מתי ועם כמה כסף תצאו לפנסיה - הנה החישוב הקריטי
כבר הרבה נאמר ונכתב על גיל הפרישה של גברים ונשים. הויכוח מהו הגיל המתאים נמצא עכשיו במרכז עבודתה של ועדה שהוקמה על מנת לבדוק את הנושא לעומק.
חשוב מאד לדעת כי גיל הפרישה שיקבע אינו רלוונטי לרוב המכשירים הפנסיונים, מכשירים אלו, ביטוח המנהלים וקרנות הפנסיה החדשות, מתנהלים אחרת ומרובם ניתן לקבל קיצבה החל מגיל 60. נקודה נוספת שיש לציין היא, כי קבלת הקיצבה בדרך כלל אינה קשורה לעובדה אם המבוטח הפסיק לעבוד או לא.
החל מ-1.1.2008 ומכניסתו לתוקף של תיקון 3 גדלה חשיבותה של הקיצבה ועלתה החשיבות בתכנון נכון של תאריך הפרישה ומקסום המקורות העומדים לרשותנו בתאריך זה.
במאמר זה ניסינו לבדוק מהי ההשפעה על לקיחת הקיצבה בגיל מוקדם מגיל 67 והאם בכלל כדאי לחכות לקבלת קיצבה מעבר לגיל 60?
מה בדקנו?
ניגשנו לשני מכשירים שמשלמים קיצבאות, פוליסת ביטוח מנהלים וקרנות פנסיה חדשות ובדקנו את המקדמים בגיל 60 ובגיל 67. המקדם כפי שהסברנו לא פעם הינו מספר הנקבע אקטוארית על פי תוחלת חיים צפויה, הנחת תשואה וקריטריונים נוספים. גובה הפנסיה החודשית נקבע על ידי חלוקת הסכום הצבור במקדם. יאמר כי המקדמים שלקחנו הינם מקדמים של תוכניות חדשות.
לאילו תוצאות הגענו?
ללקוח בן 35 שנכנס היום לביטוח מנהלים קיצבתי עומד מקדם הקיצבה לגיל 67 עם הבטחה של מינימום 240 גימלאות (20 שנה) על כ-200.7. כלומר 1 מיליון שקל שיעמדו לרשותו וייתנו לו קיצבה חודשית של: 4,982 שקל.
לאותו לקוח שנכנס היום במקום לביטוח מנהלים לקרן פנסיה מקיפה עומד מקדם הקיצבה עם הבטחה של 60% קיצבה לבת הזוג (שהנחנו שהיא בת גילו) על 189.57. אין בכונתנו להכנס שוב לנושא ההבטחה בפוליסת הביטוח למקדם לעומת קרנות הפנסיה אבל במקרה הזה תעמוד לטובת הלקוח קיצבה חודשית של כ-5,275 שקל על אותם 1 מיליון שקל.
בדקנו את אותו לקוח עם אותם נתונים ובדקנו מה יקרה אם הלקוח יחליט למשוך קיצבה כבר בגיל 60?
בגיל 60 יעמוד המקדם בביטוח המנהלים עם אותם הנחות על כ-223.2 ובמקרה זה תעמוד הקיצבה של הלקוח על כ-4,480 שקל בקרן הפנסיה באותה דוגמא יהיה המקדם בגובה של 215.7 והקיצבה תעמוד על 4,634 שקל.
כלומר בדחיית הפרישה מגיל 60 לגיל 67 גדלה הקיצבה החודשית של המבוטח בביטוח המנהלים בכ-500 שקל לחודש ובקרן הפנסיה בכ-640 שקל לחודש.
מה הפסיד אותו לקוח בדחיית קבלת הפנסיה?
באותם 7 השנים בהן דחה המבוטח את קבלת הקיצבה הוא היה יכול לקבל באופן תאורטי מביטוח המנהלים סך של כ-376,000 שקל (קיצבה של 4,480 לחודש מוכפלת ב-7 שנים) ומקרן הפנסיה סך של כ- 390,000 שקל.
