מנסים לשפר תפוקה? השינוי הטאקטי מול זה האסטרטגי

דייויד סולומון |

מנהלים בדרגות בינוניות ובכירות מניחים שכאשר הם נפגשים איתי הם צריכים לעבור תהליך שינוי דרמטי, כי אחרת מה הטעם לשלם כסף טוב. הציפייה לשינוי דרמטי מבוססת על ההיגיון או הנחת העבודה שרק כך ניתן לצפות להתמרה מהותית בתוצאות שיושגו אצלם או בארגונם.

שינוי גדול מול שינוי קטן

לדידי, אנשים יכולים לשפר באופן דרמטי את אופן התנהלותם והתוצאות שהם מייצרים לעצמם ולסביבתם באחת משתי הדרכים: שינוי בזוית הראייה או שינוי קטן בדבר מה מהותי לעיסוקם.

שינוי בזוית הראייה

מנכ"ל חברה מסוים שהיקף המכירות שלה עולה על 100 מיליון דולר בשנה היה בטוח שכל מנהליו חותרים להיות מנכ"לים בעתיד הקרוב. יתרה מזאת, הוא היה בטוח שההתקדמות האישית שלהם מהווה אג'נדה העולה בחשיבותה על האינטרסים שלשמם הם עובדים כלומר שיבוח הארגון-עסק. כתוצאה מזווית הראייה הזאת הוא בחר לנהל את הישיבות דרך הטלת אשם תוך ניסיון מודע או לא מודע להפחית מערכם. הוא לא הסתפק בזאת ודאג לתקשר את חוסר שביעות רצונו מהביצועים (שהיו למען האמת סבירים בתנאים הקיימים). הוא טען שאם הם, המנהלים היו משקיעים יותר אנרגיה בהעלאת המוטיבציה של העובדים הביצועים של כל עובד בארגון כולו היו טובים יותר לאין ערוך .

ללא ספק חלק מהמנהלים רצו להתקדם, בפרט אחד, שאפילו הודה שהוא שואף למנכ"לות בבוא היום. אך האמת תאמר אותו מנכ"ל היה מעט רדוף. הוא נטה לעשות מה שהרבה עושים- השלכה עצמית. כלומר הוא כמנהל צעיר שם את יהבו בלהתקדם מעלה מעלה ולכן הניח שזאת האג'נדה הפרטית של כל אחד ממנהליו.

אני לא סבור שיש בעיה עקרונית בכך שמנהל רוצה לשאוף להיות מנהל בכיר יותר או מנכ"ל. זה לגטימי ואף בריא בארגון שוקק חיים. אך מבחינת אותו מנכ"ל ניתן לומר, שבקרת המציאות שלו לא היתה תקינה. כיועץ של הארגון ידעתי משיחותיי עימם, שרוב המנהלים רוצים להשתפר ולשדרג את האיכות הניהולית שלהם אך רובם באמת לא היו עסוקים בלהחליף את מנכל"ם, שהיה מבוגר מהם בעשור לפחות.

בעבודתי עם המנכ"ל הזה מצאתי את עצמי מנסה להציג לו תמונה מהימנה יותר אודות המציאות, ויתרה מכך את הביטויים הלא מועילים שלו כלפי שדרת הניהול שמתחתיו. אך הוא סירב להשתכנע. הוא תמיד אהב לטעון שאני תמים ולא קורא את המפה.

עד שיום אחד הבעלים ביצע הערכת מצב עם שדרת הניהול שמתחת המנכ"ל ולמד על הבעיות הניהוליות שהמנכ"ל במו ידיו יצר.

בשיחה משולשת שכללה את בעל הארגון, המנכ"ל ואנוכי נפתח הצוהר ואותו מנכ"ל, איכשהו, הצליח לזנוח את זווית ראייתו. המנכ"ל היה מנכ"ל איכותי, נבון ובעל מכוונות חיובית, הוא התאים לשוק שבו הארגון פעל ואהב את המוצרים. מאותו יום שזווית ראותו זזה, כל אופן הניהול שלו השתנה. הישיבות היו הרבה יותר פרודקטיביות והמנהלים הרגישו יותר נינוחות לשתף את כולם בהתלבטויותיהם. הארגון זז קדימה בפחות מאמץ וביתר חדווה.

שינוי קטן בהתנהלות

בארגון בינוני שאותו אני מלווה בימים אלה ישנו מנכ"ל-בעלים, איש מקסים מלא אנרגיה, שאפתן חכם ומלא השראה. הארגון משום מה לא התפתח באופן שרצה במהלך מספר לא קטן של שנים.

כעבור מספר חודשים שבהם אני מלווה את הארגון ראיתי שהדברים לא ממש זזים. המנהלת הראשית תחת המנכ"ל התקדמה יפה, אפילו יפה מאוד. הרחיבה את סמכותה, גילתה יותר יוזמה ועוד כהנה וכהנה אך עדיין חשתי שהדברים לא זזים כמו שהאמנתי שהם יכולים.

ואז נפל לי האסימון. הבנתי שהבעלים-מנכ"ל מקבל הרבה מאוד החלטות שתכליתן הצמחת הארגון אך העניין הוא שהוא היה משנה אותן, את ההחלטות תוך כדי תנועה ולמעשה לא מקדם החלטה עד סופה. דעתו נטתה להשתנות תוך כדי ישום החלטות, כאשר ההסברים והנימוקים היו טובים למדי. (אגב זו אחת הבעיות שיש כאשר עובדים עם אנשים חכמים) נימוק אחד היה בדבר לקוח מרכזי שלא אהב את השלכות החלטה, ופעם אחרת, ספק מרכזי לא ממש ידע לשתף פעולה עם אותה החלטה כפי שהוא ציפה.

באחת השיחות איתו שיקפתי לו את הדברים כפי שראיתי, ואותם אני כותב כאן, והחלטנו שההחלטה הבאה, שהוא יקבל קטנה או גדולה תבוצע היא עד תום גם אם יעלו סיבות הגיוניות שבגינם אפשר לקבל החלטה מחודשת.

נכון להיום אותו ארגון טרם השיג את היעד שהוצב אך בטוחני שהוא במסלול הנכון כל עוד שהבעלים-מנכ"ל לא יחזור לנטייה הטבעית שלו קרי ביטול ההחלטה קודמת תוך קבלת החלטת פעולה חדשה.

אני מספר לכם את הדברים כי אני יודע שביכולתו של כל אדם, מנכ"ל, משקיע עצמאי בשוק ההון לשפר את הביצועים שלו, אחת שהוא מבין את השוק מבין את המוצרים ומכיר את האסטרטגיות המרכזיות של ניהול תיק. יכולת שיפור הביצועים תמיד תלויה באחת משני הדברים שציינתי למעלה. זווית הראייה או שינוי קטן בלבד באופן שבו אתה מתנהל. כל עוד שהשינוי מהותי לליבת הפעילות.

היום השוק כנדנדה עולה ויורד ורק אלוהים והפרשנים, יודעים לאן המגמה תלך בטווח הבינוני והארוך. ולכן מה שנכון לעשות הוא לבחון את זוויות הראייה המרכזיות המשפיעות על אופן ההתנהלות שלכם אל מול השוק. זווית ראייה יכולה להיות קשורה לאופן שאתם רואים-מתייחסים לכספכם, מה זה הצלחה עבורכם בשוק ההון, או הפחד המרכזי שמפעיל אתכם וכו'.

ומבחינת ההיבט של שינוי קטן, באופן ההתנהלות שיכול ליצור שינוי דרמטי בתוצאות ניתן למנות למשל, באיזה שעות אתם מבצעים פקודות מכירה וקנייה, מקורות המידע שאתם נסמכים אליהם, מספר ההחלטות שאתם מבצעים במהלך שבוע או הגורם שאתם מתייעצים איתו או אפילו פערי הזמן שבין החלטה ליישומו בפועל.

זה מדהים לראות ששינוי קטן באחד הגורמים למעלה או גורם אחר המתקיים בחיי ניהול התיק שלכם יכול ליצור מציאות הרבה יותר אפקטיבית עבורכם.

חייבים לזכור שההבדל בין רוג'ר פדרר לבין כל היתר הינו הבדל קטן ולא יותר מכך. אך את רוג'ר פדרר לא נשכח עוד עשרות שנים ואת כל היתר לא נזכור מחרתיים !! שינוי זווית הראייה או שינוי פרקטי קטן אתם תחליטו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום/ לעמ

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו

נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף

אדיר בן עמי |

שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.


נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.

השפעה מיידית על המשקיעים הזרים

הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.


נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.


הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר

אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.