רואה סערה באופק? מצאנו אפיק סולידי שמציע פוטנציאל נאה

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, כותב על איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות
רונן מנחם | (15)

לאיגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות היו תנאי פתיחה לא קלים בתחילת השנה, לאחר שהן עלו כמעט 20% תמימים בין אוקטובר 2008 לבין אוקטובר 2010 - עלייה לא טיפוסית לנכס מסוגן. חששו כי בניגוד לשנה שעברה, הממשלה לא תצליח השנה להשיג את יעד הגירעון השאפתני (3% מהתמ"ג) ולכן תמהיל ההנפקות והפדיונות יפעל הפעם לרעתן. הריבית במשק עברה למגמת עלייה, שהואצה ברביע הראשון של השנה, חלה הסלמה באזור ופרמיית הסיכון שמשקיעים זרים דרשו בגינן עלתה. לבסוף, הגירעון הגדול בתקציב האמריקאי בישר קפיצה בתשואות הפדיון על איגרות החוב המקומיות ובעקיפין - ירידות שערים גם בשוק האג"ח הנומינאליות אצלנו.

והנה, עד כה השנה הן ירדו פחות מ-1% ובחודש האחרון אף עלו יותר מ-1%. האג"ח ל-5 שנים ומעלה לפדיון הגדילו ועלו 2% בתקופה זו. מה הביא לכך? לדעתי, הדבר קשור בשילוב די קורץ שהן מציעות: תשואה נאה לאלו המעוניינים להחזיקן עד פדיונן וסיכוי לעליות שערים נוספות בהמשך.

לגבי תשואות הפדיון, הסיכוי שהממשלה לא תשרת את חובה אפסי. נתוני התקציב יוצאים מן הכלל - הכנסות מפתיעות לטובה, המשקפות צמיחה מהירה, יחד עם משמעת בצד ההוצאות - כך שהביטחון שאג"ח המדינה מקנות למחזיקיהן גבוה. בעבר התייחסו לתכונה זו כמובנת מאליה, אך עתה כשמדינות אירופאיות מתוקנות כמו יוון, פורטוגל ואירלנד עלולות להסתייע בהסדרים כאלו ואחרים כדי לפדות אג"ח שהנפיקו - היא מקבלת חשיבות מיוחדת.

אשר לסיכוי לעליות שערים נוספות, הגורמים הבאים עשויים לתמוך בהן בהמשך השנה:

- ריבית בנק ישראל עולה, אך עקום התשואה הנומינאלי תלול: הפרש תשואות הפדיון בין אג"ח לא צמודה ל-10 שנים ולשנתיים עומד עתה על 2%. לכן, עליית הריבית תכביד בעיקר על אג"ח לטווחים קצרים יחסית, העקום ישתטח ואג"ח לטווח בינוני - ארוך ייפגעו פחות. התמונה תשתנה אם עליית הריבית תואץ עוד ובנק ישראל יתקן בחדות את הערכותיו לגבי הריבית העתידית. מדד אפריל, שפורסם אתמול, לא תומך בתרחיש כזה.

- האינפלציה בעלייה, אך ב-12 החודשים האחרונים, המדד ללא אנרגיה, דיור ומזון (כולל פירות וירקות) עלה 1.6% בלבד, מול עלייה בת 4.0% במדד הכללי. בחלק מהסעיפים תיתכן רגיעה בהמשך, כל אחד וסיבותיו, כך שקצב האינפלציה בשנתיים הבאות עשוי להיות קרוב יותר ל-2%-2.5%. ירידה באינפלציה תיטיב עם האג"ח הנומינאליות. זאת בהנחה שפער התוצר הנמוך, המשתקף בין השאר בשיעור הבלתי מועסקים הנמוך מאוד במשק, לא ייצר לחצי מחירים מקומיים, שאינם תלויים בשוקי הדיור והסחורות.

- איגרות החוב האמריקאיות מפתיעות לטובה. דיון מפורט בהן ניתן למצוא בטור סוד כוחן של האג"ח האמריקאיות - מספר נקודות למחשבה

- האירועים הביטחוניים נמשכים בהמתנה לחודש ספטמבר ולשאלת ההכרזה באו"ם על מדינה פלסטינית. ניסיון העבר מראה שלהסלמה בסביבה המדינית ביטחונית אין השלכות חזקות ומתמשכות על שוקי ההון בארץ, כל עוד אינה פוגעת בפעילות המשק (כפי שקרה בתקופות האינפאדה דוגמא). אירועי יום הנכבה יהוו בהחלט נקודת מבחן בהקשר זה.

- התרופפות הזיקה בין שערי החליפין של השקל לבין קצב האינפלציה תסייע לאג"ח הנומינאליות אם הדולר ישנה כיוון וימשיך לעלות, כפי שקורה בימים האחרונים. זאת כל עוד הפיחות בשקל לא יהיה אגרסיבי מדי.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קורא קבוע 16/05/2011 19:23
    הגב לתגובה זו
    תודה על הטור. יש לי שאלה קצת מאתגרת: מהו שיווי המשקל לדעתך במשק המקומי מבחינת ריבית בנק ישראל ואינפלצייה? והאם ניתן בכלל להצביע על שיווי משקל כזה? מהשאלה הזו גם נגזרת השאלה מה דעתך על הממשלתיות הצמודות הארוכות המציעות 3% צמוד? תמיד שאלתי את עצמי האם ישנו יעד מוגדר אליו בנק ישראל מכוון כסוג של שיווי משקל במצב של steady state? תודה רבה
  • 6.
    שי 16/05/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
    הם נסחרים בשערים שלהם מתחילת השנה שהריבית הייתה יותר נמוכה. האם הם לא צריכות להתאים את עצמם לריבית? האינפלציה השנה לא תצא ביעד והריבית לפי בנק ישראל אמורה לעלות לפחות ל4 אחוז, אז איך הם עולות?? מההעלאת הריבית של החצי אחוז של פישר הם לא מפסיקים לעלות. יש פה משהו לא הגיוני ומוזר...הרי בכל מקום מתחילת השנה ועד היום קוראים לקצר מח" מים בגלל שהריבית תעלה וכאן קורה הפוך על הפוך. אשמח להתייחסותך!
  • רונן מנחם 16/05/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    שלום, שי. באופן כללי, אין קשר ישיר בין הריבית לתשואת הפדיון. תשואת הפדיון מושפעת גם מנתוני ההנפקות והפדיונות, הציפיות לגבי תוואי הריבית (עלייה זמנית/קבועה), תשואות הפדיון על האג" ח בארה" ב ועכ' . העקום גם יכול לרדת משמאל לימין, בהתאם לנסיבות. ככל שהמח" מ גבוה יותר, הקשר בין הריבית לתשואה לפדיון עקיף יותר. בברכה, רונן.
  • שי 16/05/2011 17:04
    אם לא הריבית אז התשואות בארה" ב יותר? עדיין התנאים מתחילת השנה כפי שתיארת לא השתנו: פרמיית הסיכון של ישראל רק עולה,האינפלציה מעל היעד,ריבית לפחות 4%,התשואות בארה" ב ירדו אכן. פשוט לא הגיוני מה שהולך בהם...תיקנו מעל 2% כאשר כלום לא השתנה.. לדעתך יהיה תיקון למטה? בנוסף לשאלה הראשונה ששאלתי. בתודה,שי.
  • הכוונה למדד שחר 5 (ל"ת)
    שי 16/05/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רפי 16/05/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    רונן, האם תוכל לנקוב בשמן של מספר אגח" ים שכאלה , ועל מה מביניהן אתה כיועץ ממליץ? תודה על הטור המעניין!
  • רונן מנחם 16/05/2011 16:49
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה. טור זה כתבתי ככלכלן בגישה כללית. לגבי אג" ח פרטניות - נחוץ כמובן מידע נוסף וכן היכרות של יועץ מוסמך עם הלקוח וצרכיו. בברכה, רונן.
  • 4.
    יוסי מזרחי 16/05/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
    באיזורנו לא בהכרח משפיעים על שווקי ההון כל עוד אין להם השפעה על הכלכלה הריאלית ולמיטב זכרוני נכתב טור מצויין בנושא זה לפני מספר חודשים. כך או כך, האם התשואה על האג" ח הממשלתיות הלא צמודות הנ" ל לא אמורה להיות מושפעת באופן חזק מהנעשה בארה" ב ואירופה? שכן אם תהיה שם עליה בתשואות, אמורה להיות עליה בתשואות אצלנו גם כן, לא?
  • רונן מנחם 16/05/2011 16:52
    הגב לתגובה זו
