רבעון טוב לריט 1: רשמה גידול 18% ברווח הנקי ו-35% בהכנסות מדמי שכירות

קרן השקעות במקרקעין ריט 1 רשמה ברבעון השלישי של השנה רווח נקי של 5.2 מיליון שקל ותחלק דיבידנד בסך של 37 מיליון שקל
לירן סהר |

קרן ההשקעות במקרקעין ריט 1 מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-5.2 מיליון שקל, זאת לאחר הפחתה חד פעמית בסך של כ-3.5 מיליון שקל בשל עלויות עסקת רכישת 50% מנכס מניב בנשר שביצעה החברה ביולי 2010. בנטרול הפחתה חד פעמית זו , הסתכם הרווח הנקי לרבעון השלישי של שנת 2010 בכ-8.7 מיליון שקל, סכום המהווה גידול של כ-100% בהשוואה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ- 4.4 מיליון שקל (כ-0.073 למניה).

ההכנסות מדמי שכירות נטו( NOI) של החברה לרבעון השלישי הסתכמו בכ-25 מיליון שקל, זאת לעומת כ-18.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד- גידול של כ- 35% הנובע בעיקר מגידול במצבת הנכסים של החברה.

ביולי 2010 חתמה החברה עם אינג' בר יהודה על הסכם לרכישת 50% מנכס מניב בנשר הכולל מבנה בן קומה מסחרית אחת ועוד ארבע קומות בשטח כולל של כ- 18 אלף מ"ר. באוקטובר 2010, לאחר תאריך הדוח הכספי, התקשרה ריט 1 בהסכם עם חברת אדגר לרכישת מלוא זכויותיה, המהוות מחצית מנכס מניב הכולל בניין משרדים בן שש קומות ברמת החייל בתל אביב תמורת כ- 55.5 מליון . חלק מתמורת העסקה כ 11 מיליון שקל שולם באמצעות הקצאת מניות ריט 1 לאדגר במחיר של 7.46 שקל למניה.

כאמור, ברבעון השלישי בוצעה הפחתה חד פעמית שהינה התאמת שווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בסך של כ- 3.5 מיליון שקל בגין עלויות עסקת הרכישה בנשר. יחד עם ההפחתה בשווי ההוגן של כ- 8 מיליון שקל אשר נעשתה ברבעון הראשון של שנת 2010, הנובעת מהפחתה חד פעמית של עלויות עסקה בגין רכישת G רוטשילד ו- G בעמק מסתכם עדכון השווי ההוגן בהפחתה חד פעמית של כ-11.5 מיליון מתחילת שנת 2010.

ה-FFO (בנטרול הפרשי הצמדה) שרשמה ריט 1 ברבעון השלישי של שנת 2010 נאמד בכ-13.5 מיליון שקל (0.16 למניה), סכום המהווה גידול של כ-21% בהשוואה ל-FFO שהתקבל ברבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-11.1 מיליון שקל (0.18 שקל למניה).

הקרן תחלק דיבידנד למשקיעיה בגין רווחי שנת 2010 בסך כולל שלא יפחת מ-37 מיליון שקל (44 אגורות למניה). מדובר בגידול בסך הדיבידנד המחולק בגין רווחי 2010, שכן הדיבידנד שחולק בגין רווחי שנת 2009 הסתכם בכ-30.4 מיליון שקל.

שמואל סייד, מנכ"ל הקרן: "מתחילת שנת 2010 רכשה ריט 1 נכסים מניבים בשווי כולל של כ-400 מיליון שקל, מה שמעיד על המשך מגמת הצמיחה המתמדת והמואצת של הקרן, הבאה לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות. מנגד, שומרת ריט 1 על אחוזי מינוף נמוכים המבטיחים את איתנותה הפיננסית. הקרן מקיימת את עקרונות חוק הריטים ומשתפת את משקיעיה בצמיחתה, כפועל יוצא החליטה החברה על מעבר מחלוקת דיבידנד חצי שנתי לרבעוני. בשנה האחרונה הסתמנה מגמה של התייצבות הביקושים ומחירי השכירות, בעיקר באזורי הביקוש. אנו ממשיכים לבחון רכישתם של נכסים מניבים על מנת להמשיך לצמוח ולהתרחב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.