הפרטת נמל אילת: 17 מתמודדים, ביניהם איזי בורוביץ', יוסי מימן וישי דוידי

היום הושלם השלב הראשון במכרז לרכישת נמל אילת ונבחרו 17 מתמודדים. שר האוצר: "הבעת אמון באיתנות המשק הישראלי"
לירן סהר | (2)

הבוקר (א') נפתחה ברשות החברות הממשלתיות תיבת הפניות לרכישת נמל אילת. מתוך 17 הפניות שהתקבלו נימנים אילי ההון איזי בורוביץ', יוסי מימן וישי דוידי.

בשלב הבא גופים שיבקשו להתמודד במכרז יעברו הליך של גילוי, שמטרתו לבדוק את כשירותם לקבל רישיון להפעלת הנמל משר התחבורה. הליך זה יכלול בדיקת תנאי הסף כוללים הוכחת איתנות פיננסית, והיעדר ניגוד עניינים מול המדינה וחברת הנמל. לאחר אישור המתמודדים, הם ידרשו בהפקדת ערבות בנקאית בסך 3 מיליון שקל ויתחיל שלב בדיקת הנאותות. לאחר מכן יתבקשו המתמודדים להגיש תוכנית עסקית, ולאחריה תוגש הצעת המחיר.

הזוכה במכרז יקבל מהמדינה זיכיון להפעלת הנמל למשך 15 שנה עם אופציה ל- 10 שנים נוספות בתנאים מסוימים ובאישור המדינה.

פעילותו המרכזית של הנמל כיום היא יבוא מכוניות, יצוא כימיקלים ולאחרונה החל להתפתח ענף תיירות הנוסעים. מספר העובדים בנמל כ 127 . הנמל משנע למעשה כ 6% מהיקף הסחר של מדינת ישראל. הכנסותיו בשנת 2010 הסתכמו ב 122 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע בשנת 2010 לכ 33 מיליון שקל וההון העצמי של החברה עמד על 223.6 מיליון שקל.

שר האוצר יובל שטייניץ אמר כי "ההתעניינות הגבוהה ברכישת נמל אילת מהווה תעודת כבוד למשק הישראלי בכלל ולנמל אילת בפרט. המספר הגדול של הפונים מהווה הבעת אמון באיתנות המשק הישראלי ובתוואי הצמיחה בו הוא מצוי".

להלן המתמודדות במכרז:

1. קבוצת גולדבונד

2. אמיליה פיתוח

3. לוינשטין נכסים

4. גרין אקטר

5. טארה הורייזין

6. קבוצה המורכבת מ: מפעלי תובלה ו- SSA Marine

7. שפיר מבנים

8. בי.ג'.איי. השקעות (1961)

9. אנגלאינווסט ישראל

10. מריטים ברוקרים ומשקיעים Maritime Brokers & Inrestors

11. פפו אנרגיה מתחדשת

12. ממן מסופי מטען וניטול

13. רני צים אחזקות

14. כנפיים אחזקות

15. פי.מי. ישראל אופירטיוניטי IV

16. גדות מיכליות ומאגרים לחימקלים

17. אחזקות נמלים לישראל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ביבי ושטייניץ תופרים את הקומבינה למקורב (ל"ת)
    ירושלמי 22/05/2011 22:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזי בורוביץ" =קלאבמרקט לא לשכוח (ל"ת)
    לא שוכח 22/05/2011 15:57
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.