הסכנה הגדולה כעת למפולת בבורסות - בדיוק כמו ב-2008

שמועה עקשנית הצליחה אתמול להפיל את מדדי אירופה ולגרור את וול סטריט ליום המסחר הגרוע מזה 3 חודשים. בפעם הבאה זה עלול להיות הרסני אפילו יותר
יוסי פינק |

יום המסחר אתמול (יום ג') נפתח רגוע. מדד המעו"ף נסחר בשעה 11:20 בעלייה של 0.4% ואז הוא פתאום התחיל לאבד גובה. בדיוק באותם הרגעים צלצל אצלי הטלפון. על הקו, פעיל בכיר בשוק. "אתה רואה את שינוי המגמה בארץ ואת האווירה השלילית שפתאום אוחזת באירופה?" שאל אותי הפעיל, "זה בגלל שמועה חזקה מאוד על כך שספרד הולכת לבקש סיוע בהיקף של 300 מיליארד דולר". הודתי לו על המידע ואמרתי שאבדוק. מייד ניסיתי להצליב את המידע עם פעיל אחר בשוק על מנת לדעת האם השמועה התפשטה. הרמתי טלפון ועוד לפני שהספקתי לשאול את השאלה, הפעיל אליו התקשרתי שאל אותי אם שמעתי את השמועה על בקשת הסיוע הצפויה של ספרד, זאת שגורמת עכשיו לעצבנות בבורסות. הוא דיבר על 280 מיליארד דולר, האמת, כל מספר פוגע, כל מספר מייצר פאניקה. אמרתי ששמעתי משהו. עכשיו היה ברור לי שהשמועה רצה חזק בקרב הפעילים הבולטים בשוק וזה רק עניין של זמן עד שהבורסות יתחילו לחטוף. הבעיה הייתה שלא הייתה לשמוע הזו אפילו קצה של ביסוס או אפילו התייחסות, בשום מקום בעולם. כאן כמובן נכנסנו במערכת Bizportal לדילמה. לתת כותרת על כך שיש בשוק שמועה עקשנית שמפילה את השווקים? הרי בזאת אנחנו בעצם נהפוך למפיצי שמועות. תוך כמה דקות מצאנו שאותה שמועה, מקורה בבלוג ב"פייננשל טיימס" שעשה משחק ספקולציות שיצא מכלל שליטה (לא ברור אם במתכוון או לא....) החלטנו לפרסם תחת הכותרת - הבלוג שמפיל את השווקים והיינו הראשונים לדווח על אותה שמועה עקשנית. באותן שעות בארה"ב היה לילה אך כאשר נפתח המסחר, גם האתרים האמריקנים דיברו על אותה שמועה שעשתה שמות בשווקים וגררה את וול סטריט ליום הגרוע מזה 3 חודשים. בקיצור, גולשי Bizportal קיבלו ערך מוסף מהכותרת בעניין השמועה, יש דברים שאין טעם לשמור בבטן. להתעלם לא יעזור במקרה הספציפי הזה לעצם העניין - האם באמת יכול להיות שספרד תפתיע את השווקים ופתאום תבקש סיוע ענק? ממש לא סביר, לפחות לא בימים הקרובים בתור התחלה, ברור שספרד זה סיפור לגמרי אחר מיוון. מבחינת גודל הכלכלה (מבחינת תוצר), ספרד גדולה מיוון פי 4.4. עכשיו תחשבו שיוון קיבלה סיוע של 110 מיליאר אירו. כמובן שגודל הכלכלה זה לא מה שקובע וגם לא היקף החוב, הרי יכול להיות חוב ענק אבל עיקר הפדיון רק בעוד 10 שנים, אז אין שום בעיה. ובכל זאת, ברור שספרד זה סיפור אחר מבחינת ההיקף. השאלה היא האם באמת יכול להיות שפתאום מחר או מחרתיים ספרד תפתיע את השווקים ותבקש סיוע? ממש לא סביר. ביוון זה לקח שבועות לא מעטים עד שהממשלה היוונית החליטה שאין ברירה והולכים על סיוע. מצב ה"אין ברירה" ביוון נוצר בעיקר בגלל שכל הדיבורים סביב הבעיות של יוון הקפיצו את התשואה על האג"ח של המדינה לרמות כאלו שלא מאפשרות לה לגייס הון. התשואה על האג"ח של יוון ל-10 שנים נסחרה מתחילת השנה ברמה של סביב 6.5%. בתחילת אפריל החלו הדיבורים על הבעיות של הכלכלה היוונית לתפוס תאוצה והתשואה על האג"ח בהתאם - החלה לטפס. בתוך חודש טיפסה התשואה מ-6.5% ל-10% וברמות שכאלו - הממשלה היוונית חייבת ללכת לסיוע (שאותו היא מקבלת בריבית של 5%). התשואה על האג"ח של ספרד ל-10 שנים זה עדיין סיפור אחר. מתחילת השנה נסחרו אגרות החוב של ספרד בתשואה של סביב ה-4% ולפני בערך שבועיים עוד עמדה התשואה על 3.8% (בזמן שהתשואה על אג"ח ל-10 שנים של גרמניה המהוללת עמדה על 3.2%, כלומר לא שונה מהותית). בימים האחרונים התשואה החלה לטפס לאחר שב-S&P הורידו לספרד את הדרוג (ב-28 באפריל). אבל כך אך כך, עם תשואה של 4.1% אף אחד לא רץ לקבל סיוע. הבעיה הגדולה כעת - השמועות יותר מאשר למצב הכלכלה, נראה שבספרד, בחברות הדרוג ובגוש האירו מפחדים עכשיו מהשמועות הנוראיות. רק לפני קצת יותר משנה, במשבר הגדול של 2008, היו אלו שמועות על קשיים שהפילו בנקים ענקיים וגררו בורסות שלמות לטירוף מערכות. זה יכול לקרות גם למדינות וההשלכות יהיו חמורות. בסוכנויות הדרוג מוד'יס ופיץ' מבינים את המצב הנפיץ וניסו אתמול להרגיע את הרוחות כאשר הוציאו הודעה לפיה - אין סכנה לדירוג החוב המושלם של ספרד וכי הם אינן מתכוונות ללכת בדרכה של S&P ואף הודיעו כי הן מותירות את אופק הדירוג, המדד שעשוי להעיד על כוונת הורדת דירוג עתידית, על "יציב". במילים אחרות - הן עשו הכל בכדי למנוע פאניקה שתוביל לעליית התשואה באג"ח של ספרד, דבר שעלול להיות הרסני. בשורה התחתונה ובלי קשר לשמועה המסוכנת, השווקים לא קיבלו טוב את מהלך הסיוע ליוון ואומנם תשואת האג"ח היווני התמתנה מעט בשבוע האחרון אבל אתמול היא כבר טיפסה ונראה שאומנם הסיוע אמור לתת שקט ל-3 שנים אבל בשוק רואים את יוון הולכת להסדר חוב עוד קודם. וספרד? צריך לעקוב טוב טוב אחרי תשואת אגרות החוב של הכלכלה המאוד בעייתית הזו. גם ככה מצבה גרוע אבל עוד כמה שמועות כמו היום והיא בדרך הבטוחה לבקש סיוע ולעשות בלגן עצום בשוקי ההון מסביב לעולם. עוד מילה בעניין שמועות. למפיץ השמועות יש כמובן איטרס ברור. אם הוא בשורט על הנכס הספציפי אז כמובן ששמועה זדונית משרתת את מטרותיו. כך או כך, בחדרי המסחר בעולם וגם בת"א יכולים לחייך. ציבור בפאניקה עושה הרבה מאוד פקודות ופקודות זה עמלות ועמלות זה כסף. בקיצור, תמיד יש מי שמרוויח. נקווה שהשמועה הזו הייתה סיבוב חד פעמי של גוף חסר מצפון, לא יותר. מאת: יוסי פינק, עורך ראשי - Bizportal

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.