כלומר כדי להדביק את הפער של דחיית תאריך קבלת הקיצבה צריכים להשתלם כ-750 תשלומי פנסיה מגיל 67 זאת כמובן מבלי להתחשב בערך הכלכלי של הכסף שנמצא אצל המבוטח באופציית קבלת הקיצבה המוקדמת.
יאמרו מביני הדבר כי במהלך אותם 7 השנים היה הסכום שנצבר לטובת המבוטח נושא ריבית ועל כן בגיל 67 יש לחלק סכום גבוה יותר ולבדוק מה היא הקיצבה.
בדקנו גם את זה ואכן בהנחת ריבית נטו של 3% מתקזז מעט הפער והסכום הנצבר גדל לכ-1,230,000 שקל בגיל 67 ויוצר קיצבה של 6,127 שקל. עכשיו בשביל להדביק את הפער יש צורך רק ב-228 תשלומי קיצבאות מגיל 67.
אז מה זה אומר?
גיל הפרישה כחוק איננו הגיל בו אנו מחויבים לקחת פנסיה מהמכשירים הפנסיונים העומדים לרשותנו. מכיון שמקדמי הקיצבה חושבו אקטוארית. קיימים משתנים נוספים שלא הובאו כאן בחשבון כמו פטירה בטרם עת והנחות נוספות. יחד עם זאת עקב הפער שמוצג חשוב לדעת גם על האופציות הנוספות בקבלת הקיצבה.
*המקדמים הינם מקדמים מייצגים בלבד ומשתנים בין חברה לחברה
הבדיקה התיחסה לסכומים ברוטו וכאמור לא התייחסה לסיכונים נוספים הנובעים כתוצאה מפרישה מוקדמת
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/או ייעוץ במוצר פיננסי ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו/או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 11.חיים 24/03/2011 09:57הגב לתגובה זושלום ירון, האם תוכל בבקשה לפרט החישוב שמוביל למסקנה הבאה שכתבת : " כדי להדביק את הפער של דחיית תאריך קבלת הקיצבה צריכים להשתלם כ-750 תשלומי פנסיה מגיל 67" . הדבר מביא לכך שרק בגיל 130 שנה תתבצעה הדבקת הפערים. להבנתי, לפי ערך זה, אין סיבה לחכות לגיל 67. תודה.
- 10.איציק 24/03/2011 08:39הגב לתגובה זוהשינוי הגדול החל ב- 1995 (המעבר לפנסיה המשלמת לפי מנות)- בהנחה שמדובר בציבור חוסכים סביב גיל 30, אזי בהגיעם לגיל 60, קרי ב-2025 לערך, תהיה פרישה מסיבית לפנסיה מוקדמת- דור מפונק שלא יסכים לעבוד לאחר גיל 60 במיוחד לאור העליה ברמת החיים בישראל, וחישובים כמו שמופיעים בכתב רק ידרבנו אותו לעשות כן.
- 9.Z 23/03/2011 22:45הגב לתגובה זוהעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל- 64 פוגעת בהן בתקבולים מהביטוח הלאומי ללא קשר באיזה גיל הן עוזבות את העבודה בפועל.מאחר וככלל נשים בחייהן עובדות ביותר ממשרה אחת בבית ובחוץ ולא רק שלא קיבלו שכר גבוה משל גברים כפי שהיה מגיע להן.הן מקבלות שכר נמוך משכר של גבר על אותה עבודה אזי כשהן מקבלות פיצוי מהביטוח הלאומי בגיל יותר מוקדם (גיל הפרישה בחוק) גם על זה עינם של הגברים צרה?? הנשים שטוענות שצריך להשוות או שלא מבינות בכלכלה או שלא זקוקות לכסף ואז באמת כדאי לעשות שינוי בתשלומי הביטוח הלאומי לנשים כאלה שמרוויחות הרבה מעל הממוצע במשק וגם בעליהן מרוויחים כמוהן .
