גבעות פרסמה לו"ז מפורט - המניה צללה: "לא חושב שיש סיבה מוצדקת לאכזבה"
פורסם לראשונה: 9:38; עדכון אחרון: 11:25
שותפות חיפוש הנפט גבעות יהש מתעוררת היום לחיים ומספקת למחזיקי היחידות את לוחות הזמנים להמשך הבדיקות בקידוח מגד 5 ולפיתוח שדה מגד.
בהודעתה מספקת גבעות לוחות זמנים מוערכים ומדגישה כי מרבית הפעולות תלויה בצד ג' (בעיקר גופים ממשלתיים) ולכן ייתכנו שינויים מהתכנון. על פי לוחות הזמנים ניכר כי משקיעי גבעות אשר קיוו להמשך פיתוח מהיר של שדה מגד, ייאלצו להמתין זמן רב עד להפקה מסחרית וקידוחי המשך.
אחת הנקודות המעניינות שגבעות מתייחסת לכך לראשונה הינה התוכניות לפיתוח השדה הכוללות קידוחי פיתוח. בעוד המשקיעים מצפים שהקידוחים הבאים יחלו כבר בשנת 2011, גבעות מציינת כי על פי לוחות הזמנים שני קידוחי הפיתוח הראשונים יתבצעו בפברואר 2012 ואוגוסט 2012 בהתאמה.
אכזבה למשקיעים צפויה למשקיעים גם בכל הקשור להפקה מסחרית מקידוח מגד 5. בהודעתה כותבת גבעות כי ההפקה תתבצע רק בנובמבר 2011, כאשר הערכות בשוק היו כי הפקה מסחרית עשויה להתבצע כבר בשנת 2010.
באשר ללוחות הזמנים הקרובים, גבעות הודיעה כי קיבלה את אישור הממונה על ענייני נפט וגז במשרד התשתיות ד"ר יעקב מימרן לתוכנית העבודה לשנתיים הקרובות.
"אני מסרב להתאכזב", כך אמר האנליסט יואב בורגן מפועלים סהר בתגובה לפרסום. לדבריו, בעצם פרסום לוח הזמנים לשנתיים הקרובות ניתן לראות שיפור בהתנהלות השותפות, כאשר גם ההודעה עצמה אינה ממש מעידה על עיכוב בלוחות הזמנים.
"אני לא מופתע משום דבר שפורסם, הסדר הכרונולוגי של הפעולות בהחלט עושה שכל. על פני נראה שניתן לעמוד בלוח הזמנים הנוכחי. לכל היותר מדובר בתזוזה של חודש מבחינת הציפיות של תחילת מבחני ההפקה במקטעים 7 ו-8", הוסיף בורגן, שסימן את המבחן הבא של השותפות - דו"ח תחשיב העתודות המתבסס על עבודה של חברה זרה וגבעו תצפויה לפרסם בדצמבר. "העיניים צריכות כעת להיות נשואות לדו"ח תחשיב העתודות - זה המבחן האמיתי, וכמובן גם מבחני ההפקה שהם קריטיים לקביעת הפוטנציאל של השדה".
כמו כן, בדצמבר הקרוב צפויה השותפות לקבל את עמדת הממונה בנושא הגז הקיים בקידוח מגד 5. גבעות מעדכנת כי בפגישה שנערכה עם הממונה בשבוע שעבר הוצגה לממונה תוכנית לפתרון סוגיית הגז בדרך של המרת הגז לחשמל. בשבועות הקרובים תגיש גבעות לממונה תוכנית הנדסית מפורטת למימוש הפתרון המוצע.
סוגיה נוספת קשורה להגברת קצב הזרימה באמצעות פעילות ה-Frac. בהודעתה כותבת גבעות כי בדצמבר הקרוב היא תבצע את מבחני ה-Frac בשכבות 2-6 ובשכבות 7-8. כזכור, גבעות מצפה שפעילות זו תגדיל משמעותית את התפוקה מקידוח מגד 5 לרמה של 2000-5000 חביות ביום.
נקודה נוספת מבחינתם של המשקיעים קשורה להון הנדרש כדי לפתח את השדה. בגבעות מתכננים לבצע גיוס הון כדי לממן את הקידוחים הבאים בשדה. היקף הגיוס הנדרש טרם נקבע.
- 1.מספיק לבלף 21/01/2011 10:46הגב לתגובה זועם 2 גנרטורים 5 צריפים משאבה אחד ברנר ומכלית לא ממונעת רוצים להריץ את מנית גבעות יהש מגד 5 ומדגישים שההפקה של סוף 2011 תלויה בתוצאות אחרות של הממשלה והבדיקות כלומר מגד 5 לא כלכלי מספיק לבלף
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
