הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD - חילופי מידע בין ישראל למדינות זרות

חשבים מידע עסקי |

ב-10 במאי 2010, לאחר משא ומתן ארוך של כמה שנים, התקבלה ישראל כחברה בארגון ה- OECD(Organization for Economic Co-operation and Development - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח).

במהלך אותו משא ומתן נדרשה ישראל לעמוד בכמה מבחנים ולחתום על הסכמים שונים כדי לעמוד בסטנדרטים של הארגון, דוגמת החתימה על האמנה בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בין-לאומיות, התחייבות לרפורמות בתחומי הגנת הסביבה וכדומה. נוסף על כך, הארגון העריך את העובדה שישראל הוכיחה את חוסנה ואת יציבותה של כלכלתה, נוכח המיתון הכלכלי. ההצטרפות לארגון ה- OECDמהווה צעד חשוב בהשתלבותה של מדינת ישראל בכלכלה הגלובלית, ועל כך אנו מברכים.

השלכה מעניינת מכך הקשורה לתחום המיסוי היא בעניין חילופי המידע בין המדינות בענייני מס. נציין כי קיימת התחייבות הדדית לחילופי מידע בענייני מס בכל אמנות המס שבהן התקשרה מדינת ישראל. התחייבות זו מוסדרת באמנות המס שישראל צד להן, והיא נקלטת בדין הישראלי מכוח סעיפים 196 ו-197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

סוגיית חילופי המידע היא אחת מן הסוגיות החשובות במאבק שמנהלות מדינות כנגד תכנוני מס שאינם ראויים וכנגד משטרי מס מזיקים. ארגון ה-OECD התייחס לסוגיה זו במסגרת מאבקו לריסון תחרות מס מזיקה בין מדינות (הגבלת ההטבות של תושבים זרים על פי הדין הפנימי של המדינה). דוח הארגון במסגרת מאבק זה קבע כי אחד הקריטריונים להגדרת משטרי מס מזיקים הוא היעדר מנגנון של החלפת אינפורמציה ביחס לנישומים פעילים במדינות שונות בעולם.

דוח נוסף שפרסם ארגון ה-OECD קובע נורמות וסטנדרטים בעניין חילופי מידע בין מדינות. על פי סטנדרטים אלו, מדינה החברה בארגון נדרשת לחשיפת מידע הרלוונטי לאכיפת חוקי המדינה האחרת, וכן לאי הטלת חסמי סודיות בנקאית וזמינות של המידע. יצוין כי קיים מעקב על יישום סטנדרטים כגון אלו על ידי פורום ה-G-20.

בהקשר זה עולה השאלה - האם כעת, לאחר הצטרפותה של ישראל לארגון, היא תהא מחויבת לפעול על פי סטנדרטים אלו, או שתמשיך לראות בהם המלצות בלבד? כעיקרון, רשות המסים בישראל פועלת זה מכבר לקיום סטנדרטים אלו. ספק אם ניתן לראות בסטנדרט המפורש של הארגון כמחייב החלפת מידע אוטומטי. כך לדוגמה, קיימות מדינות שהן חברות בארגון ומוסרות מידע רק על פי דרישת המדינה הגומלת ולא באופן ספונטני או אוטומטי.

בהקשר זה נציין כי באחרונה פורסם שרשות המסים החלה בעבודת מטה המיועדת לנסח ולחתום על אמנות בילטראליות לחילופי מידע עם מדינות שחלק מהן נחשבות מקלטי מס, כגון ליכטנשטיין, ברמודה ועוד. צעד זה יאפשר העברת מידע בנוגע לחשבונות בנק של ישראלים המנוהלים בבנקים זרים. זאת, בדומה למהלך שמנהיגה ארה"ב בזירה הגלובלית בכל הקשור לחשיפת עברייני מס אמריקנים.

לאור הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD והיוזמה המסתמנת של רשות המסים, טוב יעשו תושבי ישראל אם יקדימו תרופה למכה, ויסדירו הכנסות ונכסים שלא דווחו כנדרש, שמא יהיו צפויים לנטל מס כבד ולהליכים פליליים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.