'מאסטר שף' מול 'השריפה בכרמל' - הנתונים מדכאים ופני המסך כפני הדור
התקופה האחרונה זימנה לנו שני אירועי מדיה גדולים אך שונים מאוד אחד מהשני. מחד, גמר תוכנית הריאליטי "מאסטר-שף" שנערך לפני כשבועיים, ומצד שני השריפה העצומה שעדיין משתוללת וזכתה לכינוי "אסון הכרמל".
התשובה לשאלה "מה עניין יותר את הישראלים?" ברורה לחלוטין כשבוחנים את נתוני הרייטינג החד-משמעיים. גמר "מאסטר-שף" צבר רייטינג של 41.6% עם פיק שהזכיר את תקופת המונופול של ערוץ 1 והגיע לכדי 45.5% ממשקי הבית היהודיים. יתרה מזאת, שידור הגמר השפיע על הצפייה במהדורת החדשות של ערוץ 2 שהגיעה לרייטינג של 28.9% עם נקודת שיא של 35.4% - הנתון הגבוה ביותר בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מהדורות החדשות שעסקו ב"אסון הכרמל" זכו לרייטינג מקסימאלי של 25.8%.
יש כמובן מספר הבדלים בולטים בין שני המשדרים: לגמר של "מאסטר-שף" היה בילד-אפ היסטרי לאורך שבועות וחודשים, השריפה בכרמל תפסה את כולנו לא מוכנים ולא היה לה מקום ששוריין מראש בלוח השידורים (או פרומואים), חדשות צורכים גם ברשת בעוד שריאליטי בעיקר בטלביזיה ועוד כהנה וכהנה.
אבל עם כל זאת, עדיין צריך להקדיש מחשבה לשאלה, מה זה אומר כשהציבור הישראלי מעדיף לצפות בבישולים של אינה ואלקנה מאשר בקיבוץ בית אורן עולה בלהבות? מה זה אומר עלינו שאנחנו נדבקים למסך כדי להאזין להגיגים של אייל שני אבל לא ממש מרותקים אליו כשאוטובוס הצוערים של השב"ס הוא האייטם המרכזי? האם זה אסקפיזם? האם קצנו בבעיות, אסונות וצרות ואנו נמלטים לזרועותיו החמימות והדביקות של הריאליטי? איך זה יכול להיות שאסון לאומי ואקולוגי שבהשלכותיו ידונו עוד עשרות שנים, מפסיד בקרב הרייטינג לצמד בשלנים חובבים?
איך שלא תסתכלו על זה, התמונה המצטיירת מדכאת למדי. אסקפיזם זה בסדר גמור, ריאליטי הוא חלק מהמציאות התקשורתית כיום ואין לי גם שום דבר אישי נגד אינה, אלקנה או שופטי "מאסטר-שף". אבל עם כל הכבוד לפריים-טיים הטלביזיוני, לרייטינג ולספוטים הפרסומיים, אומה ועם צריכים שיהיו להם גם סדרי עדיפויות. אז נכון שהרבה יותר כייף לשבת מול המסך ולראות את הרגליים של מיכל אנסקי או הבלורית של חיים כהן על רקע טונה אדומה מאשר את עין הוד המפויחת או את יערות הכרמל נשרפים. אבל אם עם ישראל מעדיף, והנתונים מראים זאת בצורה חותכת, את הריאליטי על המציאות, אז מישהו חייב לשאול בקול רם "אנה אנו באים?".
הכותב הוא העורך הראשי של קבוצת "מוטו תקשורת המונים" ומרצה לתקשורת

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית
 בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 
בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.
השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל.
בין הכוחות שתומכים
 בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.
בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”.
 כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
 - בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
המכשולים במבט קדימה
בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.
