קרוסים: אירו-דולר אוסטרלי
השבוע בחרנו להתמקד על צמד זה בשל העובדה שהגיעו לרמות מעניינות שכדאי לשים לב אליהן. מבחינה פונדמנטאלית הנתונים האחרונים שפורסמו לאחרונה באוסטרליה מעידים על כך שהכלכלה האוסטרלית האטה את הקצב, דבר אשר יקשה על מקבלי ההחלטות להמשיך במדיניות מוניטארית ניצית בתקופה הקרובה. אוסטרליה מתמודדת כעת עם השיטפונות הקשים בהיסטוריה. הנזקים הכלכליים עצומים ועדיין קשה לקבוע עד כמה זה ישפיע על תהליך הצמיחה במשק האוסטרלי.
אסונות טבע מעיבים על המטבעות בשל הנזקים הנגרמים למדינות אותם הם מייצגים. בניו זילנד למשל עדיין מתמודדים עם הנזקים הכבדים שגרמה רעידת האדמה הגדולה מזה כ- 80 שנה שפקדה את אחת הערים הגדולות בחודש ספטמבר האחרון. הדולר הניו זילנדי נסחר בכבדות מאז.
השבוע מצפה לדולר האוסטרלי שבוע עמוס באירועי מאקרו אשר עשויים להשפיע משמעותית על כיוונו. הנתון המרכזי מתפרסם ביום חמישי לפנות בוקר בשעה 02:30 (שעון ישראל) והוא נתון התעסוקה לחודש דצמבר. הדולר האוסטרלי עשוי לקבל רוח גבית במידה והנתון יפתיע לטובה.
אירופה מתמודדת עם משבר החוב החמור ביותר מאז הקמת גוש האירו, לכן האירו נחשב למטבע פחות אטרקטיבי בשוק. הבעיה היא שהאינפלציה באירופה מתחילה להרים ראש, דבר אשר עלול להוביל לשינוי קיצוני במדיניות המוניטארית הנוכחית. השבוע תתפרסם החלטת הריבית לחודש ינואר ויו"ר הבנק המרכזי של אירופה טרישה, ינאם במסיבת העיתונאים דקות אחדות אחרי פרסום ההחלטה. הסוחרים יעקבו בדריכות אחרי תוכן נאומו וינסו ללכוד רמזים בנוגע למדיניות המוניטארית העתידית.
לסיכום: במידה ונתוני התעסוקה באוסטרליה יאכזבו, האירו עשוי לנצח במאבק ביניהם ומהלך עליות עשוי לצאת לדרך.
ניתוח כללי
- יתכן כי נקבע תחתית באזור 1.2923. יש להמתין לסוף היום לקבלת תבנית שוורית שתאשר את בואם של הקונים.
- שבירה של התחתית האחרונה תבטל את התרחיש השוורי שלנו לשבוע זה.
- פריצה מעל 1.3340 תאשר מהלך עליות משמעותי יותר.
- מתנד ה-RSI קרוב לתת איתות אמין למהלך עליות מכובד. הסטוכסטי עשוי לאשר מהלך עליות בימים הקרובים.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 1.3340
התנגדות 1 : 1.3170
ספוט : 1.2987
תמיכה 1 : 1.2923
תמיכה 2 : 1.25
אסטרטגיה לשבוע זה: אפשרות למהלך לונג. קניה (אגרסיבית) בפריצה של 130. יעדים: 1.3060 , 1.3160, 1.3330, יעד נוסף פתוח. קניה (דפנסיבית) המתנה לנעילה יומית בתבנית שוורית (אנגולפינג למשל). יעדים: 1.3160 ,1.3330 2 יעדים נוספים פתוחים.
* ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.