מנסים לשפר תפוקה? השינוי הטאקטי מול זה האסטרטגי
מנהלים בדרגות בינוניות ובכירות מניחים שכאשר הם נפגשים איתי הם צריכים לעבור תהליך שינוי דרמטי, כי אחרת מה הטעם לשלם כסף טוב. הציפייה לשינוי דרמטי מבוססת על ההיגיון או הנחת העבודה שרק כך ניתן לצפות להתמרה מהותית בתוצאות שיושגו אצלם או בארגונם.
שינוי גדול מול שינוי קטן
לדידי, אנשים יכולים לשפר באופן דרמטי את אופן התנהלותם והתוצאות שהם מייצרים לעצמם ולסביבתם באחת משתי הדרכים: שינוי בזוית הראייה או שינוי קטן בדבר מה מהותי לעיסוקם.
שינוי בזוית הראייה
מנכ"ל חברה מסוים שהיקף המכירות שלה עולה על 100 מיליון דולר בשנה היה בטוח שכל מנהליו חותרים להיות מנכ"לים בעתיד הקרוב. יתרה מזאת, הוא היה בטוח שההתקדמות האישית שלהם מהווה אג'נדה העולה בחשיבותה על האינטרסים שלשמם הם עובדים כלומר שיבוח הארגון-עסק. כתוצאה מזווית הראייה הזאת הוא בחר לנהל את הישיבות דרך הטלת אשם תוך ניסיון מודע או לא מודע להפחית מערכם. הוא לא הסתפק בזאת ודאג לתקשר את חוסר שביעות רצונו מהביצועים (שהיו למען האמת סבירים בתנאים הקיימים). הוא טען שאם הם, המנהלים היו משקיעים יותר אנרגיה בהעלאת המוטיבציה של העובדים הביצועים של כל עובד בארגון כולו היו טובים יותר לאין ערוך .
ללא ספק חלק מהמנהלים רצו להתקדם, בפרט אחד, שאפילו הודה שהוא שואף למנכ"לות בבוא היום. אך האמת תאמר אותו מנכ"ל היה מעט רדוף. הוא נטה לעשות מה שהרבה עושים- השלכה עצמית. כלומר הוא כמנהל צעיר שם את יהבו בלהתקדם מעלה מעלה ולכן הניח שזאת האג'נדה הפרטית של כל אחד ממנהליו.
אני לא סבור שיש בעיה עקרונית בכך שמנהל רוצה לשאוף להיות מנהל בכיר יותר או מנכ"ל. זה לגטימי ואף בריא בארגון שוקק חיים. אך מבחינת אותו מנכ"ל ניתן לומר, שבקרת המציאות שלו לא היתה תקינה. כיועץ של הארגון ידעתי משיחותיי עימם, שרוב המנהלים רוצים להשתפר ולשדרג את האיכות הניהולית שלהם אך רובם באמת לא היו עסוקים בלהחליף את מנכל"ם, שהיה מבוגר מהם בעשור לפחות.
בעבודתי עם המנכ"ל הזה מצאתי את עצמי מנסה להציג לו תמונה מהימנה יותר אודות המציאות, ויתרה מכך את הביטויים הלא מועילים שלו כלפי שדרת הניהול שמתחתיו. אך הוא סירב להשתכנע. הוא תמיד אהב לטעון שאני תמים ולא קורא את המפה.
עד שיום אחד הבעלים ביצע הערכת מצב עם שדרת הניהול שמתחת המנכ"ל ולמד על הבעיות הניהוליות שהמנכ"ל במו ידיו יצר.
בשיחה משולשת שכללה את בעל הארגון, המנכ"ל ואנוכי נפתח הצוהר ואותו מנכ"ל, איכשהו, הצליח לזנוח את זווית ראייתו. המנכ"ל היה מנכ"ל איכותי, נבון ובעל מכוונות חיובית, הוא התאים לשוק שבו הארגון פעל ואהב את המוצרים. מאותו יום שזווית ראותו זזה, כל אופן הניהול שלו השתנה. הישיבות היו הרבה יותר פרודקטיביות והמנהלים הרגישו יותר נינוחות לשתף את כולם בהתלבטויותיהם. הארגון זז קדימה בפחות מאמץ וביתר חדווה.
שינוי קטן בהתנהלות
בארגון בינוני שאותו אני מלווה בימים אלה ישנו מנכ"ל-בעלים, איש מקסים מלא אנרגיה, שאפתן חכם ומלא השראה. הארגון משום מה לא התפתח באופן שרצה במהלך מספר לא קטן של שנים.
כעבור מספר חודשים שבהם אני מלווה את הארגון ראיתי שהדברים לא ממש זזים. המנהלת הראשית תחת המנכ"ל התקדמה יפה, אפילו יפה מאוד. הרחיבה את סמכותה, גילתה יותר יוזמה ועוד כהנה וכהנה אך עדיין חשתי שהדברים לא זזים כמו שהאמנתי שהם יכולים.
ואז נפל לי האסימון. הבנתי שהבעלים-מנכ"ל מקבל הרבה מאוד החלטות שתכליתן הצמחת הארגון אך העניין הוא שהוא היה משנה אותן, את ההחלטות תוך כדי תנועה ולמעשה לא מקדם החלטה עד סופה. דעתו נטתה להשתנות תוך כדי ישום החלטות, כאשר ההסברים והנימוקים היו טובים למדי. (אגב זו אחת הבעיות שיש כאשר עובדים עם אנשים חכמים) נימוק אחד היה בדבר לקוח מרכזי שלא אהב את השלכות החלטה, ופעם אחרת, ספק מרכזי לא ממש ידע לשתף פעולה עם אותה החלטה כפי שהוא ציפה.
באחת השיחות איתו שיקפתי לו את הדברים כפי שראיתי, ואותם אני כותב כאן, והחלטנו שההחלטה הבאה, שהוא יקבל קטנה או גדולה תבוצע היא עד תום גם אם יעלו סיבות הגיוניות שבגינם אפשר לקבל החלטה מחודשת.
נכון להיום אותו ארגון טרם השיג את היעד שהוצב אך בטוחני שהוא במסלול הנכון כל עוד שהבעלים-מנכ"ל לא יחזור לנטייה הטבעית שלו קרי ביטול ההחלטה קודמת תוך קבלת החלטת פעולה חדשה.
אני מספר לכם את הדברים כי אני יודע שביכולתו של כל אדם, מנכ"ל, משקיע עצמאי בשוק ההון לשפר את הביצועים שלו, אחת שהוא מבין את השוק מבין את המוצרים ומכיר את האסטרטגיות המרכזיות של ניהול תיק. יכולת שיפור הביצועים תמיד תלויה באחת משני הדברים שציינתי למעלה. זווית הראייה או שינוי קטן בלבד באופן שבו אתה מתנהל. כל עוד שהשינוי מהותי לליבת הפעילות.
היום השוק כנדנדה עולה ויורד ורק אלוהים והפרשנים, יודעים לאן המגמה תלך בטווח הבינוני והארוך. ולכן מה שנכון לעשות הוא לבחון את זוויות הראייה המרכזיות המשפיעות על אופן ההתנהלות שלכם אל מול השוק. זווית ראייה יכולה להיות קשורה לאופן שאתם רואים-מתייחסים לכספכם, מה זה הצלחה עבורכם בשוק ההון, או הפחד המרכזי שמפעיל אתכם וכו'.
ומבחינת ההיבט של שינוי קטן, באופן ההתנהלות שיכול ליצור שינוי דרמטי בתוצאות ניתן למנות למשל, באיזה שעות אתם מבצעים פקודות מכירה וקנייה, מקורות המידע שאתם נסמכים אליהם, מספר ההחלטות שאתם מבצעים במהלך שבוע או הגורם שאתם מתייעצים איתו או אפילו פערי הזמן שבין החלטה ליישומו בפועל.
זה מדהים לראות ששינוי קטן באחד הגורמים למעלה או גורם אחר המתקיים בחיי ניהול התיק שלכם יכול ליצור מציאות הרבה יותר אפקטיבית עבורכם.
חייבים לזכור שההבדל בין רוג'ר פדרר לבין כל היתר הינו הבדל קטן ולא יותר מכך. אך את רוג'ר פדרר לא נשכח עוד עשרות שנים ואת כל היתר לא נזכור מחרתיים !! שינוי זווית הראייה או שינוי פרקטי קטן אתם תחליטו.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
