חישוב נפרד להכנסות בני זוג שמקורן בשתי חברות בבעלות הבעל

שאלה

-------------

ליזם שתי חברות בבעלותו המלאה. החברה הראשונה מנהלת רשת חנויות של ביגוד, והחברה השנייה רוכשת חנויות ומשכירה אותן. מחברת הביגוד יוצאת לו משכורת. מחברת השכרת הנכסים יוצאת משכורת לאשתו, שרשומה כמנהלת החברה.

השאלות:

1. האם רשות המסים (מס הכנסה) יכולה לטעון לחישוב מס מאוחד?

2. שני בני הזוג מורשי חתימה בחברת השכרת החנויות. האם האישה צריכה להיות חתומה על חוזי הרכישה של החנויות, או שאין לכך חשיבות?

תשובה

-------------

מבחינה עובדתית, אם הבעל הוא זה שעובד בשני העסקים, אזי רשויות המס יוכלו לטעון כי השכר לאישה הוא פיקציה, וגם השכר מחברת השכרת הנכסים צריך להיות משולם לבן הזוג. טענה במישור זה אינה קשורה כלל לכללי החישוב המאוחד והנפרד, ולכן המשך התשובה יהיה תחת ההנחה שבת הזוג אכן פועלת בעסק השכרת הנכסים.

משכך הוא, אביא להלן את נוסחו של סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אשר עשוי להיות רלוונטי לענייננו:

"הוראות סעיף קטן (א) [המאפשר חישוב נפרד - ר"א] לא יחולו אלא אם הכנסת בן-הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן-הזוג השני, ולא יראו הכנסת בן-הזוג האחד כאמור אם היא באה, בין השאר, מאחד מאלה:

(1) עסק או משלח-יד של בן-הזוג השני;

(2) חברה אשר בה יש לשני בני-הזוג או לבן-הזוג השני, במישרין או בעקיפין, זכות בהנהלה או 10% מזכויות הצבעה, אלא אם היתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהחברה זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן-זוגו היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בחברה;

(3) שותפות אשר בה יש לשני בני-הזוג או לבן-הזוג השני, במישרין או בעקיפין, 10% לפחות מהונה או מהזכות לרווחיה, אלא אם היתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהשותפות זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן-זוגו היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בשותפות." (ההדגשה והאמור בסוגריים אינם במקור).

מלשון הסעיף שלעיל, ניתן להבין כי אכן החזקה היא שמקורות ההכנסה של בני הזוג - משתי החברות ששייכות לבעל - תלויים זה בזה, ולא מזכים בחישוב נפרד על פי סעיף 66(א) לפקודה.

למרות זאת, יש לציין כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, קביעת התלות דלעיל היא חזקה הניתנת לסתירה על ידי הוכחת אי תלות. ראו לעניין זה את פסק הדין בעניין קלס שנדון בבית המשפט העליון [ע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה תל אביב 4 , פ"ד נז(3), 750] ואת דרך יישומו בפסקי הדין הבאים: עמ"ה 1037/07 [יצחק כהן ואח' נ' פקיד שומה עפולה, מיסים כד/1 (פברואר 2010) ה-21], וכן עמ"ה 1250/05 [שקורי שרה ואח' נ' פקיד שומה כפר סבא, מיסים כג/4 (אוגוסט 2009), ה-16], בהם נתקבלה טענת הנישומים להיעדר תלות ואושר חישוב נפרד (על פסקי דין אלה ערערה רשות המסים, אך עדיין אין פסק דין בערכאת הערעור).

מנגד, ישנה פסיקה מחוזית שעל אף פסק הדין קלס לא העניקה זכאות לחישוב נפרד [עמ"ה 540/08 מלכיאלי משה ואח' נ' פקיד שומה אשקלון, מיסים כג/4 (אוגוסט 2009), ה-23] ועמ"ה 542/06 [לס ערן ואח' נ' פקיד שומה אילת, מיסים כג/2 (אפריל 2009) ה-29].

עם זאת, ראו פסק דין נוסף של בית המשפט העליון בעניין שלמה שלם [ע"א 120/86 שלמה שלם נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים ג/4, ה-57]. במקרה זה הכנסה מאותו עסק של בני זוג הוכרה כמזכה בחישוב נפרד, מפני שהוכח שכל אחד מבני הזוג עובד על חלק אחר של השירותים הניתנים בעסק (או הלכה למעשה, פועל בעסק אחר שנותן שירותים אחרים). אם גם במקרה הנדון האישה פועלת בעסק א' והאיש פועל בעסק ב', אזי אין לחייב את משכורתם בחישוב מאוחד.

עם זאת, יש לבחון את סבירות המשכורות שכל אדם מושך מעסקו כתלות בעבודה שאותה הוא משקיע ובעסק.

כך למשל, ישנם פסקי דין אשר עסקו באי הכרה במשכורת שמושך בעל שליטה מחברה בשליטתו, לאור מהות העסק של החברה ומהות העבודה של בעל השליטה בה. פסקי דין אלו עסקו בעיקר בנושא הזכאות לפטור ממס על משכורת על פי סעיף 9(5) לפקודה בשל יגיעה אישית, ואפילו עסקו בסכום הסביר של משיכת משכורת על ידי בעל שליטה בחברה להשכרת נכסים, כך שניתן להסיק מהם לענייננו. ראו לשם כך עמ"ה 278/01 + עמ"ה 322/01 (אשר קורנבלום ואח' נ' פקיד שומה עכו, מיסים יח/6), ועמ"ה 382/02 (הופלר משה נ' פקיד שומה חיפה, מיסים כ/2 עמ' ה-14).

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.