המהומות במצרים עשויות להוביל לגל מימושים ארוך בכל רחבי העולם

השבוע שחלף סיכום קצר

המהומות במצרים הגיעו לוול סטריט ביום שישי האחרון והמדדים המובילים הגיבו בצניחה חופשית. הירידות החדות ביום שישי מחקו את הרווחים שנצברו לאורך השבוע וכך נקטע רצף העליות של 8 שבועות. בסיכום יום המסחר הגרוע ביותר מאז חודש נובמבר, מדד הדאו ג'ונס ירד 1.39%, הS&P 500 צנח ב-1.78% ומדד הנסד"ק בלט עם ירידה של 2.48%. מדד הפחד ( VIX) זינק ב-23%. נתון התמ"ג של הרבעון ה-4 בארה"ב הצביע על כך שהכלכלה הגדולה בעולם צמחה בקצב של 3.2% לעומת 2.6% צמיחה ברבעון הקודם. הנתון אכזב מעט את האנליסטים, שציפו לצמיחה של 3.5%. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בקריאה הראשונה מתוך 3 ויתכנו שינויים קלים לקראת פרסום העדכון הסופי. בסיכום השנתי הכלכלה האמריקנית צמחה בקצב של 2.9%, לעומת הירידה בצמיחה של 2.6% שנרשמה בשנת 2009. על אף הנתונים המעודדים כדאי לזכור כי שוק התעסוקה נותר חלש, דבר אשר עלול לפגוע בצריכה הפרטית. הצרכן האמריקני מהווה כ-70% מסך התמ"ג לכן פגיע בצריכה עשויה להוביל לפגיע בקצב ההתאוששות של המשק.

דולר שקל

תיקון של הסקירה הקודמת שפורסמה ביום חמישי ה-27.1 בשעות הבוקר בנק ישראל אינו מתכוון לשנות את יעדי האינפלציה. נגיד בנק ישראל התנגד למהלך בעבר והגוף היחיד המוסמך לשנות את יעד האינפלציה הוא הממשלה. קרן המטבע הבינ"ל היא זו שהמליצה לפני כשנה לבנק ישראל לשנות את יעדי האינפלציה. שבוע סוער עבר על הצמד, בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25% ושר האוצר הודיעה כי החליט לפעול לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים מהשקעה במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות. צעד זה נועד לעצור את מתקפת הספקולנטים בשוק המט"ח. הדולר התחזק משמעותית וסגר קרוב לרמה של 3.70 שקל לדולר לראשונה מזה 9 שבועות. הצמד עשוי להיות מושפע מהאירועים במצרים. פריצה של רמת ההתנגדות 3.68 עשויה להוביל להמשך מהלך העליות עד אזור קו המגמה היורד בנק 3.71.

רמות משמעותיות

התנגדות 2: 3.7090

התנגדות 1: 3.68

ספוט: 3.67

תמיכה 1: 3.60

תמיכה 2 : 3.56

אסטרטגיה לשבוע זה: סיכוי להמשך מהלך העליות. מכירה בכישלון פריצה של קו מגמה + היווצרות תבנית דובית. יעדים: 3.68, 3.65, 3.60, יעד נוסף פתוח. קניה בפריצה ונעילה מעל 3.68. יעדים: 3.70, 3.75, יעד נוסף פתוח.

אירו דולר

רמות משמעותיות

התנגדות 2: 1.3730

התנגדות 1: 1.3680

ספוט: 1.3610

תמיכה 1: 1.3430

תמיכה 2: 1.3340

אסטרטגיה לשבוע זה: סיכוי להמשך מהלך הירידות בצמד. מכירה (דפנסיבי) המתנה לפולבק לכיוון 1.3680, בכישלון פריצה ניתן יהיה לפתוח שורט. יעדים: 1.3450, 1.3350, 2 יעדים נוספים פתוחים. מכירה (אגרסיבי) כניסה בהוראה עתידית מתחת לנר היומי של יום שישי האחרון. יעדים: זהים לכניסה הדפנסיבית. קניה במידה והצמד ייבלם באזור 1.3430. יעדים: 1.36, 1.3730, 1.40, יעד נוסף פתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות