רבעון טוב לריט 1: רשמה גידול 18% ברווח הנקי ו-35% בהכנסות מדמי שכירות
קרן ההשקעות במקרקעין ריט 1 מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-5.2 מיליון שקל, זאת לאחר הפחתה חד פעמית בסך של כ-3.5 מיליון שקל בשל עלויות עסקת רכישת 50% מנכס מניב בנשר שביצעה החברה ביולי 2010. בנטרול הפחתה חד פעמית זו , הסתכם הרווח הנקי לרבעון השלישי של שנת 2010 בכ-8.7 מיליון שקל, סכום המהווה גידול של כ-100% בהשוואה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ- 4.4 מיליון שקל (כ-0.073 למניה).
ההכנסות מדמי שכירות נטו( NOI) של החברה לרבעון השלישי הסתכמו בכ-25 מיליון שקל, זאת לעומת כ-18.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד- גידול של כ- 35% הנובע בעיקר מגידול במצבת הנכסים של החברה.
ביולי 2010 חתמה החברה עם אינג' בר יהודה על הסכם לרכישת 50% מנכס מניב בנשר הכולל מבנה בן קומה מסחרית אחת ועוד ארבע קומות בשטח כולל של כ- 18 אלף מ"ר. באוקטובר 2010, לאחר תאריך הדוח הכספי, התקשרה ריט 1 בהסכם עם חברת אדגר לרכישת מלוא זכויותיה, המהוות מחצית מנכס מניב הכולל בניין משרדים בן שש קומות ברמת החייל בתל אביב תמורת כ- 55.5 מליון . חלק מתמורת העסקה כ 11 מיליון שקל שולם באמצעות הקצאת מניות ריט 1 לאדגר במחיר של 7.46 שקל למניה.
כאמור, ברבעון השלישי בוצעה הפחתה חד פעמית שהינה התאמת שווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בסך של כ- 3.5 מיליון שקל בגין עלויות עסקת הרכישה בנשר. יחד עם ההפחתה בשווי ההוגן של כ- 8 מיליון שקל אשר נעשתה ברבעון הראשון של שנת 2010, הנובעת מהפחתה חד פעמית של עלויות עסקה בגין רכישת G רוטשילד ו- G בעמק מסתכם עדכון השווי ההוגן בהפחתה חד פעמית של כ-11.5 מיליון מתחילת שנת 2010.
ה-FFO (בנטרול הפרשי הצמדה) שרשמה ריט 1 ברבעון השלישי של שנת 2010 נאמד בכ-13.5 מיליון שקל (0.16 למניה), סכום המהווה גידול של כ-21% בהשוואה ל-FFO שהתקבל ברבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-11.1 מיליון שקל (0.18 שקל למניה).
הקרן תחלק דיבידנד למשקיעיה בגין רווחי שנת 2010 בסך כולל שלא יפחת מ-37 מיליון שקל (44 אגורות למניה). מדובר בגידול בסך הדיבידנד המחולק בגין רווחי 2010, שכן הדיבידנד שחולק בגין רווחי שנת 2009 הסתכם בכ-30.4 מיליון שקל.
שמואל סייד, מנכ"ל הקרן: "מתחילת שנת 2010 רכשה ריט 1 נכסים מניבים בשווי כולל של כ-400 מיליון שקל, מה שמעיד על המשך מגמת הצמיחה המתמדת והמואצת של הקרן, הבאה לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות. מנגד, שומרת ריט 1 על אחוזי מינוף נמוכים המבטיחים את איתנותה הפיננסית. הקרן מקיימת את עקרונות חוק הריטים ומשתפת את משקיעיה בצמיחתה, כפועל יוצא החליטה החברה על מעבר מחלוקת דיבידנד חצי שנתי לרבעוני. בשנה האחרונה הסתמנה מגמה של התייצבות הביקושים ומחירי השכירות, בעיקר באזורי הביקוש. אנו ממשיכים לבחון רכישתם של נכסים מניבים על מנת להמשיך לצמוח ולהתרחב".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
