חודש מאי היה אחד החודשים הקשים ביותר למשקיעים מנקודת השפל של שלהי 2008. רגע אחרי עונת הדוחות של הרבעון הראשון, זה זמן טוב לבחון האם יש סיבה טובה לפסימיות שמשדר השוק?

Sell in May and Go Away?

ספק אמונה טפלה, ספק תעלול כלכלי, אמרה נפוצה בקרב ותיקי השוק גורסת שעדיף להיות מחוץ לשוק בתקופה שבין מאי לנובמבר, שכן הוא נוטה להניב תשואה נמוכה עד שלילית בתקופה זו. כמובן שקיומו של אפקט כזה שולל את תורת השוק היעיל, ולכן איננו יכול להתקיים בעולם המודרני. עם זאת, מספר חוקרים אכן מצאו עדויות לכך שלעיתים השווקים אכן מתפקדים פחות טוב בתקופה זו.

כך או כך, אנו רואים לפנינו כי הבורסה המקומית חלשה ביחס לשווקים הגלובאליים כבר מאז מאי, ואלו האחרונים מתחילים לגמגם גם הם בתקופה האחרונה. נתונים כלכליים שמתפרסמים בעולם מעידים על האטה בקצב הצמיחה - מדדי מנהלי הרכש ואמון הצרכנים הם הראשונים להגיב, ושניהם היו חלשים מהתחזיות המוקדמות. נתונים מתחום הנדל"ן, קמעונאות ושוק העבודה מעידים גם הם על האטה במגמת הצמיחה בכלכלה. כל אלו מגיעים על רקע הצורך בקיצוצי תקציבים של הממשלות במדינות המפותחות וסיומה של תכנית ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי בארה"ב. נוסף לכך גם חזרת הפחד מכיוון החוב היווני, וקיבלנו קרקע פורייה לתיקון.

בינתיים, תגובת המשקיעים לנתונים החלשים הייתה מתונה יחסית, והמדדים המובילים בארה"ב שומרים על תשואה חיובית מתחילת השנה. כדאי לשים לב לתשואת אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, אשר יורדו לרמה הנמוכה מ-3%, דווקא על רקע סיום תכנית ההרחבה של ברננקי. אלא אם כן ישתנה המצב, שוק האג"ח האמריקאי ונתוני המאקרו מאותתים על האטה מסוימת, בזמן שמדדי המניות עדיין מצביעים על אופטימיות.

האם הכרזה על מדינה פלסטינית מסוכנת כל כך לחברות המקומיות?

בשוק המקומי לעומת זאת, המצב הפוך ב-180 מעלות: מדד ת"א 100 ירד ביותר מ-7%, בזמן שנתוני המאקרו רק משתפרים. תחזית הצמיחה של ישראל עודכנה כלפי מעלה, שיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי והחברות המקומיות מדווחות על רבעון חיובי נוסף, גם אם חלקן סובלות משחיקה ברווחיות בעקבות עליית חומרי הגלם והוצאות המימון. כיצד מתאפשר קיומו של פער גדול כל כך בין הנתונים הכלכליים החזקים ובין הביצועים החלשים של שוק המניות?

אנו מאמינים כי הסיבה המרכזית לירידות בשוק המקומי היא מסחרית ופסיכולוגית ולאו דווקא כלכלית. במונחי תמחור, קשה להגיד כי השוק המקומי יקר. הבנקים, שמהווים בדרך כלל הסמן הימני לכלכלה המקומית, דיווחו השבוע על תוצאות מפתיעות מאוד לחיוב, החל מפועלים ועד דיסקונט.

המחסור בקונים, בייחוד כאלו המאופיינים ב"ידיים חזקות", הוא הסיבה למצבו של השוק. המשקיעים הזרים, אשר היוו חלק ניכר מהמחזור במניות הגדולות בבורסה, החלו להתפוגג לפני שנה, עם הכנסת ישראל לרשימת המדינות המפותחות. כנראה שבתור זנב לאריות אנו הרבה פחות אטרקטיביים.

מכת המחץ לשוק המקומי ניתנה עם פרוץ המהומות במצרים, אז התחדדה תפיסת הסיכון בקרב משקיעים אלו, כאשר המזרח התיכון נראה כמו איזור בו אירוע רודף אירוע, ולחיצה על פקודת המכירה היא הרבה יותר קלה מלנסות לשבור את הראש בתסביכים האזוריים. גם המשקיעים המוסדיים המקומיים בחרו בתקופה הנוכחית בתור העיתוי הטוב מבחינתם לגוון את תיק ההשקעות, ולהעביר כספים מהשוק המקומי אל מעבר לים.

היעדרם של הזרים והמוסדיים מותיר את השוק עם הציבור ועם סחרני היום. לציבור הישראלי פתיל קצר במיוחד, ואת סוף הפתיל הזה ראינו בשבוע שעבר, עם פדיונות עתק בקרנות הנאמנות אשר הביאו לירידות חדות. ביטוי לרמת הפחד בקרב המשקיעים בא לידי ביטוי בניירות הערך של אלביט הדמיה, אשר מספיק היה בכמה שמועות בכדי להפיל את ערכם בעשרות אחוזים. מניסיון העבר, בהיעדר שינוי מגמה בכלכלה, היציאה המאסיבית של ציבור מהקרנות מסמנת, בדרך כלל, את סוף תקופת הירידות.

אז להישאר או לצאת?

משקיעים מבולבלים רבים שואלים את עצמם שאלה זו בעת האחרונה. בלתי אפשרי לתת תשובה חד משמעית שתהיה טובה עבור כל אחד. ההמלצה הגורפת שלנו היא לבחון את פרופיל הסיכון שלכם, אם תנודתיות השוק גורמת לכם לחוסר שינה - עדיף להקטין את החשיפה לשוק המניות. לאחר עליית התשואות בחודשים האחרונים, אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות נסחרות בתשואות גלומות לפדיון של בין 4%-6% (נומינאלי) במח"מ קצר-בינוני, מה שעשוי לספק חלק גדול מהציבור.

בחרנו בפוזיציה דפנסיבית בכל הנוגע לשוק המניות המקומי ובפרט בולטות בהיעדרם המניות הקטנות בתיקי ההשקעה שבניהולינו. עם זאת, לאחר גל הירידות החדות שפקד אותנו, אנו מרגישים בנוח יותר להעלות את החשיפה המקומית בתיק, גם אם עדיין לא לרמה המקסימאלית. ובכל מקרה, את העלאת החשיפה אנו מעדיפים לעשות באמצעות המניות של החברות החזקות והגדולות שנסחרות במחירים נוחים, ולא לחפש "מציאות" במניות הקטנות.

בראיה קדימה, זו לא תהיה טעות להניח שהעצבנות תמשיך ותלווה אותנו בטווח של החודשים הקרובים. אך חשוב לקחת בחשבון שני דברים נוספים: ראשית, גם כאשר הבורסה נתונה למצבי רוח קיצוניים בטווח הקצר היא תשקף את הכלכלה בטווח הארוך. שנית, בהתייחס לאיום היווני ולאיום הפלסטיני, ברור שמדובר בגורמי סיכון כבדי משקל, אך גם צריך להיות ברור שסיכון זה כבר מתומחר בשווקים. יש לתת תשומת לב גדולה יותר לנתונים הכלכליים ופחות לרעשי הרקע, מעניינים ככל שיהיו. מכאן שברגע שברגע שהמשקיעים יסיימו לתמחר איומים אלה החיים והשווקים ישובו למסלולם ומה שזול כנראה יחזור לעלות.

מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות.