הפרסומת שעשתה בלגן, על "הגנון של רבקה"
פרשיית סרטון הפרסומת "גן רבקה" של גיתם לסלקום ש"הסתננה" (לינק) למדד הזכורות והאהובות של גלובס על אף שלא הוקרנה בטלוויזיה המסחרית, היא בעצם יריית הפתיחה בקרב הגדול הבא של המפרסמים נגד זכייניות הטלוויזיה המסחרית. לכאורה, מדובר בסיפור סינדרלה אינטרנטית: סרטון שכלל לא הוקרן בטלוויזיה המסחרית אך זכה לרמת זכירות גבוהה כזו, שהציבה אותו במקום הראשון במדד הזכירות של גיאוקרטוגרפיה וגלובס. אפשר ללמוד מהסיפור הזה על הגבולות המטשטשים בין המדיומים, על כוחו העולה של האינטרנט גם כמדיום לצריכת תכני וידיאו, על כוחה של ההפצה הויראלית. אולם מאחורי הקלעים, מדובר בניסיון לכיפוף ידיים של אחד מהמפרסמים הגדולים בישראל, על הזכייניות המסחריות. בין עדי כהן, סמנכ"ל השיווק (הפורש) של סלקום, לזכייניות המסחריות ובראשן קשת, נתגלעו חילוקי דעות מזה מספר חודשים, שמקורן בדרישת הזכייניות לקבל תמלוגים נוספים על הצפייה הדחויה אחוזי הרייטינג שמתווספים לצפייה בשידור ישיר באמצעות צפייה בתוכניות מוקלטות במכשירי yes max ו-HOT Magic. בשל אותן חילוקי דיעות, סלקום לא פרסמה כלל בטלוויזיה המסחרית (ערוצים 2, ו-10) מאז אוקטובר (הקמפיין האחרון היה לגלקסי טאב). בענף מספרים, שכהן אף ניסה בחודשים האחרונים לרכוש זמן פרסום בטלוויזיה שלא דרך קנייני המדיה של משרדי הפרסום הקבועים שלו, אולם נענה בשלילה, מחשש למהלך חסימה של גופי המדיה הגדולים. בכיר בענף שמכיר היטב את כהן מתאר אותו כ"יקה, הולך עד הסוף, נועץ שיניו במטרה ולא משחרר עד שהשיג אותה". למיטב היכרותי את האיש התיאור מדויק. גם במקרה זה, החליט כהן ללכת עד הסוף. הסרטון שיצרה גיתם לסלקום הוא ראוי בכל קנה מידה, ובודאי היה מופיע במדד הזכורות והאהובות כדת וכדין, לו היה מוקרן בטלוויזיה. אבל זו לא היתה המטרה של סלקום ושל כהן. פריסה חזקה וחכמה של מדיה חוץ מסכית (קולנוע, אינטרנט, מדיה חברתית ועוד), הביאה את הגננת רבקה לבתים רבים בישראל, ולתודעה. משם, הדרך לזכורות ואהובות היתה קצרה. בענף האינטראקטיב מדגישים כי הקמפיין של רבקה קודם במדיום האינטרנטי בצורה חזקה משמעותית מקמפיינים רבים אחרים של סלקום. ברור היה שכהן וסלקום ניסו להוכיח משהו לאי מי בטלוויזיה המסחרית, נראה שגם הצליחו. לאחר תיאוריות הקונספירציה המשונות החל ב"קנייה" לכאורה של פאנל הסקר ע"י סלקום (הזוי) ו"קומבינה" על חשבון קשת שמשדרת את הסקר (הזוי לא פחות), נותרנו עם מספר תובנות. גיאוקרטוגרפיה הובכה, ותחזק את גבולות הסקר שלה על מנת למנוע מסתננים נוספים. בגלובס יתחילו אולי לחשוב על המדד הותיק בזמנים החדשים. סלקום הצליחה להוכיח שבעזרת עבודה נכונה אפשר גם בלי טלוויזיה (טוב, ידענו זאת גם קודם, אבל כהן רצה את הגושפנקא), ובזכייניות הטלוויזיה המסחרית אולי יסכימו להודות בחצי פה שהצפייה לא תמיד נדחית לממיר, אלא לעיתים גם למסך המחשב. סלקום לא תוכל להיעדר לנצח ממסך הטלוויזיה. הטלוויזיה המסחרית היא עדיין כוח שלא ניתן לבטלו, גם אחרי הצלחת הסרטון. גם הזכייניות צריכות את סלקום. נראה שכעת, לאחר הצלחת הסרטון של גיתם, ינסו כולם לרדת מהעצים בגנון של רבקה, ולחזור למסך.
