גבעות פרסמה לו"ז מפורט - המניה צללה: "לא חושב שיש סיבה מוצדקת לאכזבה"

גבעות מספקת לו"ז להמשך פיתוח שדה מגד. הפקה מסחרית - רק בנובמבר 2011. הפתרון לבעיית הגז: המרתו לחשמל. בורגן מסמן את המבחן הבא: דו"ח תחשיב העתודות

פורסם לראשונה: 9:38; עדכון אחרון: 11:25

שותפות חיפוש הנפט גבעות יהש מתעוררת היום לחיים ומספקת למחזיקי היחידות את לוחות הזמנים להמשך הבדיקות בקידוח מגד 5 ולפיתוח שדה מגד.

בהודעתה מספקת גבעות לוחות זמנים מוערכים ומדגישה כי מרבית הפעולות תלויה בצד ג' (בעיקר גופים ממשלתיים) ולכן ייתכנו שינויים מהתכנון. על פי לוחות הזמנים ניכר כי משקיעי גבעות אשר קיוו להמשך פיתוח מהיר של שדה מגד, ייאלצו להמתין זמן רב עד להפקה מסחרית וקידוחי המשך.

אחת הנקודות המעניינות שגבעות מתייחסת לכך לראשונה הינה התוכניות לפיתוח השדה הכוללות קידוחי פיתוח. בעוד המשקיעים מצפים שהקידוחים הבאים יחלו כבר בשנת 2011, גבעות מציינת כי על פי לוחות הזמנים שני קידוחי הפיתוח הראשונים יתבצעו בפברואר 2012 ואוגוסט 2012 בהתאמה.

אכזבה למשקיעים צפויה למשקיעים גם בכל הקשור להפקה מסחרית מקידוח מגד 5. בהודעתה כותבת גבעות כי ההפקה תתבצע רק בנובמבר 2011, כאשר הערכות בשוק היו כי הפקה מסחרית עשויה להתבצע כבר בשנת 2010.

באשר ללוחות הזמנים הקרובים, גבעות הודיעה כי קיבלה את אישור הממונה על ענייני נפט וגז במשרד התשתיות ד"ר יעקב מימרן לתוכנית העבודה לשנתיים הקרובות.

"אני מסרב להתאכזב", כך אמר האנליסט יואב בורגן מפועלים סהר בתגובה לפרסום. לדבריו, בעצם פרסום לוח הזמנים לשנתיים הקרובות ניתן לראות שיפור בהתנהלות השותפות, כאשר גם ההודעה עצמה אינה ממש מעידה על עיכוב בלוחות הזמנים.

"אני לא מופתע משום דבר שפורסם, הסדר הכרונולוגי של הפעולות בהחלט עושה שכל. על פני נראה שניתן לעמוד בלוח הזמנים הנוכחי. לכל היותר מדובר בתזוזה של חודש מבחינת הציפיות של תחילת מבחני ההפקה במקטעים 7 ו-8", הוסיף בורגן, שסימן את המבחן הבא של השותפות - דו"ח תחשיב העתודות המתבסס על עבודה של חברה זרה וגבעו תצפויה לפרסם בדצמבר. "העיניים צריכות כעת להיות נשואות לדו"ח תחשיב העתודות - זה המבחן האמיתי, וכמובן גם מבחני ההפקה שהם קריטיים לקביעת הפוטנציאל של השדה".

כמו כן, בדצמבר הקרוב צפויה השותפות לקבל את עמדת הממונה בנושא הגז הקיים בקידוח מגד 5. גבעות מעדכנת כי בפגישה שנערכה עם הממונה בשבוע שעבר הוצגה לממונה תוכנית לפתרון סוגיית הגז בדרך של המרת הגז לחשמל. בשבועות הקרובים תגיש גבעות לממונה תוכנית הנדסית מפורטת למימוש הפתרון המוצע.

סוגיה נוספת קשורה להגברת קצב הזרימה באמצעות פעילות ה-Frac. בהודעתה כותבת גבעות כי בדצמבר הקרוב היא תבצע את מבחני ה-Frac בשכבות 2-6 ובשכבות 7-8. כזכור, גבעות מצפה שפעילות זו תגדיל משמעותית את התפוקה מקידוח מגד 5 לרמה של 2000-5000 חביות ביום.

נקודה נוספת מבחינתם של המשקיעים קשורה להון הנדרש כדי לפתח את השדה. בגבעות מתכננים לבצע גיוס הון כדי לממן את הקידוחים הבאים בשדה. היקף הגיוס הנדרש טרם נקבע.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מספיק לבלף 21/01/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    עם 2 גנרטורים 5 צריפים משאבה אחד ברנר ומכלית לא ממונעת רוצים להריץ את מנית גבעות יהש מגד 5 ומדגישים שההפקה של סוף 2011 תלויה בתוצאות אחרות של הממשלה והבדיקות כלומר מגד 5 לא כלכלי מספיק לבלף
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040


אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.