סיכום עונת הדוחות הכספיים - רבעון ראשון 2010
נקודות עיקריות
רבעון טוב נוסף של חברות המעו"ף - החברות רשמו במהלך הרבעון הראשון של השנה רווחים מצרפיים של כ- 10.3 מיליארד ש', צמיחה של 34% בהשוואה ל- 7.7 מיליארד ש', שהרוויחו אותן חברות ברבעון מקביל שנה שעברה. גם בהשוואה לחברות המעו"ף שהיו ברבעון המקביל (הרי היו שינויים) שיעור הצמיחה היה מרשים ועמד על כ- 20.5%.
קצב הצמיחה במשק - הפעילות הכלכלית במשק התרחבה ב- 0.8% ברבעון הראשון של 2010 בהשוואה לרבעון קודם, ובמונחים שנתיים ב- 3.3% לעומת 4.8% ברבעון קודם. יחד עם זאת, התמ"ג של המגזר העסקי התרחב ברבעון הראשון של השנה בשיעור 4.8%, לאחר התרחבות בשיעור 5.0% ברבעון האחרון של 2009. לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה הוסיף לרדת גם ברבעון הנוכחי, ועמד על 7.2%, לעומת 7.3% ברבעון קודם, אלא שהירידה מוסברת על ידי קיטון במספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי, ולא על ידי שיפור בשוק העבודה.
שוק האג"ח - במהלך הרבעון הראשון של 2010 בוצעו 42 גיוסים באג"ח קונצרניות, 54% מהם באג"ח שקליות, והיתרה- באג"ח צמודות. לשם השוואה, במהלך 2009 רק 44% מהגיוסים היו באג"ח שקליות. סה"כ גייסו בהנפקות לציבור סכום של 8.4 מיליארד ש"ח (ללא הקצאות פרטיות והנפקות לרצף מוסדיים). מדד התל בונד 20 עלה בכ-4% ברבעון הראשון של 2010. מחזור המסחר היומי עמד על 3.1 מיליארד ש"ח, מה שמבטא ירידה של כ-22% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2009. במהלך הרבעון בלט במיוחד גיוס של 2.3 מיליארד ש"ח על ידי בנק לאומי.
שיעור האינפלציה - האינפלציה ברבע הראשון של השנה היתה שלילית (0.9%-) כתוצאה מגורמים עונתיים ובעיקר בשל החלטות ממשלה שפעלו להוזלת מחירים ובהן ההחלטה לבטל את היטל הבצורת, להפחית את המע"מ במחצית האחוז ולהוזיל את תעריפי החשמל.
העלאת ריבית - על רקע התאוששות רמת הפעילות הכלכלית במשק והעלייה בציפיות האינפלציה במקביל, המשיך בנק ישראל לייקר את הריבית במשק. קצב העלאת הריבית נותר מתון, בשל שיעורי הגירעון הגבוהים בקרב מדינות מערביות רבות והחשש פן הניסיון לטפל בגירעונות אלו, יביא להתמתנות בקצב הגידול של הכלכלה העולמית ובתוך כך גם של ישראל בעתיד. הריבית המקומית לחודש ינואר הועלתה ברבע נקודת האחוז לרמה של 1.25%. בסוף הרבעון הוחלט על העלאת הריבית לאפריל לרמה של 1.5%. בהקשר זה חשוב לציין כי בחודש מרץ 2010 הוחלט על מינוי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לקדנציה נוספת בתפקיד.
אפריקה יוצאת לדרך חדשה - לאחר השלמת הסדר חוב, בו לבייב התחיל להזרים כספים, המוסדיים קיבלו מניות בחברה ובחברות הבנות בתמורה לחלק מהחוב, וכנגד היתרה הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח (25 ו- 26). לאחר ההסדר מבנה החוב של החברה בריא יותר, אך עדיין נדרשת התאוששות ברוסיה או במנהטן כדי שהחברה תחזור שוב לפסים של רווחיות. כדי לשלם את הסדרה החדשה הקצרה תצטרך החברה לממש נכסים בהיקף של כמיליארד ₪ בשנה הקרובה (על הפרק: אפריקה מלונות ואפריקה מגורים).
האירועים העיקריים ברבעון הראשון
השקל מתחזק
במהלך הרבעון הראשון של השנה, הגיחו ניצני משבר האשראי של מדינות גוש האירו. משבר זה התעצם לקראת סוף הרבעון והביא להתחזקות משמעותית של השקל בהשוואה למטבעות האירופאים. מתחילת השנה, נחלש היורו מול השקל ב- 13%. בימים אלו שער היורו עומד על רמות של כ- 4.71 ₪ ליורו, מדובר במחיר שפל מזה זמן רב. גם הפרנק השווצרי נשחק בהשוואה לשקל וירד בכ- 9.5%, שער החליפין עומד על 3.31 ₪ לפר"ש. לעומת היורו, הדולר התחזק דווקא ב- 1.5% בהשוואה לשקל מתחילת השנה.
טבע מבצעת רכישת ענק
טבע התחילה את 2010 עם תוכנית אסטרטגית מרשימה, ששרטטה את קווי המתאר הצפויים לחברה ב- 5 השנים הקרובות. רכישת רציופארם (חברה גנרית פרטית, הגדולה באירופה, בעלת נתח שוק של 75% בגרמניה) מהווה את הנדבך הראשון בעמידה ביעדי התוכנית. אף כי המחיר ששולם עבור רציופארם היה גבוה מול הצעות המחיר המתחרות, להערכתנו ? טבע לא יכלה להרשות לעצמה לפספס את העסקה הזו.
גרמניה מהווה את השוק הגנרי השני בגודלו בעולם. שוק הפארמה בגרמניה נמצא בדעיכה אך גדול מכדי להתעלם ממנו. רכישת רציופארם מעבירה את טבע הישר מהמקום החמישי בשוק הגרמני ? למקום השני, והופכת את טבע להיות החברה הגנרית הגדולה ביותר באירופה כולה.
הרכישה בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה, ויכולות להקרין על פעילות טבע באירופה. ללא ספק מדובר באחת הרכישות המאתגרות ביותר שביצעה טבע מעולם, אשר מחד יוצרת איזון בעסקי הגנריקה של טבע בסביבה האירופאית ומאידך מגדילה את מינוף החברה תוך כדי העלאת הסיכון הגלום. אנו מניחים כי שנת 2010 צפויה להיות שנה נהדרת לטבע.
כיל מפשירה
שנת 2009 הייתה שנה קשה לחברות הדשנים. התנודתיות במחירי הסחורות, עודף מלאי בשרשרת ההפצה ומחירי אשלג גבוהים, הובילו את החקלאים "לשבת על הגדר" ולחכות לירידת המחירים. שוק הדשנים העולמי קפא.
ברבעון הראשון לשנת 2010 החלה מגמת שיפור. חוזים גדולים שנחתמו במזרח בירידת מחירים חדה יחסית, סימנו מחיר עולמי והובילו להתייצבות שוק האשלג. הליך זה החזיר בהדרגה את הביטחון לחקלאים והמפיצים, שייצרו ביקושים גבוהים יחסית לתקופה. עיקר ההתאוששות ניזונה מביקושים בהודו ובברזיל, כשגם בשווקים נוספים נרשמה התעוררות.
גם תחום דשני הפוספט רשם עליות מחירים חדות בחודשים האחרונים, אולם במקביל נרשמה גם עלייה בהוצאות הייצור. כיל נהנתה בנוסף גם משיפור חד במגזריה האחרים ובעיקר חל שיפור ניכר במגזר המוצרים התעשייתיים. שנת 2010 צפויה להיות שנת מעבר משנה נוראית, 2009, לשנה בריאה, 2011.
על פי תוצאות הרבעון הראשון - שוק הדשנים העולמי התחיל לנוע בכיוון הנכון.
מדד ביומד מצטרף למדדי הבורסה לניירות ערך בת"א
ב- 21/01/2010 אישר דירקטוריון הבורסה את השקת מדד הביומד ובו 25 חברות מובילות מתחומי מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי. על המיקום במדד מתחרות יותר מ- 40 חברות. המדד העלה את המודעת למניות המרכיבות אותו ופתח דלת להשקעה מבוזרת בחברות אלו. אף על פי כן, ככל שעובר הזמן מיום הקמת המדד, ניתן לראות את התנודתיות הגוברת כתוצאה מהסיכון הרב הגלום בחברות אלו. זמן קצר לאחר השקתו נוספה החברה ה- 26 למדד, אבל בעדכון הבא (יולי) המדד יחזור למנות 25 חברות. הקריטריונים לכניסה למדד הם שווי שוק מינימאלי של 50 מיליון ש"ח, שווי החזקות הציבור מינימאלי של 25 מיליון ש"ח ושיעור החזקות הציבור מינימאלי של 20%.