- 6.דנידינה 01/03/2011 00:19הגב לתגובה זוהיתה ועוד איך בטלוויזיה...אמנם לא חרשו כמו בד"כ, אחלה פרסומת
- 5.ומה קורה כשיש תיקו? מי אז מחליט/ה על הזוכה? (ל"ת)דיןדין 28/02/2011 22:28הגב לתגובה זו
- 4.ניתוח מצוין. שאפו לגמרי (ל"ת)יובל לב 28/02/2011 20:18הגב לתגובה זו
- 3.ניתוח מצוין. שאפו (ל"ת)יובל לב 28/02/2011 20:17הגב לתגובה זו
- 2.מעניין ומאלף (ל"ת)ראובן ברדך 28/02/2011 17:56הגב לתגובה זו
- 1.רוני 28/02/2011 15:39הגב לתגובה זואני מפרסם ביננו וחושב שעדי כהן תותח. נלחם מלחמה לגיטימית על חוסר הגינותם של הזכייניות וכל הכבוד לא.
- אז כל הכבוד לו או לא (ל"ת)לא הבנתי 28/02/2011 17:28הגב לתגובה זו

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.25% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

פיזור גלובלי, יתרון מקומי ואזהרה מפיקדונות - המסרים של בכירי שוק ההון
בכנס הפיננסי בצפון הדגישו אורי קרן ממור ומתן שטרית מהפניקס את החשיבות של תיק השקעות מפוזר, את יתרון ההיכרות עם השוק המקומי, ואת הסיכונים שבהסתמכות על פיקדונות וקרנות כספיות לטווח הארוך
מאות רבות של תושבי חיפה והצפון נכחו שלשום באולם תיאטרון הצפון בכנס הפיננסי הגדול של הצפון, בהובלת חברת S.F.P, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי המנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של מעל 3.5 מיליארד שקל, ובהשתתפות בכירי עולם ההשקעות בישראל. האירוע, שנערך במטרה להעניק לציבור הרחב כלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה בכל תנאי שוק, כלל הרצאות של ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SPF, אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל, ומתן שטרית, הכלכלן הראשי בקבוצת הפניקס.
אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל אמר במהלך הכנס: "בתחילת 2024, הקונצנזוס היה להשקיע רק בארה"ב, תוך ציפייה למספר הורדות ריבית ולביצועים חזקים. בפועל, קרה בדיוק ההפך. השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם. אירופה, שהספידו אותה, הציגה תשואות פנומנליות, ואפילו השוק הישראלי הפגין חוסן מרשים למרות המצב. זהו שיעור חשוב המלמד שהקונצנזוס בשוק טועה לעיתים קרובות, ורק תיק מפוזר גלובלית יכול להגן מפני תפניות לא צפויות".
"מה שמעניק לחיסכון הפנסיוני יתרון מכריע, במיוחד בתקופות משבר, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים. מדובר בנכסים ממשיים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ופרויקטי נדל"ן, שאינם נסחרים בשוק ההון. הרכיב הזה, שיכול להגיע למעל 30% בתיק כללי של חברות הביטוח, מייצר תשואה יציבה ופועל כעוגן הגנתי כשהשווקים הציבוריים תנודתיים. זהו יתרון מובנה שלמשקיע פרטי בבנק פשוט אין גישה אליו".
הכנס עסק במגוון רחב של נושאים הבוערים לחוסך והמשקיע הישראלי, החל מבחירת מסלולי השקעה, דרך תכנון מס וניצול הטבות, ועד לדילמת הנדל"ן מול שוק ההון. המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים וטיפים כיצד לנווט את עתידם הפיננסי בחוכמה.
- "אפסייד של 80% בטבע"
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויטלי פלוטינסקי, שפתח את הכנס, הדגיש את החשיבות של תכנון פיננסי הוליסטי. "המטרה המרכזית שלנו הייתה להנגיש את עולם התכנון הפיננסי," אמר פלוטינסקי.