הפרסומת שעשתה בלגן, על "הגנון של רבקה"
פרשיית סרטון הפרסומת "גן רבקה" של גיתם לסלקום ש"הסתננה" (לינק) למדד הזכורות והאהובות של גלובס על אף שלא הוקרנה בטלוויזיה המסחרית, היא בעצם יריית הפתיחה בקרב הגדול הבא של המפרסמים נגד זכייניות הטלוויזיה המסחרית.
לכאורה, מדובר בסיפור סינדרלה אינטרנטית: סרטון שכלל לא הוקרן בטלוויזיה המסחרית אך זכה לרמת זכירות גבוהה כזו, שהציבה אותו במקום הראשון במדד הזכירות של גיאוקרטוגרפיה וגלובס. אפשר ללמוד מהסיפור הזה על הגבולות המטשטשים בין המדיומים, על כוחו העולה של האינטרנט גם כמדיום לצריכת תכני וידיאו, על כוחה של ההפצה הויראלית. אולם מאחורי הקלעים, מדובר בניסיון לכיפוף ידיים של אחד מהמפרסמים הגדולים בישראל, על הזכייניות המסחריות.
בין עדי כהן, סמנכ"ל השיווק (הפורש) של סלקום, לזכייניות המסחריות ובראשן קשת, נתגלעו חילוקי דעות מזה מספר חודשים, שמקורן בדרישת הזכייניות לקבל תמלוגים נוספים על הצפייה הדחויה אחוזי הרייטינג שמתווספים לצפייה בשידור ישיר באמצעות צפייה בתוכניות מוקלטות במכשירי yes max ו-HOT Magic. בשל אותן חילוקי דיעות, סלקום לא פרסמה כלל בטלוויזיה המסחרית (ערוצים 2, ו-10) מאז אוקטובר (הקמפיין האחרון היה לגלקסי טאב). בענף מספרים, שכהן אף ניסה בחודשים האחרונים לרכוש זמן פרסום בטלוויזיה שלא דרך קנייני המדיה של משרדי הפרסום הקבועים שלו, אולם נענה בשלילה, מחשש למהלך חסימה של גופי המדיה הגדולים.
בכיר בענף שמכיר היטב את כהן מתאר אותו כ"יקה, הולך עד הסוף, נועץ שיניו במטרה ולא משחרר עד שהשיג אותה". למיטב היכרותי את האיש התיאור מדויק. גם במקרה זה, החליט כהן ללכת עד הסוף. הסרטון שיצרה גיתם לסלקום הוא ראוי בכל קנה מידה, ובודאי היה מופיע במדד הזכורות והאהובות כדת וכדין, לו היה מוקרן בטלוויזיה. אבל זו לא היתה המטרה של סלקום ושל כהן.
פריסה חזקה וחכמה של מדיה חוץ מסכית (קולנוע, אינטרנט, מדיה חברתית ועוד), הביאה את הגננת רבקה לבתים רבים בישראל, ולתודעה. משם, הדרך לזכורות ואהובות היתה קצרה. בענף האינטראקטיב מדגישים כי הקמפיין של רבקה קודם במדיום האינטרנטי בצורה חזקה משמעותית מקמפיינים רבים אחרים של סלקום. ברור היה שכהן וסלקום ניסו להוכיח משהו לאי מי בטלוויזיה המסחרית, נראה שגם הצליחו.
לאחר תיאוריות הקונספירציה המשונות החל ב"קנייה" לכאורה של פאנל הסקר ע"י סלקום (הזוי) ו"קומבינה" על חשבון קשת שמשדרת את הסקר (הזוי לא פחות), נותרנו עם מספר תובנות. גיאוקרטוגרפיה הובכה, ותחזק את גבולות הסקר שלה על מנת למנוע מסתננים נוספים. בגלובס יתחילו אולי לחשוב על המדד הותיק בזמנים החדשים. סלקום הצליחה להוכיח שבעזרת עבודה נכונה אפשר גם בלי טלוויזיה (טוב, ידענו זאת גם קודם, אבל כהן רצה את הגושפנקא), ובזכייניות הטלוויזיה המסחרית אולי יסכימו להודות בחצי פה שהצפייה לא תמיד נדחית לממיר, אלא לעיתים גם למסך המחשב.
- 6.דנידינה 01/03/2011 00:19הגב לתגובה זוהיתה ועוד איך בטלוויזיה...אמנם לא חרשו כמו בד"כ, אחלה פרסומת
- 5.ומה קורה כשיש תיקו? מי אז מחליט/ה על הזוכה? (ל"ת)דיןדין 28/02/2011 22:28הגב לתגובה זו
- 4.ניתוח מצוין. שאפו לגמרי (ל"ת)יובל לב 28/02/2011 20:18הגב לתגובה זו
- 3.ניתוח מצוין. שאפו (ל"ת)יובל לב 28/02/2011 20:17הגב לתגובה זו
- 2.מעניין ומאלף (ל"ת)ראובן ברדך 28/02/2011 17:56הגב לתגובה זו
- 1.רוני 28/02/2011 15:39הגב לתגובה זואני מפרסם ביננו וחושב שעדי כהן תותח. נלחם מלחמה לגיטימית על חוסר הגינותם של הזכייניות וכל הכבוד לא.
- אז כל הכבוד לו או לא (ל"ת)לא הבנתי 28/02/2011 17:28הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg)