט סוויס והשלמת מכירת מכתשים אגן יורידו לחץ ממניית דסק"ש.
כלל תעשיות שגם בבעלות דנקנר מחזיקה בכלל ביוטכנו נטוויזן, נייר חדרה, נשר, סייפן, די-פארם ופאנדטק. זוהי החברה הפחות ממונפת בקבוצת IDB ובעלת תזרים יציב יחסית מהחברות בנות. לאחרונה דווח בכלי התקשורת כי המדינה תשאף להוריד את נתח השוק של מונופול המלט נשר החולש על 85%, ואף לפתוח את השוק לייבוא. הפרסום היווה טריגר לירידה במניית חברת האם כת"ש. "להבנתנו אין כרגע חסמים על ייבוא מלט. אין לנו דרך להעריך האם יבוצע מהלך כזה ומה תהיה השפעתו אך נראה כי השוק כבר מתמחר פגיעה בנשר ולכן עם הרגעות השווקים הירידות בכת"ש עשויות להוות הזדמנות" אומרים בפסגות.
קרדן אן.וי חברת הבת המרכזית היא GTC פולין, מדינה חזקה יחסית למזרח אירופה. שאר פעילויות החברה הינן בעיקר בסין שם פעילות החברה כרגע נראית טוב. החברה ביצעה סדרת מימושים אשר יצרו לה קופת מזומנים גבוהה אשר תבטיח את החזר החובות בתקופה הקרובה.
אלוני חץ חברת נדל"ן ממונפת לחברה חוסן פיננסי ואחזקה בחברות בעלות תזרים מצויין ופעילות טובה בישראל, שוויץ (החברה מאוד נהנית מהתחזקות הפר"ש) וקנדה. ישנו סיכון הגלום בכך שבעת משבר נראה ירידות גם במניות הבנות, אך באופן יחסי המחיר של החברה כיום הינו נמוך ביחס לשווי הבנות ואמור לספק הגנה מסוימת במידה ונראה ירידות נוספות (עד גבול מסוים) בחברות בנות.
- 2.כתבה מעניינת, למדתי (ל"ת)רוחמה 08/08/2011 19:12הגב לתגובה זו
- 1.גבי 08/08/2011 18:19הגב לתגובה זומגיע לחמדנים!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
