הפרסומת שעשתה בלגן, על "הגנון של רבקה"
פרשיית סרטון הפרסומת "גן רבקה" של גיתם לסלקום ש"הסתננה" (לינק) למדד הזכורות והאהובות של גלובס על אף שלא הוקרנה בטלוויזיה המסחרית, היא בעצם יריית הפתיחה בקרב הגדול הבא של המפרסמים נגד זכייניות הטלוויזיה המסחרית.
לכאורה, מדובר בסיפור סינדרלה אינטרנטית: סרטון שכלל לא הוקרן בטלוויזיה המסחרית אך זכה לרמת זכירות גבוהה כזו, שהציבה אותו במקום הראשון במדד הזכירות של גיאוקרטוגרפיה וגלובס. אפשר ללמוד מהסיפור הזה על הגבולות המטשטשים בין המדיומים, על כוחו העולה של האינטרנט גם כמדיום לצריכת תכני וידיאו, על כוחה של ההפצה הויראלית. אולם מאחורי הקלעים, מדובר בניסיון לכיפוף ידיים של אחד מהמפרסמים הגדולים בישראל, על הזכייניות המסחריות.
בין עדי כהן, סמנכ"ל השיווק (הפורש) של סלקום, לזכייניות המסחריות ובראשן קשת, נתגלעו חילוקי דעות מזה מספר חודשים, שמקורן בדרישת הזכייניות לקבל תמלוגים נוספים על הצפייה הדחויה אחוזי הרייטינג שמתווספים לצפייה בשידור ישיר באמצעות צפייה בתוכניות מוקלטות במכשירי yes max ו-HOT Magic. בשל אותן חילוקי דיעות, סלקום לא פרסמה כלל בטלוויזיה המסחרית (ערוצים 2, ו-10) מאז אוקטובר (הקמפיין האחרון היה לגלקסי טאב). בענף מספרים, שכהן אף ניסה בחודשים האחרונים לרכוש זמן פרסום בטלוויזיה שלא דרך קנייני המדיה של משרדי הפרסום הקבועים שלו, אולם נענה בשלילה, מחשש למהלך חסימה של גופי המדיה הגדולים.
בכיר בענף שמכיר היטב את כהן מתאר אותו כ"יקה, הולך עד הסוף, נועץ שיניו במטרה ולא משחרר עד שהשיג אותה". למיטב היכרותי את האיש התיאור מדויק. גם במקרה זה, החליט כהן ללכת עד הסוף. הסרטון שיצרה גיתם לסלקום הוא ראוי בכל קנה מידה, ובודאי היה מופיע במדד הזכורות והאהובות כדת וכדין, לו היה מוקרן בטלוויזיה. אבל זו לא היתה המטרה של סלקום ושל כהן.
פריסה חזקה וחכמה של מדיה חוץ מסכית (קולנוע, אינטרנט, מדיה חברתית ועוד), הביאה את הגננת רבקה לבתים רבים בישראל, ולתודעה. משם, הדרך לזכורות ואהובות היתה קצרה. בענף האינטראקטיב מדגישים כי הקמפיין של רבקה קודם במדיום האינטרנטי בצורה חזקה משמעותית מקמפיינים רבים אחרים של סלקום. ברור היה שכהן וסלקום ניסו להוכיח משהו לאי מי בטלוויזיה המסחרית, נראה שגם הצליחו.
לאחר תיאוריות הקונספירציה המשונות החל ב"קנייה" לכאורה של פאנל הסקר ע"י סלקום (הזוי) ו"קומבינה" על חשבון קשת שמשדרת את הסקר (הזוי לא פחות), נותרנו עם מספר תובנות. גיאוקרטוגרפיה הובכה, ותחזק את גבולות הסקר שלה על מנת למנוע מסתננים נוספים. בגלובס יתחילו אולי לחשוב על המדד הותיק בזמנים החדשים. סלקום הצליחה להוכיח שבעזרת עבודה נכונה אפשר גם בלי טלוויזיה (טוב, ידענו זאת גם קודם, אבל כהן רצה את הגושפנקא), ובזכייניות הטלוויזיה המסחרית אולי יסכימו להודות בחצי פה שהצפייה לא תמיד נדחית לממיר, אלא לעיתים גם למסך המחשב.
- 6.דנידינה 01/03/2011 00:19הגב לתגובה זוהיתה ועוד איך בטלוויזיה...אמנם לא חרשו כמו בד"כ, אחלה פרסומת
- 5.ומה קורה כשיש תיקו? מי אז מחליט/ה על הזוכה? (ל"ת)דיןדין 28/02/2011 22:28הגב לתגובה זו
- 4.ניתוח מצוין. שאפו לגמרי (ל"ת)יובל לב 28/02/2011 20:18הגב לתגובה זו
- 3.ניתוח מצוין. שאפו (ל"ת)יובל לב 28/02/2011 20:17הגב לתגובה זו
- 2.מעניין ומאלף (ל"ת)ראובן ברדך 28/02/2011 17:56הגב לתגובה זו
- 1.רוני 28/02/2011 15:39הגב לתגובה זואני מפרסם ביננו וחושב שעדי כהן תותח. נלחם מלחמה לגיטימית על חוסר הגינותם של הזכייניות וכל הכבוד לא.
- אז כל הכבוד לו או לא (ל"ת)לא הבנתי 28/02/2011 17:28הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