מה צפוי ברבעון השני?
מונדיאל
למרות התקוות, גם השנה ישראל לא תשחק במונדיאל ואנחנו שוב נצטרך לצפות בשידורים חוזרים בגול המיתולוגי של שפיגלר ממונדיאל 70'. בניגוד למה שקורה בכלכלה העולמית, אירופה מגיעה למונדיאל כשהיא חזקה מאי פעם. ספרד ניראת מועמדת רצינית לגביע וגם איטליה ופורטוגל עשויות להפתיע. אנחנו בכל אופן מעריכים כי גם הפעם השווקים המתפתחים יתנו את הטון וממליצים להתמקד במניית קאקא או באופציה של מסי ומארדונה.
גיבוש מתווה הורדת דמי הקישוריות
ב- 04/05/2010 פרסם משרד התקשורת כי בכוונתו להפחית את דמי הקישוריות בצורה דרמטית. להערכתנו ההכנסות של כל חברות הסלולר מקישוריות מסתכמות בכ- 3מיליארד ש' וכ- 70% מהן הן הכנסות משיחות של נייד לנייד, שבעיקר מחליפות ידיים בין החברות ונושאות רווחיות נמוכה מאד. עם זאת, מקורן של כ- 30% מההכנסות מקישוריות הן משיחות בין טלפון נייח לנייד וכאן כבר צפויה להירשם פגיעה ניכרת.
הערכתנו על היקף הפגיעה מפורטת בהמשך המצגת.
סטנלי פישר מתחיל קדנציה שנייה כנגיד בנק ישראל
פישר מונה לתפקיד נגיד בנק ישראל בשנת 2005. בסוף הרבעון הראשון השנה, לאחר ציפיה רבה, החליט פישר להמשיך בתפקיד לקדנציה נוספת, שסיומה ב- 2015. סטנלי פישר התנה את המשך כהונתו כנגיד הבנק בחקיקת חוק בנק ישראל החדש, שהתקבל במרץ 2010. עיקרי החוק הם חלוקת סמכויות הנגיד בין ועדה מוניטארית שתקבע את המדיניות המוניטארית של הבנק ומועצה מנהלית שאמונה על הניהול השוטף, התקציב הניהולי ונושא השכר בבנק.
בתחילת מאי 2010 החלה הקדנציה השנייה של סטנלי פישר, בצל משבר האשראי שפוקד את גוש האירו.
ישראל הצטרפה למדינות המפותחות
החל מה- 26/05/2010, מדינת ישראל חברה מהשורה במדד המדינות המפותחות של MSCI. ביום המעבר של ישראל ממדד השווקים המתפתחים למדד המדינות המפותחות של חברת MSCI, נדחתה סגירת המסחר מספר פעמים עד לשעה 17:58 ומחזור המסחר היומי האמיר וקבע שיא היסטורי חדש - 16.4 מיליארד ש'.
באופן לא מפתיע, הרוב המכריע של המחזור, 15.2 מיליארד ש', היה במניות מדד המעוף, שרשם עלייה של 1.7% במהלך יום המסחר. את עיקר העניין ריכזו מניות טבע, כיל, בנק הפועלים, בנק לאומי ובזק. טבע הציגה מחזור עתק של 7.6 מיליארד ש'. כיל נסחרה בהיקף של 1.41 מיליארד ש'. מניית לאומי, ריכזה מסחר בהיקף 987 מיליון שקל ואחריה מניית בזק, עם 950 מיליון שקל. בעוד טבע וכיל ירדו ב- 1.8% וב- 2.7% בהתאמה, במהלך המסחר, לאומי עלתה ב- 0.7% ובזק עלתה ב- 6%.
להערכתנו, עיקר המסחר נבע ממהלכים שביצעו קרנות השקעה פאסיביות ומשקיעים טכניים. כניסת המשקיעים האקטיביים צפויה להתפרס על פני זמן רב יותר.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
