שיקולים וקווים מנחים לבחירת הסדר פנסיוני

חשבים מידע עסקי |

במאמר זה אסקור את השיקולים העיקריים שיש להביא בחשבון בעת בחירת הסדר פנסיוני, ואתווה קווים מנחים בסיסיים לבחינת ההסדר המתאים ליחיד.

אתייחס רק למוצרים הפנסיוניים משנת 2004 ואילך, מאחר שבדרך כלל התנאים בהסדרים שנערכו קודם לכן טובים יותר, ואין להפסיקם ולערוך הסדרים חדשים אלא לאחר התייעצות עם איש מקצוע. בבסיס השיקולים בחירת ההסדר הפנסיוני עומד עקרון מתן מענה (פתרון) לצורך.

ההגדרה של "צורך" בביטוח פנסיוני היא אותם מקרים בחיי האדם, שבהם הוא אינו יכול לקיים בעבור עצמו ו/או בעבור בני משפחתו המשכיות כלכלית נאותה כפי שחיו בה, בעקבות מקרים של פטירה, נכות, או הגעה לגיל פרישה ללא מקור הכנסה מובטח.

המענה למקרים אלה (לצורך) הוא הסדרי ביטוח וחיסכון המעניקים בכל מצב חלופה כספית שהיא תחליף להכנסתו של היחיד שאינה מתקיימת עוד.

מאליו יובן שהצורך של היחיד שונה מאדם לאדם, והוא תלוי במשתנים אישיים שעיקריהם הם:

גילו, מצבו המשפחתי, מספר ילדיו וגילם, הכנסתו ועיסוקו.

הסדרים פנסיונים

המכשירים הפנסיוניים הנותנים מענה לצרכים שלעיל הם ביטוחי המנהלים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל הפיננסיות. לכל אחת מחלופות אלה מאפיינים שונים לעניין הכיסויים הביטוחיים והחיסכון.

קרן פנסיה מקיפה נותנת פתרון לכל שלושת מצבי הצורך שהוזכרו לעיל.

תשלום ברירת המחדל הוא פנסיה חודשית, המשולמת על פי תקנון הקרן.

ביטוח מנהלים מעניק אף הוא מענה לצרכים שלעיל, אם כי הם שונים מעט באופיים ובהיקף הכיסוי שלהם. במקרה פטירה משולם, בדרך כלל, סכום חד פעמי למוטבים שקבע המבוטח, ואילו במצב של נכות או פרישה לגמלאות, משלמת הפוליסה קצבה חודשית על פי התנאים שנקבעו בחוזה הפוליסה. קופת גמל מעניקה פתרון לחיסכון לעת פרישה בלבד ואין בה כיסוי ביטוחי למקרה פטירה ולמקרה נכות. עוד יש להדגיש כי נכון לעת הזו, החיסכון בקופות הגמל בבתי ההשקעות אינו מאפשר קבלת קצבה בגיל הפרישה, והחוסך יידרש להעביר את כספו לאחד המכשירים הקצבתיים - קרן פנסיה או פוליסת קצבה.

מאפיינים עיקריים של ההסדרים הפנסיונים

להלן מאפייני הביטוח והחיסכון של ביטוח המנהלים וקרן הפנסיה, והשפעתם על צורכי היחיד:

א. אופי התשלום והיקפו במקרה פטירה - סכום ביטוח למקרה פטירה צריך לתת מענה להמשכיות כלכלית של התא המשפחתי במקרה של הפסקת הכנסה מידי המפרנס.

בביטוח מנהלים נהוג לחשב את הסכום הדרוש כמכפלת x משכורות, על פי מצבו המשפחתי של המבוטח ומספר ילדיו. לדוגמה, לאדם נשוי עם 2 ילדים יש לרכוש ביטוח חיים בסך 80 משכורות לפחות.

אם שכרו של היחיד הוא 12,000 ש"ח ברוטו, הרי סכום הביטוח "הנדרש" הוא מיליון ש"ח לפחות. ואולם, האם סכום זה יהיה זהה אם גילאי הילדים הם 18 ו-15, או לחלופין 5 ושנתיים? ברור שלגילאי הילדים יש השפעה מכרעת על סכומי הביטוח הדרושים למשפחה.

לעומת זאת, במקרה פטירה משלמת קרן פנסיה קצבה חודשית לשאירים על פי התקנון - ליתום עד גיל 21 ולאלמן/ה לכל ימי חייהם; גובה הקצבה הוא לכל היותר כגובה השכר, תלוי בהרכב המשפחה ובמסלול הפנסיה שבחר היחיד.

קיים מתאם ישר בין המצב המשפחתי לבין הסכומים שישולמו למשפחה במקרה פטירה. יש לזכור כי במקרה פטירה תשלם קופת גמל פיננסית לזכאים את הצבירה בקופה, ומכאן שיחיד המבקש לחסוך בקופת גמל צריך לדאוג לכיסוי ביטוחי למקרה פטירה.

ב. אופי הכיסוי והיקפו במקרה של נכות/ אובדן כושר עבודה - בין קרן פנסיה לבין הכיסוי בפוליסת ביטוח מנהלים קיים הבדל בהגדרת מקרה הביטוח באובדן כושר העבודה. ההבדל מתייחס ל"הגדרה עיסוקית" של המבוטח, אשר אינה קיימת בקרן הפנסיה. לרוב הכיסוי בפוליסת הביטוח נותן מענה טוב ורחב יותר לאילו העוסקים במקצועות "צווארון לבן", לעומת ההגדרה בקרן הפנסיה, המתאימה יותר לעובדי כפיים ולעוסקים במקצועות "צווארון כחול".

ג. מימוש החיסכון כקצבה - לעת פרישה לגמלאות, מקבל החוסך בביטוח מנהלים ובקרן פנסיה קצבה חודשית לכל ימי חייו. גובה הקצבה תלוי בצבירה, במין ובגיל החוסך וכן במקדם ההמרה לקצבה, אותו פקטור המבטא את תוחלת חייו של הפורש ואת התקופה שיש לשלם לו קצבה חודשית. המקדם האמור מובטח בביטוח מנהלים ונקבע בעת עריכת הפוליסה. עלייה בתוחלת החיים לא תשפיע על המקדם, וככל שהחוסך ערך את הפוליסה בגיל צעיר, הרי לא תהיה השפעה על המקדם לכל אורך חיי הפוליסה, אף אם תוחלת החיים תעלה בשיעור ניכר.

קרן פנסיה פועלת על פי עיקרון של "ערבות הדדית" של העמיתים ועל פי התקנון, המעניק זכויות לעמיתים, בין היתר על פי עליה או ירידה בתוחלת החיים ועל פי "תשואה דמוגרפית". קרן הפנסיה רשאית, על פי התקנון, לשנות את זכויות העמיתים לצורך שמירת הזכויות של כלל העמיתים.

הפועל היוצא של האמור לעיל הוא שבקרן פנסיה נקבע מקדם ההמרה לקצבה במועד הפרישה, ומכאן שעלייה בתוחלת החיים במהלך השנים תשפיע על גובה הקצבה שיקבל החוסך.

ד. עלויות דמי ניהול וסיכונים - החיסכון שיצטבר בהסדרים הפנסיונים השונים תלוי, בין היתר, בתשואה על הכסף שייצבר בקופה ובעיקר בעלויות רכישת הסיכונים ובעלות דמי הניהול.

ככלל, עלויות הסיכונים בקרן פנסיה זולות משמעותית מהעלויות המקבילות בפוליסת ביטוח מנהלים. הדבר נובע, בין היתר, מהבדלי ניהול הסיכונים בין הביטוח לפנסיה.

דמי הניהול, לעומת זאת, ניתנים להוזלה על פי יכולת הלקוח להתמקח, היותו חלק מגוף גדול וכו'. גם כאן, ככלל, דמי הניהול "הרגילים" בקרן הפנסיה, זולים מדמי הניהול "הרגילים" בביטוח המנהלים, ובעיקר אמור הדבר על שיעור דמי הניהול מהחיסכון המצטבר, אשר השפעתו על החיסכון לגיל הפרישה - רבה.

מהאמור לעיל עולה כי בתנאי שוק של תשואה זהה בין הגופים השונים ובהנחה שהסיכונים הנרכשים יהיו זהים בהיקפם ובגובהם, הרי בדרך כלל הצבירה בקרן הפנסיה תהיה גבוהה יותר לעת פרישה, אולם כאן יש לשוב ולהעריך מה תהיה השפעת העלייה בתוחלת החיים על המקדם שייקבע ללקוח בעוד עשרות שנים, לעומת צבירה נמוכה יותר בביטוח המנהלים, עם מקדם המרה מובטח.

ה. תנאי קבלה וחיתום - בביטוח מנהלים קיים תהליך "חיתום" המתייחס למצבו הרפואי של המבוטח ולעיסוקו, מול סוגי וסכומי הביטוח שהוא מבקש לכסות. במקרים מסוימים נדרש המבוטח לשלם תוספת מחיר בגין בעיה רפואית. עם זאת, בתשלום כאמור הופך הלקוח להיות מבוטח לכל דבר ועניין, בלא שייגרעו זכויותיו נוכח מצבו הרפואי.

לעומת זאת, במקרים מסוימים מקבלת קרן פנסיה קבוצות עמיתים ללא עריכת חיתום רפואי, כך שגם מבוטחים שיש להם בעיות רפואיות נכנסים לקרן. עם זאת, קרן הפנסיה אינה מכסה מקרי פטירה או נכות שייגרמו מן הליקוי הרפואי שעמו נכנס העמית, אם קרה האירוע בתוך 60 חודש מקבלתו לקרן - שהיא תקופת האכשרה. ניתן להתייחס לכך כנקודה לחיוב, מאחר שבמקרים קשים ייתכן שחברת הביטוח לא הייתה מקבלת את הלקוח לביטוח ואילו בקרן הפנסיה הוא מכוסה לכל דבר ועניין לאחר "שהחזיק מעמד" 60 חודש.

