שוק האג"ח ב-Q2: תתרחקו ממדדי התל בונד; מה לקנות?
יום חמישי שעבר, ה-31 במארס, חתם את הרבעון הראשון של שנת 2011 - וזה הזמן לעשות סיכום ביניים להתנהלות שוק האג"ח מתחילת השנה. ברבעון הראשון ראינו את האינפלציה מתגברת - עליית מחירי הנפט בעולם הביאו לזינוק במחיר ליטר בנזין לשיא כל הזמנים של 7.39 שקלים, מדד המחירים לצרכן זינק ב-0.3% בחודש פברואר לעומת צפי החזאים לעליית המדד ב-0.1% בלבד וגם נגיד בנק ישראל לא נותר אדיש להתגברות האינפלציה תוך שהוא מעלה את ריבית ריבית בנק ישראל שלושה חודשים ברציפות מרמה של 2% בסוף שנת 2010 לרמה של 3% בסוף הרבעון הראשון של 2011 (נא לזכור כי בכל שנת 2010 העלה הנגיד את הריבית ב-1% בלבד).
התגברות קצב עליית הריבית הובילה לעליית תשואות מחירי אג"ח הממשלתיות בריבית קבועה וירידה בשעריהן, ולהלן הנתונים העיקריים של מדדי אג"ח הממשלתיות ומדד התל בונד 20:
ניתן לראות מיד כי בניגוד לשנת 2010 - שהאירה פנים למשקיעים באג"ח הממשלתיות בריבית קבועה ובמדדי התל בונד - שנת 2011 מסתמנת כשנה קשה בהרבה, שכן עד כה הניבו מדדי אג"ח הממשלתיות בריבית קבועה (השקליות והצמודות) תשואות שליליות למחזיקים בהן, כאשר את עיקר הנזק סופגות אג"ח הארוכות. חשוב לציין שריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולטפס עד לרמה של כ-4% בסוף השנה. נתון זה עשוי להוביל לשחיקה נוספת בשערן של אג"ח הממשלתיות בריבית קבועה. מדד התל בונד 20 מחק עליות של 1.5% מתחילת השנה ומתקשה אף הוא לעלות לנוכח עליית הריבית.
אגרות החוב הממשלתיות בריבית קבועה הן היחידות שהסבו נחת למשקיעים הינן הגלילים הצמודים הקצרים (0-2 שנים) שעלו בממוצע ב-1% מתחילת השנה וזאת בשל מדדים גבוהים מהצפוי של מדד המחירים לצרכן בינואר ובפברואר 2011. הגילונים שהינם אג"ח ממשלתיות שקליות בריבית משתנה נהנו גם הם מביקושים לאור האצת תהליך עליית הריבית ועלו בממוצע מתחילת השנה במעל ל-1%.
לדעתי, מומלץ כעת להתרחק מאג"ח ממשלתיות ארוכות כמו גם ממדדי התל בונד המשקפים תשואה לפדיון נמוכה היסטורית כמו - גם מרווח נמוך מאוד מממשלתי במח"מ דומה. לעומת זאת, כדאי לרכוש אג"ח קונצרניות צמודות ושקליות לא מדורגות במח"מ בינוני המעניקות בטחונות מספקים למחזיקי האג"ח. כמו כן, מומלץ לרכוש אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה (גילונים) ואג"ח קונצרניות בריבית משתנה של חברות איכותיות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.סוסו הקטמוני 05/04/2011 20:14הגב לתגובה זוהמלצות לעניין, אם כי המרווחים באמת לא מי יודע מה, אבל כל עוד לא תהיה רגיעה באינפלציה האפיקים שציינת יכולים להמשיך ולהניב תשואת יתר למרות הכל. עניין של מומנטום בעיקר.
- 6.אוי הבלתי ממורמר 05/04/2011 18:35הגב לתגובה זואיך אפשר להמליץ על גילונים ועל קונצרני סולידי בריבית משתנה שנסחרים במרווח אפסי עד שלילי מול כזו תשואה. המחירים באפיק המשתנה מנופחים עקב דהירת העדר לאפיק לאחר העלאות הריבית המהירות אחרונות וצפויים לרדת בניגוד לדעת כותב המאמר. אשמח לדיון קונסטרוקטבי לגופו של ענין
- 5.אמית 05/04/2011 12:14הגב לתגובה זולא כדי לסכן כסף בטוח. היכוי קלוש לעומת הסיכון
- 4.דין 05/04/2011 12:11הגב לתגובה זולהשמיץ אותו אם אתה כל כך מבין גדול אולי יתנו גם לך לפרסם באתר כאן או בכל מקום אחר נראה לי שאת ממש ממורמר
- 3.ליימן אתה בסדר אתה, חג שמח ותקנה במגה (ל"ת)אבי הטחול 05/04/2011 10:39הגב לתגובה זו
- 2.המלצת אותו דבר שנה שעברה ומי שהקשיב הפסיד (ל"ת)אבי 05/04/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 1.אוי 05/04/2011 10:34הגב לתגובה זו" מומלץ לרכוש אג" ח ממשלתיות בריבית משתנה (גילונים) ואג" ח קונצרניות בריבית משתנה של חברות איכותיות" נתחיל עם הגילונים. ממשלתי משתנה 520 בתשואה 3.5 מה תוספת התשואה על פני מקמ לשנה ? 0 עגול מסקנה: מנופחים נעבור לקונצרני משתנה הסולידי. פועלים 13 בתשואה 3.77 דלק ישראל ב בתשואה 3.60 גם כאן אלו כמעט תשואות מקמ במרווח אפסי ממשלתי. מסקנה: לא רק שאין לקנות אותם אלא מועמדים טובים לשורט " כדאי לרכוש אג" ח קונצרניות צמודות ושקליות לא מדורגות במח" מ בינוני" הביטו על עקום התשואה. מחמ בינוני הוא בדיוק המקום שלא כדאי להיות בו כעת. המשך העלאות ריבית יפגע במחמ הזה באופן הכי קשה.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
