שטייניץ: "אווירת 'העליהום' כנגד בכירים ואנשי עסקים מוגזמת ולא מוצדקת"
"אווירת 'העליהום' כנגד מנהלים בכירים ואנשי העסקים בישראל מוגזמת ולא מוצדקת", כך אמר שר האוצר יובל שטייניץ במפגש שערך עם בכירים. המשתתפים דנו במספר סוגיות הנוגעות במשק, כאשר השתתפות ערה נרשמה בדיון אודות השתתפות המגזרים השונים במעגל העבודה.
ערב חג סוכות נפגש שר האוצר עם מנהלים בכירים במשק הישראלי לדיון סגור. בדיון לקחו חלק עמיקם כהן יו"ר אל על, אליעזר שקדי מנכ"ל אל-על, ישראל יניב מנכ"ל דור אלון, ז'אק אלעד יו"ר הבנק הבינלאומי, מיכה גולדמן יו"ר מע"צ, טל רז מנכ"ל כלל פיננסים, עו"ד רם כספי, רון גוטלר יו"ר נייס, דוד אבנר המנכ"ל היוצא של פרטנר, גבי לסט יו"ר קבוצת דלק, רמי לוי הבעלים של רמי לוי שיווק ומאיר ניסנזון מנכ"ל IBM ישראל.
במהלך הדיון פנה שטייניץ אל בכירי המשק ואמר כי "אין ספק שהצמיחה של כלכלת ישראל היא הרבה בזכותכם. אווירת 'העליהום' כנגד מנהלים בכירים ואנשי העסקים בישראל מוגזמת ולא מוצדקת. יש בעיה של התלהמות מוגזמת גם בתקשורת הכלכלית וגם בכנסת".
"נאבקתי למען המגזר העסקי בדברים רבים, כגון מגבלה על שכר המינימום", אמר שטייניץ. נושא נוסף ששטייניץ סבור כי ההתעסקות בו מוגזמת הוא עניין הריכוזיות במשק, אשר בגנותו דיברו גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר וראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני כן סבור שיש בעיה מסוימת של ריכוזיות במשק", אמר שטייניץ, "אך אני חושב שגם בה קיימת הגזמה."
שטייניץ התייחס בפגישה למצבו של המשק הישראלי נוכח המשבר הכלכלי. שר האוצר השווה בין המדיניות בעולם לבין המדיניות שננקטה בארץ ואמר כי "הן הקריבו את העתיד למען ההווה ויצרו גירעונות גדולים. אנחנו נהגנו שונה מיתר העולם, והחלטנו שהטווח הארוך חשוב יותר. בפילוסופיה של הכלכלה לאורה הלכנו, אם אתה מקריב את העתיד, אתה למעשה פוגע בהווה".
דיור ער במיוחד של המשתתפים נרשם בעניין שילובם של האוכלוסיה הערבית והחרדית במעגל העבודה. לדברי שטייניץ, התקציב הקרוב מטפל באופן יסודי ואינטנסיבי בבעיית ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה. לדבריו, צה"ל יוכל להמשיך לתפקד גם ללא החרדים, אבל אם אלה לא ישתלבו בעבודה בתוך 20 שנה תהיה פגיעה בכלכלה."שילוב החרדים והערבים במעגל העבודה ייעשה בשתי דרכים", אמר שטייניץ, "ע"י הקטנת מספר העובדים הזרים בישראל ובאמצעות ניתוק הקשר הגורדי בין שירות צבאי ועבודה".
עמדה זו של שר האוצר עוררה אי-נחת רבה בקרב משתתפי הפגישה. עו"ד כספי הביע התנגדות לדבריו של שטייניץ וקרא למציאת פיתרון כולל ולא למיסוד המצב הקיים. "אי אפשר להסביר לציבור את מתן הפטור משירות צבאי. אם לא צבא, אז לפחות שירות לאומי. הגיע הזמן להכרעה היסטורית של שלוש המפלגות החילוניות". דוד אבנר, המנכ"ל יוצא של פרטנר, התייחס אף הוא לסוגיה ואמר כי הוא חש אי נוחות נוכח החלטת הממשלה ושאל "למה לסבסד מי שלא עושה צבא?".
נגה קינן, חברת נשיאות הפורום אמרה כי החלה בדיקה של הנושא בשיתוף צה"ל: "לא ברור שמדיניות זו של האוצר, באם תתקבל, לא תעורר בעיות רוחב קשות, בנכונות לשירות בצה"ל בכלל ולשירות קרבי בפרט. לא ברור שמדיניות זו תתקבל בציבור החילוני המחויב לשרת ועושה זאת באהבה ומתוך נכונות רבה. במידה ותיווצר מדיניות המוותרת לחרדים ולערבים על שירות צבאי או לאומי חליפי, תצטרך המדינה לפתח מדיניות העדפה ותמיכה מיוחדת באותם שמשרתים את המדינה". פורום ראשי המשק יקיים דיון פנימי בסוגיה, במטרה לגבש עמדה משותפת של הסקטור העסקי.
בנק פיקדון (דאלי)ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי
הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.
וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים. "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב. אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"
"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'".
"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.
המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו.
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך יושפעו החסכונות של ילדכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו
ביה"ד לרן ארז: לברר מחלוקות במנגנונים המוסכמים - אין מקום לעיצומים
בינואר השנה הכריז יו״ר ארגון המורים, רן ארז, על סכסוך עבודה והודיע על כוונתו לנקוט עיצומים, זמן קצר לאחר חתימת ההסכם בתחילת שנת הלימודים. בעקבות פניית המדינה לבית הדין, נמנע ארז מיישום העיצומים, ואתמול חיזק בית הדין את עמדת המדינה. ארז הודיע בסוף השבוע
האחרון על סכסוך עבודה נוסף
בית הדין לעבודה קיבל את עמדת המדינה וקבע כי חילוקי דעות יש לברר במסגרת ההסכמים או בבית הדין, ולא באמצעות נקיטת צעדים ארגוניים. כבר בינואר השנה הכריז יו״ר ארגון המורים, רן ארז, על סכסוך עבודה והודיע על כוונתו לנקוט עיצומים, זמן קצר לאחר חתימת ההסכם בתחילת שנת הלימודים.
בעקבות פניית המדינה לבית הדין, נמנע ארז מיישום העיצומים, ואתמול חיזק בית הדין את עמדת המדינה, שלפיה מחויב ארז לקיים את ההסכמים שחתם, וכל מחלוקת יש לברר בערוצים המוסכמים ולא בצעדים חד־צדדיים. למרות ההבהרות, שב ארז והודיע רק בסוף השבוע האחרון על סכסוך עבודה נוסף - מהלך המשקף, לדעת משרד האוצר, שוב התנהלות כוחנית ולא אחראית, תוך שימוש בציבור התלמידים כאמצעי לחץ, בניגוד להתחייבויותיו ובניגוד לפסיקת בית הדין.
לדברי האומר, המשך פרסום סכסוכי עבודה ואיומים בעיצומים
מצד ארז גורמים לפגיעה ישירה במורים, במשק ובמערכת החינוך, ובעיקר בתלמידי התיכונים. רק לאחרונה חתם ארז על הסכם, שבמסגרתו התחייב שלא לקיים סכסוך עבודה עד ל-31 לאוגוסט.
