משבר הסאב-פריים של 2008 נראה רחוק עבור המשקיעים בכלל ועבור המשקיע הישראלי בפרט. במובנים רבים, נראה כי הלקחים של המשבר לא נלמדו אצל המשקיעים. אנו עדיין עדים לבעיות בתמחור הסיכון, הצרכנים בארץ הפכו לצרכני אשראי לדיור באופן דומה עד להדאיג לצרכנים האמריקנים טרום המשבר ובתי ההשקעות ממליצים על חשיפה מנייתית גבוהה "לטווח ארוך".

חלק מהציבור שכח כי הטריגר למשבר של 2008 הגיע ממוצר פיננסי "מתוחכם" בשם Collateralized Debt Obligations שלא הייתה עליו בקרה, רגולציה ואף אחד לא ידע מהי כמות הכספים בעולם המושקעים במכשיר הזה, שכן היו לו מנפיקים רבים.

המשבר הקודם פגע במערכת הבנקאית העולמית כאשר שיאה היה פשיטת הרגל של ליהמן-ברדרס. יחד עם זאת, הפתרון שניתן ע"י המדינות בעולם לא פתר את בעיית המינוף של המוסדות הפיננסים אלא העביר אותן מהבנקים למדינות (דוגמא בולטת לכך היא אירלנד).

כיום, הסיכון כפי שהוא מסתמן נובע שוב ממכשיר פיננסי "מתוחכם" אשר גם במקרה הנוכחי אין עליו בקרה, רגולציה ואף אחד לא באמת יודע מה גודל הכספים במכשיר הנ"ל ברמה עולמית שכן גם לו מנפיקים רבים. ה-Credit Default Swap הינו מכשיר פיננסי המקנה ביטוח כנגד חדלות פירעון של אג"ח, לרוב של מדינות.

מאחורי המינוח היפה הזה מסתתר מכשיר פיננסי פשוט שהוא למעשה אופציית PUT על אג"ח. ברם, כמו בכל מקרה של אופציה, יש מישהו שעומד מאחורי כתיבת האופציה. לכן, במקרה של חדלות פירעון, מנפיק ה-CDS ייאלץ לשלם כסף רב לרוכש ה-CDS.

במקור, איפשר ה-CDS לבנקים ומוסדות פיננסים לגדר סיכון לחשיפה שלהם באג"ח של מדינות או חברות בסיכון גבוה ולהרוויח עמלה ומרווח ממכירת ה-CDS. בסביבה הפיננסית כיום, הופך ה-CDS לחרב פיפיות למנפיקים שלהן. חדלות פירעון חלקית או הסדר חוב על בסיס המנגנון המסתמן כעת ביוון, יצור בעיה קשה של עיתוי עבור מנפיקי ה-CDS.

מצד אחד, ה-CDS יופעלו, שכן ככל הנראה סוכנויות הדירוג השונות יכריזו על יוון כחדלת פירעון. מצד שני, את הכסף מהאג"חים של יוון לא יראו הבנקים היום ולכן יווצר למנפיקי ה-CDS הפסד הנובע מעיתוי.

בנקים ומוסדות פיננסים רבים בעולם הנפיקו CDS על אג"ח של מדינות ה-PIIGS, כאשר רק במקרה של יוון מדובר על עשרות וכנראה שאפילו מאות מיליארדי דולרים שעלולים להימחק כתוצאה מהכרזה על חדלות פירעון של יוון.

למעשה, נוצר מצב כי ה-CDS על יוון הינו בסדרי גודל דומים לחוב של יוון. במצב כזה, העולם הפיננסי נמצא במצב של lose lose. הסדר חוב משמעו חדלות פירעון ומחיקות עשרות מיליארדים במערכת הבנקאית העולמית. לפשיטת רגל של יוון, משמעות דומה.

הבשורות הטובות הן שיוון קטנה על המערכת הבנקאית העולמית לכן להערכתי, הבנקים בעולם (בעיקר באירופה) עלולים לספוג הפסדים גדולים אבל לא יתמוטטו. לפיכך, היחס סיכון-סיכוי לא מצדיק להחזיק כיום במניות של בנקים בעולם.

הבשורות הרעות הן שיוון איננה לבד. הכרזה על חדלות פירעון של מדינה נוספת באירופה: פורטוגל או חלילה ספרד / איטליה עלולה להוביל את העולם למשבר עמוק וחריף כך שהמיתון של 2008 יראה כמו משחק ילדים.

כעת, זאת שעת המבחן של הפוליטיקאים באירופה. הפתרון לחוס של מדינות ה-PIIGS ובראשן יוון, כבר מזמן איננו כלכלי ועבר לטריטוריה הפוליטית - מדינית. החשיבות בפתרון לחוב היווני נעוצה לא בעצם הסדר החוב של יוון עצמה, כי אם ביכולתו של הפתרון להרגיע את השווקים לגבי שאר מדינות ה-PIIGS. יחד עם זאת, בעולם הפיננסי של היום אסור להתעלם מברבורים שחורים. דוגמא לברבור שחור אתן בטור הבא.

*סקירה זו אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או המלצה לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים אחרים. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם. הקורא סקירה זו אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בה תיצור עבורו רווחים והסתמכות כאמור הינה באחריותו הבלעדית של הקורא.