אופטימי בהתחלה, פסימי בסוף...
שבוע המסחר נחלק לשני חלקים: יום ראשון שני, בו תמחור הנגזרים של שבוע שעבר המשיך לשלוט בשוק: אופטימיות בחוזים, היקפי מסחר נמוכים, דקות של אי- פעילות, אופציה לפה אופציה לשם כשהריסק 2.8% השיפוע 0.5% הסטייה על הכסף 14%, האוכף נשחק קלות לאורך היום, הסוחרים מאריכים את הפסקת הצהריים שלהם ובכל יום נפתחים פי 3 פוזיציות על אופ ה PUT מאשר על אופ ה CALL, למרות שמרכזם סביב הכסף.
מיום שלישי ובעיקר רביעי וחמישי החל השינוי. את מצב הרוח של הסוחרים אפשר היה לחוש דווקא במניות הגז/נפט שהחלו להיחלש משמעותית ללא הסבר, מחזורי המסחר עלו מעט ונראו בשוק קוני אופציות PUT מי להגנה על נכסים בפני יום רביעי ("גם תוצאות בחירות קשות לאובמה גם תוכנית חדשה לברננקי ומי יודע מה עוד...") ומי כהימור ("אולי זה יוביל סוף סוף לתיקון...")
ההפתעה הייתה בחוסר הרצון של השוק לכתוב ולספק אופציות אלה, הסטיה קפצה ל 17.5% והריסק ל 4.5% (ראה גרפים רלבנטיים) כשסוחרי היום והמגמה רצו גם הם לאופציות ה PUT והאופטימיים לא מכרו מהר, היה להם קל יותר לרוץ ולקנות את אופ ה CALL שנשחקו. כ"שמתמידי הלכת" קנו גם את שני הצדדים כשהם מאמינים שבכל מקרה צפוייה תנודה.
השחקנים שמכרו סטייה רצו (אחרי הרבה זמן של בטחון עצמי גבוהה) להתכסות כסטופים על המגמה ,לגדר דלתא ולגרום לשוק לרדת כ אחוז בשעתיים בודדות. מהירות שוק שלא נמדדה כאן כבר הרבה זמן.
בחמישי השוק תיקון מעט והסטייה נרגעה אך עדיין המשיך השוק לתפקד פחות טוב משאר העולם כשפוטנציאל העצבנות נראה במסחר (סטייה קופצת מיד כשהשוק מתחיל להיחלש) וכי המחזורים הנמוכים והקונצנזוס בכיוון השוק לא משרת את אינטרס הנזילות, וכי הרבה סוחרים יומיים סוחרים את המגמה תוך שהם מקפידים לסמן סטופים ולא ממהרים לפעול נגד מגמה.
סה"כ תמחור הנגזרים השבוע התחיל מאוד מאוד אופטימי ונחלש ככול שעבר השבוע, הוספנו גרף "ססמוגרף שוק" המתרגם את אופטימיות/פסימיות תמחור הנגזרים , וכי למרות שהחוזה (תוך כדי תנודתיות) נסחר ללא שינוי משמעותי השבוע הרי הכותבים לא הרוויחו בשל העלייה במפלס העצבנות אצל הסוחרים.
סה"כ נסחר מדד המעו"ף ב תנודתיות של 15% בשנה האחרונה, 15.5% בחודש האחרון ו 11% בשבוע האחרון כשסטיות התקן הגלומות הנם 17% באופ הקצרות ו 16.2% באופ הבינוניות.
שבת שלום
הסקירה נכתבה ב 15:00 04.11.10.
שבת שלום.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.