- 8.יהודי ישראלי 23/03/2011 19:28הגב לתגובה זוירון שמיר,תודה לכתבה ושאלה בירשותך:האם יש עשרות או מאות מישתנים בנוסחא לוותיקים?...עד כמה מסובכת,מפותלת,ותחמנית..הנוסחא הסודית?מה מסתירים הגנבים התמימים?תן רק רמז..בבקשה
- 7.מעל כ- 8,000 שח בחוד 23/03/2011 18:05הגב לתגובה זומשום מה כולכם מתעלמים מנתון חשוב זה. האוצר הכניס את העז שלא ניתן לחסוך הונית. לכן הקצבה עללולה להיות גבוהה מדי ותשלומי המס הכפולים (בהפקדה תגמולי העובד הם מהנטו אחרי מס שולי !!) גורמים לזה שעדיף לחסוך לבד מהנטו - וזאת מבלי לדבר על החסכון של דמי הניהול השערורייתיים בגמל ובביטוח.
- קשר של שתיקה סביב הפ 23/03/2011 18:48הגב לתגובה זוכל בור השומן ששמו פנסיה וגמל בארץ לא מטופל. המפקחים למיניהם דואגם רק ליציבות חברות הביטוח, מה שמתנגש עם דאגה למבוטח. דאגה כזו עלולה לייבש את מקורות הרווח המופרז של חברות הביטוח והגמל ולאיים על יציבותן. שום מפקח לא קיבל צל" ש על דאגה למבוטח אבל אוי ואבוי אם חברת ביטוח תפשוט רגל במשמרת שלו. הבנתם את זה? - תדאגו לעצמכם, חיסכו לבד ורצוי להוציא חלק מהכסף לחול (אם יהיה לכם יותר מדי אולי לא תקבלו כל מיני קצבאות מההמדינה ועוד הטבות המותנות במבחן הכנסה בגיל המבוגר)
- ירון שמיר 23/03/2011 18:31הגב לתגובה זונכון שביטול הרכיב ההוני פגע בחוסכים, אך בהתנהלות נכונה אפשר להגיע למס נמוך מאד אם בכלל גם על קיצבה שמעל 8,000 ש" ח.
- 6.אבי 23/03/2011 16:50הגב לתגובה זובהנחה שעובד הגיע לסף של 35 שנות עבודה ו/או מקסימום הצבירה 70% , ונותרו לו עוד מספר שנים עד גיל 67
- ירון שמיר 23/03/2011 20:57הגב לתגובה זוהסיפור בקרנות הותיקות שונה ולא מתהל בצורה הזו. בקרנות הותיקות הפרישה היא בגיל פרישה כחוק בלבד
- 5.איציק 23/03/2011 14:48הגב לתגובה זוהאם נכון להבין שעמית שנצברה לטובתו סכום נכבד ביותר, כדאי לו לצאת לפנסיה כמה שיותר מוקדם ולהנות מהכסף (ויתכן לשלם פחות מס)?
- 4.שאול 23/03/2011 14:29הגב לתגובה זוזה חשוב מאוד האם צריך להפריש ממשכורת של 10000 ש,ח או ממשכורת של 6000 ש" ח. אודה אם תתיחס לשני האופציות. לי נראה שממשכורת של 6000 ש" ח בקושי יקבל חצי.
- 3.נחמד 23/03/2011 14:26הגב לתגובה זוכתבה עניינית . לא התייחסת לשכר המבוטח .(על איזו משכורת התבססת)
- ירון שמיר 23/03/2011 18:24הגב לתגובה זומהות הכתבה היא מהו הגיל האופטימלי ליציאה לפנסיה מבחינת הערך הכלכלי של הקיצבה. זה לא משנה אם הצבירה היא 1 מיליון ש" ח או 500,000 ש" ח ועל כן לא משנה מהי המשכורת היחס נשאר זהה
- 2.יואב 23/03/2011 11:08הגב לתגובה זוכמו תמיד כתבות מענינות, תודה
- 1.כתבה חשובה, תודה על האינפורמציה ! (ל"ת)איתן 23/03/2011 11:04הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
