אין חיוב מס לרווחי חב' משפחתית שלא נכללים בהכנסתה
רווחים שחולקו מהכנסותיה של חברה משפחתית, שאינן נכללות בהכנסתה החייבת, אינם חייבים במס בידי בעלי המניות.
פסק הדין בעניין דוד קליימן ואח' (ע"מ 1183/05), שניתן לאחרונה, דן בשאלת מיסוי בעלי מניות של חברה משפחתית - מקבלי הדיווידנד שחולק מרווחי אקוויטי שנרשמו בחברה המשפחתית על פי כללי חשבונאות מקובלים.
בית המשפט קבע כי רווחי אקוויטי כלל אינם מהווים הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ומשאינם בגדר הכנסתה של החברה המשפחתית - אין לראותם כאילו לא חולקו (אך דיווידנד כן הם, ויש למסותם לפי סעיף 2(4) לפקודה).
בסיומו של פסק הדין מוסיף ביהמ"ש ואומר כי לדידו אין כפל מיסוי כתוצאה ממיסוי רווחי האקוויטי בידי בעלי המניות. ביהמ"ש מבחין בין מימוש עליית שווי של העץ (שווי המניות של החברה הבת) בדרך של חלוקת דיווידנד לבעלי המניות, ובין מימוש שווי הפרי עצמו (רווחי החברה הבת) גם על דרך של חלוקת דיווידנד.
לא ברורה לנו הבחנה זו של ביהמ"ש, ולהבנתנו מיסוי רווחי האקוויטי עם חלוקתם כדיווידנד מוביל למיסוי כפול, שכן פעם אחת הרווחים ממוסים עם חלוקתם (כפי שקבע ביהמ"ש), ופעם נוספת בהתאם לקבוע בסעיף 125ב(3) לפקודה, כאשר רווחי החברה הבת המהווים את רווחי האקוויטי יחולקו לידי החברה המשפחתית.
לאור מסקנתו זו, לא נדרש ביהמ"ש לדון בשאלה מה דינן של הכנסות שאינן נכללות בהכנסה החייבת של החברה, והאם חלוקה שאינה ברת מיסוי היא רק מהכנסה חייבת, שהיא ורק היא לפי הוראות החוק מיוחסת לנישום המייצג, או שמא גם מהכנסה שאינה נכללת בהכנסתה החייבת של החברה המשפחתית, כפי שניתן לגרוס מלשון החוק. טענת המערערים התמקדה בנקודה זו, ונסמכה בין היתר גם על עמדת רשות המסים (מס הכנסה) כפי שהובעה בקובץ הפרשנות (פקיד השומה עצמו התנער מעמדה זו, אך על כך במאמר אחר), שלפיה:
"חברה משפחתית מחלקת דיבידנד ככל חברה... נקבע בסעיף 64א, כי רווחים שחולקו מהכנסת החברה המשפחתית בתקופת ההטבה, יראו אותם כאילו לא חולקו, וזאת, אפילו חולקו לאחר שהחברה חדלה להיות חברה משפחתית ואפילו התחלפו בינתיים כל בעלי מניותיה... האמור אינו מוגבל לרווחים, המחולקים מהכנסתה החייבת של החברה (הסעיף מדבר ב'הכנסות החברה' ולא ב'הכנסתה החייבת'), והוא חל על רווחים המחולקים מכל מקור, לרבות רווחים פטורים ממס ולרבות רווחים שכנגדם הותרו ניכויים לצורכי מס בלבד, כגון ניכוי נוסף, פחת מואץ."
ההבחנה היא משמעותית. ההסדר הקבוע בסעיף 64א לפקודה קובע לעניין חברה משפחתית כי הכנסתה החייבת או הפסדיה ייחשבו להכנסתו החייבת או להפסדיו של הנישום המייצג. באשר לרווחים שיחולקו מהכנסות החברה בתקופת היותה חברה משפחתית, קובע סעיף 64א(א)(1) לפקודה כי יראו אותם כאילו לא חולקו, קרי: הם לא יחויבו במס בידי בעלי המניות.
רק הכנסתה החייבת של החברה היא זו הטעונה מס בידי הנישום המייצג. הכנסה שלא נכללת בהכנסה חייבת (למשל: הכנסה פטורה או הכנסה מחוץ לישראל של תושב חוץ) - אינה ברת מיסוי.
לטעמנו, ההסדר חל גם על חלוקות שאינן מהכנסתה החייבת של החברה המשפחתית (למעט כאשר מדובר בדיווידנד שהתקבל בחברה משפחתית על ידי החברה הבת לאור סעיף 125ב(3) לפקודה), וזאת לפי לשון החוק.
באשר לחברות זרות הרשומות כחברות משפחתיות, תוצאת ההסדר כאמור היא כי חלוקת רווחים מהכנסותיהן מחו"ל אינה חייבת במס בידי בעלי מניותיהן. החברה כתושבת חוץ אינה חייבת במס בישראל על הכנסותיה מחוץ לישראל, על כן אין לה הכנסה חייבת והכנסתה לא תיוחס לנישום המייצג. חלוקת הרווחים על ידה לבעלי המניות תושבי ישראל גם אינה חייבת במס. התוצאה היא שהכנסותיה יגיעו לבעלי המניות תושבי ישראל ללא חבות מס בישראל. אם מדובר בחברת אוף שור שאינה חייבת במס במקום מושבה, התוצאה תהיה כי הכנסותיה של החברה בחו"ל יגיעו לבעלי המניות תושבי ישראל בלי שהוטל עליהן כל מס, הן בחו"ל והן בישראל.
כאמור, עמדת רשות המסים כפי שהובעה בקובץ הפרשנות בהתייחס להסדר האמור בסעיף 64א(א)(1) לפקודה - תומכת בכך, ולשון החוק בסעיף ברורה - "רווחים שחולקו מהכנסות החברה." יתר על כן, על כוונת המחוקק ניתן ללמוד גם מתוך השוואה ללשון סעיף 64א1(ב)(1) לפקודה, שעניינו ב"חברה שקופה". בהסדר זה נקבע כי "רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של החברה השקופה, לא יראו אותם כהכנסה." [ההדגשה אינה במקור - ע"מ, מ"ב]. כלומר, במובדל מההסדר שנקבע בחברה המשפחתית, כאן המחוקק קבע כי ההסדר יחול רק לגבי רווחים שחולקו מהכנסה חייבת.
לא בטוח שלתוצאה האמורה התכוון המחוקק, אולם זהו משטר המס שנקבע בסעיף 64א לפקודה, שאותו הנישום חופשי לבחור. לדידנו, יש בנימוקי ביהמ"ש בפסק הדין אולי אף לרמוז על הסכמתו המשתמעת לכך.
הכותבים - ממשרד אורי כליף עורכי דין
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