לחלופין, יש הרואים בכך סיכון דמוגרפי לקרנות הפנסיה, שמצרפות אליהן קבוצות עובדים "בעייתיות" מבחינה רפואית, דבר שיכול לסכן את זכויות העמיתים אם יתרחשו מקרי פטירה ונכות הגבוהים מהערכות הקרן.

ו. אג"ח מיועדות - קרנות הפנסיה המקיפות נהנות מהבטחת תשואה חלקית בגיבוי אג"ח מדינה המעניקות 4.86% תשואה מובטחת על 30% מההפקדות של העמיתים. למשתנה זה יש חשיבות בשוק יורד או תנודתי והוא מעניק מעין רשת ביטחון לחוסך בקרן.

לאור הבטחת התשואה כאמור, מוגבל סכום ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה, לסך השווה ל-20.5% מכפל השכר הממוצע במשק. בשנת 2010 עומד הסכום על 3,286 ש"ח לחודש, המאפשרים לבטח שכר חודשי בסך 18,000 ש"ח בהפקדות בשיעור 18.33%.

מהאמור עד כה יובן כי יש להתאים את המוצר הפנסיוני ליחיד, על פי מצבו האישי והמשפחתי, השקפת עולמו לעניין העדפת "מקדם מובטח" מול "צבירה גבוהה", קבלת סכום חד פעמי במקרה פטירה או קצבה לשאירים, ומשתנים נוספים, כדי לתת מענה נאות לצורכי הביטוח והחיסכון שלו.

יש להדגיש כי "שילובים פנסיונים" המשלבים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים או קופת גמל או כל שילוב אחר, יכולים לתת מענה כולל וראוי לכל אותם צרכים שמניתי לעיל, ולעשות שימוש מושכל ביתרונות היחסיים של כל מוצר פנסיוני וביטוחי.

אדגים שלושה לקוחות במצב אישי שונה, ואציג סימולציה של ביטוח וחיסכון בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים וכן שילוב ביניהם.

לא ניתנה התייחסות לנושא הכיסוי לאובדן כושר עבודה, מתוך הנחה שהוא יירכש בפוליסה ייעודית בחברת ביטוח, עם הגדרות התואמות את עיסוקו של המבוטח וההרחבות המקובלות.

1. שכיר בן 35, נשוי + 3 ילדים בני 2, 5 ו-7 שנים, שכר 15,000 ש"ח

הפקדות 18.33%, דמי ניהול בקרן הפנסיה 6% מפרמיה ועוד 0.5% מצבירה.

המסלול בקרן הפנסיה - מוטה זקנה ושאירים.

דמי הניהול בביטוח המנהלים 5% מפרמיה וכן 1.25% מצבירה.

2. שכיר בן 50, נשוי + 3 בוגרים - 18, 22 ו-24 שנים, שכר 15,000 ש"ח. הפקדות 18.33%, דמי ניהול בקרן הפנסיה 6% מפרמיה ועוד 0.5% מצבירה. המסלול בקרן הפנסיה - מוטה זקנה. דמי הניהול בביטוח המנהלים 5% מפרמיה וכן 1.25% מצבירה.

3. שכיר בן 45, נשוי + 3 בני 10, 15 ו-17 שנים, שכר 25,000 ש"ח. לאור שכרו הגבוה, נערך לו שילוב של קרן פנסיה וביטוח מנהלים:

שכר בביטוח מנהלים 10,000 ש"ח ושכר בקרן הפנסיה 15,000 ש"ח (60/40).

הפקדות 18.33%, דמי ניהול בקרן הפנסיה 6% מפרמיה ועוד 0.5% מצבירה.

המסלול בקרן הפנסיה - מוטה זקנה ושאירים.

דמי הניהול בביטוח המנהלים 5% מפרמיה וכן 1.25% מצבירה.

להלן סכומי הביטוח והחיסכון בכל אפיק, על פי נתוני המבוטח המוצגים לעיל

-------

* באופציה זו יקבל המבוטח את הסכומים הכתובים בשני אפיקי החיסכון

הכותב - יועץ פנסיוני, בעלים של ''איציק בן ארויה ליווי פנסיוני בע''מ'', חברה העוסקת בייעוץ פנסיוני לחברות ולפרטיים, וכן בהדרכות מקצועיות בתחום הביטוח, הפנסיה והגמל. מנהל אקדמי בהכשרת יועצים ומשווקים פנסיוניים בגופים מוסדיים ונמנה עם מומחי חברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.