התכוף טסה 16% עם "עסק חי": המנכ"ל - "אותי מצב הכבאות בטח לא הפתיע"
השריפה בכרמל הציתה היום (א') גם את דמיון המשקיעים, שהזניקו את מניית התכוף ב-15.5% במסחר. המשקיעים הזריזים העריכו כי חלק מהשלכות השריפה בכרמל יביאו להגדלת הפעילות העסקית של החברה, המייצרת מוצרי מתכת, בין השאר גם לשירותי הכבאות.
חברת התכוף מייצרת מוצרי מתכת שונים כמו מיכליות, נגררים, כבאיות ורכבים ממוגנים. בין הלקוחות של החברה בארץ נציין את שירותי הכבאות וההצלה וקרן קיימת לישראל. כיום, ניתן לראות דמיון מסויים בין מצבה הכספי של חברת התכוף לבין זה של אחד הלקוחות שלה, שירותי הכבאות - לא טוב, בלשון המעטה. רו"ח של החברה הדביקו לה הערת "עסק חי" והחברה הודיעה כי לא תוכל לפרוע את תשלום הריבית למחזיקי האג"ח, בהיקף של כמיליון שקל.
הספקולציות של המשקיעים לא מפתיעות את מנכ"ל התכוף, שמעון שחם, זאת בשל המצב הקשה בה נמצאים שירותי הכבאות. "כאחד שמצוי בתחום, החוסר שקיים בשירותי הכבאות לא ממש הפתיע אותי, זה הרי לא חדש", כך אמר שחם בשיחה עם Bizportal.
כאמור, שחם מכיר מקרוב את המצב של שירותי הכבאות כייצרן הכבאיות, אך גם בשל הסבבים הטכניים שמספקת החברה לכבאים, שמביא לאינטראקציה בין החברה לגופים שבשטח. לדבריו, המחסור בכבאיות מורגש מאוד ומתבטא גם בדרישה לביצוע התיקונים בלוח זמנים קצר.
"השריפה היא אחד הדברים הגרועים יותר שקרו לישראל, אבל אם מסתכלים על היום שאחרי, ההנחה היא שהציוד של שירותי הכבאות יצטרך לעבור שדרוג והשלמה", הוסיף, "אני מעריך שהתכוף תתבקש לייצר כבאיות ומוצרים נוספים".
במהלך תשעת החודשים האחרונים של השנה הכניסה התכוף 108 מיליון שקל, ירידה של 9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והפסד נקי של 8.2 מיליון שקל. נכון לסוף הרבעון השלישי, הונה העצמי של החברה עמד על 19.2 מיליון שקל. נכון לסוף חודש ספטמבר היו לחברה 6 מיליון שקל במזומן ובהשקעות לטווח קצר. למרות זאת, בסוף החודש האחרון החברה הודיעה כי אין בידיה מיליון שקל לתשלום הריבית לבעלי אג"ח.
אחת הסיבות העיקריות למצבה של החברה הוא ביטולו של פרוייקט לאספקת רכבים ממוגנים למשטרת פרו, שהודיעה שתכוף לא עמדה בתנאי ההסכם. התכוף פנתה להליך בוררות בו היא דורשת לחייב את משטרת פרו לממש את ההסכם ואף לפצותה בגין ביטולו.
שחם עצמו אינו מודאג כל כך מהמצב הכספי של החברה כעת, אותו מגדיר כ"פער תזרימי" שנוצר בשל ביטול העסקה. עם זאת, שחם בטוח שהתכוף תזכה בהליך הבוררות וטוען שמסיבה זו אף לא החזירו לישראל את הכלים שכבר סיפקו לפרו. "נפתח בור תזרימי בפרק זמן נתון שהוא בעייתי מבחינתינו. הוא תופס את החברה בשלב של תנופה", הסביר. לשאלה האם הוא יכול לומר בביטחון כי החברה תעמוד בתשלום לבעלי האג"ח הסכים שחם רק לומר כי הוא רואה את מצב החברה כזמני בלבד.
באשר להתנהגות המניה היום, אמר שחם כי לדעתו היא מתומחרת בחסר גם ללא כל קשר לשריפה בכרמל. שחם אמר כי לחברה צבר הזמנות בהיקף של כ-250 מיליון שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
