על סחורה שזינקה ב-163% ואז נפלה: זו הזדמנות?

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, בוחן את השבוע החולף בשוק הסחורות ומסביר כיצד ניתן להשקיע בסוכר
אריה גורן |

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-0.79%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-38.4% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.

העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות האצילות ובמתכות התעשייתיות: הפלדיום עלה ב-9.9% ל-476.70 דולר לאונקיה, הכסף עלה ב-5.2% ל-17.38 דולר לאונקיה, הניקל עלה ב-9.8% ל-22,500 דולר לטון, האלומיניום עלה ב-7.3% ל-2,201 דולר לטון והנחושת עלתה ב-5.6% ל-7,467 דולר לטון. לעומתם נרשמו במחירי הסחורות החקלאיות ירידות: החיטה ירדה ב-5.0% ל-4.93 דולר לבושל, האורז ירד ב-4.9% ל-13.10 סנט לפאונד והסוכר ירד ב-6.0% ל-22.20 סנט לפאונד, אבל על הסוכר בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע שעבר עלייה תלולה בשיעור של 18.41% ל-3,242 נקודות. המדד נמוך כעת ב-30.4% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל גבוה ב-50% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות נאות בסיכום שבועי. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-3.1% ל-1,138.69 נקודות, המדד רחוק כעת ב-1.0% מהפסגה שנרשמה ב-19 בינואר השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-3.94% ל-2,326.35 נקודות, זהו מחיר הסגירה הגבוה ביותר שלו מאז 3 בספטמבר 2008, שבועיים לפני קריסת ליהמן ברדרס. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-3.27% ל-1,170.46 נקודות, המדד נמוך כיום ב-30.4% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-71.1% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

מחיר הדולר ביחס לאירו לא השתנה בשבוע שעבר ונסגר ב-1.362 דולר לאירו. ביחס לין היפני הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.53% ל-90.28 ין לדולר. הדולר נחלש ביחס לשקל בשבוע שעבר ב-0.66%, ושערו היציג האחרון היה 3.771 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

סוכר

לאחר עלייה דרמטית במחיר הסוכר ממחיר של 11.23 סנט לפאונד ב-5 בדצמבר 2008 ל-29.56 סנט לפאונד ב-29 בינואר השנה, עלייה של 163%, ירד מחיר הסוכר בשבועות האחרונים והגיע ל-21.12 סנט לפאונד ביום רביעי שעבר, ירידה של 28.6%, לאחר מכן עלה מעט הסוכר ונסגר ביום שישי האחרון במחיר של 22.2 סנט לפאונד.

כלכלני הבנק הגרמני Commerzbank פרסמו בשבוע שעבר הערכה שמחיר הסוכר צפוי לחזור ולעלות לערכו הגבוה ביותר ב-29 השנים האחרונות, 29.56 סנט לפאונד, שנרשם בינואר השנה, ואף לערך גבוה עוד יותר. לדעת כלכלני הבנק, הירידה האחרונה במחיר הסוכר מוגזמת לנוכח התנאים הפונדמנטליים, המראים מחסור בייצור הסוכר העולמי בהשוואה לצריכה העולמית. אף על פי שכמה צרכניות חשובות של סוכר, כמו מצרים ופקיסטאן, ביטלו רכישות גדולות ליבוא סוכר באמצע פברואר, במדינות אלו ובמדינות רבות אחרות קיים מחסור גדול וניכר בסוכר. רוסיה, שבה מחיר הסוכר בסיטונאות התקרב לאחרונה ל-1,000 דולר לטון (כ-45 סנט לפאונד), צפויה להתחיל להגדיל את כמות יבוא הסוכר בחודש הבא. לפי כלכלני ,Commerzbank מחיר הסוכר ירד לרמה כה נמוכה עד כי הביקוש הממשי אליו ישוב ויגדל בזמן הקרוב, כך שהוא צפוי להיסחר במחיר ממוצע של 25 סנט לפאונד בחודשים אפריל-מאי, ויש למחירו אף פוטנציאל של כ-30 סנט לפאונד אם יקטנו היבולים מסיבה כלשהי.

בטבלה להלן מפורטים נתוני הייצור, הצריכה והמלאים העולמיים של הסוכר בשנים 2010-2002, הנתונים לגבי השנים 2009 ו-2010 הם בגדר הערכה.

כיום מופק 70% מהסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-30% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והיתר נסחר בשוקי העולם. חמש יצואניות הסוכר העיקריות ? ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה ? מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי. ברזיל לבדה מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.

צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל ? 59, אוסטרליה ? 50, האיחוד האירופי ? 39, תאילנד ? 38, אפריקה הדרומית ? 35 וארצות הברית ? 32 ק"ג לנפש לשנה.

רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" ? שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 25%-20% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין ההיצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.

הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. כמה מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר; הכנסות הצרכנים; מכירות מאפים וממתקים; שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.

איך משקיעים בסוכר בישראל

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הסוכר בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בסוכר באמצעות כלל פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הסוכר בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה:

https://www.clalforex.co.il/he/apply/?tag=open_new

תעודת סל בארצות הברית

תעודת הסל לסוכר iPath DJ AIG Sugar TR Sub-Idx ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SGG, דמי הניהול 0.75% לשנה, והתעודה נסחרה בפרמיה של 0.44% ביום שישי האחרון. להלן קישור המספק מידע על החברה:

http://quote.morningstar.com/etf/f.aspx?t=SGG

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של סוכר, תעודת סל או כל סחורה שהיא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.