    שלום. אכן כן, אך עוצמת הקשר תלויה גם בפרמיית הסיכון המקומית. כמו כן יש חשיבות רבה ליחס בין הפידיונות להנפקות בשוק הממשלתי המקומי. לכן כל מקרה נבדק לגופו של עניין. כרגע תמהיל הגיוסים והפידיונות והמצב בארה" ב תומכים, בעוד הסביבה המדינית ביטחונית מכבידה. בברכה, רונן.
  • 3.
    משקיענית 16/05/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
    השאילה הגדולה היא עד מתי תעלה הריבית. אם מחירי דירות ימשיכו לעלות ואינפלציה תימשך בתמיכת התעסוקה יש פוטנציאל לעלית ריבית מעל 4-4.5% ואז השאילה עד כמה העקום התשואות יוכל להשאר שטוח. זה יחד עם סיכון של אג" ח האמריקאי בהחלט מסכן את האפיק.
  • רונן מנחם 16/05/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    שלום. שאלתך במקום, אך חשוב לזכור שהעקום מגלם ציפיות. לדוגמא, אם הריבית תעלה מהר כדי לטפל באינפלציה מתפרצת, אך לציבור יש סיבה להאמין כי זו תופעה זמנית ובהמשך קצב האינפלציה ירד (נניח בגלל ירידה במחירי הסחורות או האטה בצמיחה הכלכלית), העקום יכול להפוך שטוח לחלוטין ואף לרדת. אני מסכים בהחלט שההאג" ח האמריקאיות מהוות גורם סיכון - אך לא רק לכיוון אחד. אם נניח יהיה מ יתון חוזר בארה" ב, או בעולם, ותהייה ריצה לאג" ח האמריקאיות כנכס חוף מבטחים, התשואה לפדיון עליהן תרד, ותגרור איתה כלפי מטה גם את תשואות הפדיון המקומיות. בברכה, רונן.
  • 2.
    המומחה הסולידי 16/05/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
    רונן שלום רב, בהמשך למדד אפריל ובהמשך לירידת מחירי הסחורות האם קיימת אפשרות לדעתך שנראה ירידה בציפיות האינפלציוניות לקראת החציון השני?
  • רונן מנחם 16/05/2011 12:39
    הגב לתגובה זו
    שלום. בהחלט כן, משום שכפי שראינו המדד ללא מזון ואנרגיה עלה פחות מהמדד הכללי ב-12 החודשים האחרונים. אם הקצב ייתכנס לכיוון האינפלציה הבסיסית הנוכחית (כ-3%), הציפיות בשווקים הפיננסיים תתאמנה את עצמן. מנגד, יש לזכור כי אם הירידה בעלויות תהייה פרמננטית, הציבור יגיב לעלייה בהכסה הפנויה שלו ויגדיל את הוצאותיו על מוצרים אחרים, מה שיקזז חלק מההשפעה הראשונית על גובה האינפלציה. בברכה, רונן מנחם.
  • 1.
    המשקיע הנבון 16/05/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    נושא שילוב נכס סוילדי בתיק ההשקעות תמיד היה חשוב, ולכן מאד חשוב היה להתייחס לנושא זה ותודה. בכל אופן הייתי רוצה לשאול לגבי המדד, החשש שלי הוא שבנושא זה עלול להיות מדד גבוה שיקטין מאד את כדאיות ההשקעה באגרות חוב אלו, ואולי לטווחים שציינת, בינוני נמוך, הנושא אינו מהותי?
  • רונן מנחם 16/05/2011 12:15
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה. אכן כך. המדדים הבאים יכולים להפתיע כלפי מעלה, כפי שקרה בתחילת השנה, אך להערכתי הם יורגשו יותר בסדרות הקצרות יותר. זאת משום הפער הגבוה בתשואות הפדיון בין האג" ח לטווח בינוני - ארוך לבינן. כתוצאה,עליית מדד ובעקבותיה עלייה בריבית תביא קודם כל להשתטחות העקום ורק אחר כך לעלייתו בטווחים הארוכים יותר. עלייה בעקום גורמת הפסדי הון. רק האצה ותחושה של התפרצות אינפלציה תגרום לעלייה חזקה לכול אורך העקום. בברכה, רונן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).