תוצאות החציון הראשון של פובליסיס: עלייה של 3.2% ברווח ל-321 מיליון יורו

קבוצת הפרסום העולמית מדווחת על גידול אורגני של 7.1% לעומת החציון המקביל אשתקד המהווה עלייה מ-2.4 מיליארד אירו ל-2.7 מיליארד
משה בנימין | (3)

קבוצת הפרסום העולמית פובליסיס, בראשה עומד מוריס לוי מדווחת על תוצאותיה לחציון הראשון של 2011 מהם עולה כי נרשמה עלייה של 3.2% ברווח ל-321 מיליון אירו. במחזור החברה נרשם גידול של 7.1% לעומת החציון המקביל ב-2010 המהווה עלייה מ-2.4 מיליארד דולר ל-2.7 מיליארד. הרווח התפעולי של קבוצת פובליסיס עמד על 364 מיליון אירו, ירידה של 1.4% לעומת החציון הראשון של 2010.

בקבוצה ציינו כי השוק שהפגין שיפור היה הבריטני בו המחזורים עלו בכ-3% לעומת החציון המקביל ואירופה בכלל השיגה צמיחה שניתנת לציון בהתחשב בשונות הגדולה של כלכלות שונות אירופה. מן הסתם הודעת פובליסיס נוגעת לשווקים כמו ספרד ובעיקר יוון בה נודע לאחרונה כי סניף 'לאו ברנט' של הקבוצה עלול לפשוט רגל.

השווקים במדינות אירופה: בצרפת נרשם גידול בולט מאוד של 11.9%. השוק הגרמני צמח ב-10% באיטליה ב-7.7% ומדינות מרכז אירופה רשמו גידול של 9.1%. בחישוב זה נכללה רוסיה עם גידול של יותר מ-20%, מה שאיזן את המצב הקשה בפורטוגל ויוון בהן פעילות השוק התכווצה והציגה נתונים שליליים.

מוריס לוי, יו"ר פובליסיס ומנכ"ל הקבוצה אמר: "הגידול האורגני עומד על 7.6% מה שהביא לגידול כולל של כ-7.1% בחציון, מעבר לתחזיות שלנו. זה מעניק תוקף להחלטות האסטרטגיות שלנו".

לוי הוסיף ואמר: "במטרה לקדם את מטרות הקבוצה של הפיכת הנתח הדיגיטלי לדומיננטי בפעילותנו, החציון הראשון התאפיין ברכישות. הבולטות שבהן היו Rosetta ולאחרונה BIG FUEL שהיא יהלום קטן בשוק המדיה החברתית".

בנק ההשקעות 'ליברום' ציין כי התוצאות המדווחות של פובליסיס מאכזבות והוריד את המלצתו למניות פובליסיס מקנייה ל'החזק' ולעומת זאת המליץ למשקיעים לקנות דווקא ממניות החברה המתחרה WPP.

למרות שהסיבה המובילה לירידה ברווח התפעולי נעוצה בהוצאות על כוח אדם ועלויות תפעול, על פי בנק ההשקעות סיבה נוספת היא היחלשות במחזורי רכש המדיה בצפון אמריקה.

לוי הסביר ואמר: "השיפור בשולי הרווח נשאר אצלנו בעדיפות גבוהה ובחציון השני נקטוף את הפירות של ההשקעה בחציון ה-1. מצבנו הפיננסי מאפשר לנו מרחב תמרון כדי להגשים את שאיפותינו. למרות זאת נישאר קשובים לרחשי הכלכלה העולמית אשר מראה אחרונה סימני שבירות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך אומרים העלאה בצרפתית? (ל"ת)
    ג.צ. רמת גן 26/07/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גלר מכופף התקציבים 26/07/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    הווה דהוי של משרד פרסום מפואר. לוי בודאי רואה וליבו נחמץ
  • איך אומרים העלאה בצרפתית? (ל"ת)
    ג.צ. רמת גן 26/07/2011 10:25
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות