מליסרון: מדווחת על רווח נקי של 374 מיליון שקל, דוחות פושרים לפי מגדל שוקי הון

כך אמרה ליאורה עופר, יו"ר מליסרון בהתייחסותה לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2009. החברה שרכשה את קניון רמת אביב, קניון סביונים וקניון חוצות המפרץ רשמה רווח נקי שמסתכם בכ-374 מיליון שקל
לירן סהר |

חברת מליסרון המפעילה ומשכירה שטחי מסחר ומשרדים ברחבי הארץ, בין היתר את הקריון, קניון רננים וקניון רמת אביב, מסכמת את שנת 2009 עם רווח נקי המסתכם בכ-374 מיליון שקל, זאת לעומת כ-142 מיליון שקל אשתקד.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

ליאורה עופר, יו"ר מליסרון אומרת כי "חברת מליסרון ביססה השנה את מעמדה כאחת מהקבוצות המובילות בתחום המרכזים מסחריים בישראל. תוצאות השנה הושפעו בצורה מהותית מעסקאות קניית קניון רמת אביב ,סביונים וחוצות המפרץ. זאת ועוד, החברה רשמה גידול בהכנסות תוך הצגת איתנות פיננסית בתקופה של משבר פיננסי עולמי."

יש לציין כי ברבעון הרביעי דיווחה החברה על רווח נקי נמוך משמעותית, בסך 6.77 מיליון שקל, לעומת הרווח הנקי ברבעון השלישי שעמד על 320.5 מיליון שקל הנובע מרכישת קניון רמת אביב מחברת אפריקה ישראל, עסקה שהעלתה את עליית ערך השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה ברבעון זה.

המזומנים מפעילות שוטפת הסתכמו ברבעונים השלישי והרביעי לסך של כ- 107 מיליון שקל ובהתאם לכך על בסיס שנתי לסך של כ- 214 מיליון שקל, לעומת סך של כ- 131 מיליון שקל בשנה הקודמת, גידול של כ-63%.

ההכנסות מדמי שכירות ואחרות הסתכמו לסך של 382 מיליון שקל לעומת 283 מיליון שקל המהוות גידול של כ-35% וההון העצמי של החברה הסתכם בכ- 1.834 מיליארד שקל ב- 31.12.2009, לעומת 1.428 מיליון שקל ב- 31.12.2008, המהווים כ- 38% מסך כל מאזן החברה. הון עצמי מיוחס לבעלי המניות הסתכם לסך של 1.684 מיליון שקל.

סך המאזן של החברה הסתכם בכ- 4.775 מיליארד שקל ב- 31.12.2009, לעומת כ- 2.752 מיליארד שקל ב- 31.12.2008. החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד לרבעון רביעי בסך של 30 מיליון שקל לבעלי המניות. ובסה"כ חילקה 110 מיליון ₪ בגין שנת 2009.

משה רוזנבלום מנכ"ל מליסרון: " החברה הצליחה השנה לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים בקניונים ובבנייני המשרדים שבבעלותה, בשיעור של 100% - 98%. איתנותה הפיננסית של מליסרון ואיכות נכסיה המניבים, יאפשרו לה להמשיך להתמודד בצורה נאותה עם האתגרים העומדים בפניה".

במגדל שוקי הון אומרים כי "החברה פרסמה דוחות פושרים לסיכום שנת 2009 מתחת לתחזיותינו" וממליצים על החברה בהמלצת החזק עם מחיר יעד של 92.5 שקל.

ברמה השנתית, החברה הציגה גידול של כ-35% בהכנסות משכר דירה ודמי ניהול (בעיקר עקב תוספת הכנסות מרכישת קניון רמת אביב וקניון סביונים, עליית מדד המחירים לצרכן וחידושי חוזים במחירים גבוהים יותר- בעיקר ברמת אביב ורננים). ברמה הרבעונית, חל גידול של כ-66% בהכנסות שכר הדירה ודמי הניהול לעומת ברבעון המקביל אך ירידה של כ- 1.65% לעומת רבעון קודם.

ה-NOI (הרווח מהשכרת נכסים והפעלתם) השנתי של החברה עלה בכ-36% לעומת התקופה המקבילה לכ-289 מ' ופספס את תחזיותינו לרמה של כ-302 מ' בעיקר בשל של ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי. ברמה הרבעונית, חל גידול של כ-50% לעומת הרבעון המקביל וגידול של כ-2% לעומת הרבעון הקודם. יש לציין כי עליית ה-NOI בין הרבעון השלישי לרביעי היא רק בשל שינוי סיווג של הוצאות מסעיף "עלות ההוצאות" לסעיף "הוצאות הנה"כ ", שאם לא כן הייתה מוצגת ירידה של כ-3.2% לעומת הרבעון הקודם.

השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה עלה במהלך שנת 2009 בכ-120 מ' שקל, בעיקר עקב שערוכים מעלה של שלושת הקניונים המרכזיים של החברה: רמת אביב, הקריון ורננים. אולם, ברמה הרבעונית חל קיטון של כ-30 מ' שקל בשווי הנכסים בעיקר עקב ירידת שווי של כ-34 מ' שקל בקריון וכן בקניון סביונים.

ה-FFO (תזרים תפעולי נקי) השנתי של החברה עלה בכ-36% לעומת שנת 2008 והסתכם ל-175 מ' שקל, כ-3 מ' שקל מתחת לציפיותינו כאשר הסיבה העיקרית לפספוס הינה FFO נמוך מהחזוי ברבעון הרביעי (52 מ' שקל בפועל לעומת צפי לכ- 56 מ').

הרווח הנקי של החברה הסתכם לכ-430 מ' שקל בשנת 2009 כולה, וכ-15 מ' שקל בלבד ברבעון הרביעי.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 30 מ' שקל שישולם ביום 7.4.10 וזאת בהתאם למדיניותה לחלוקת דיבידנדים בסך של כ-120 מ' ₪ בשנת 2010. תשואת דיבידנד נוכחית של כ-5.57%.

לסיכום, מליסרון ניצלה את המשבר בשנת 2009 להרחבה מאסיבית של עסקיה עם רכישת קניון רמת אביב וקניון סביונים מידי אפריקה ישראל, והפכה מחברת נישה לשחקן בשוק הקניונים הישראלי. כמו כן, הגדלת חלקה במתחם חוצות המפרץ ל-50% והדיווחים על כוונתה (שלא צלחה לבסוף) לרכישת 50% בקניון באר שבע, מעידים כי החברה שינתה את פניה והפכה אקטיבית יותר בפיתוח עסקיה.

אולם, בטרם מרחיבים את העסקים, יש לדאוג לקיימים. תוצאות הרבעון הרביעי היו למטה מתחזיותינו ונמוכות מהרבעון השלישי, שכן ללא השינוי בסיווג ההוצאות הייתה מושגת ירידה קלה בכל שלושת הפרמטרים המרכזיים לחברות נדל"ן מניב- הכנסות, NOI ו-FFO . אנו מאוכזבים מחוסר הפירוט המספק בדו"ח הדירקטוריון ברמה הרבעונית, באופן שאינו מספק להסיק על הגורמים המדויקים לירידה בתוצאות לעומת הרבעון הקודם.

מניית החברה רושמת כעת ירידת שערים בשיעור של 2.43 אחוז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.