אירופה מתכננת להשאיר את הריבית נמוכה גם בהמשך
"השוק יתמקד באסיפת העיתונאים, בדבריו של טרישה בנוגע ליוון" כותבים אנליסטים של דויטשה בנק "הריבית לא תהיה הנושא המרכזי עד המחצית השנייה של השנה".
קרן המטבע העולמי מתכננת לשלוח משלחת לאתונה השבוע, כדי לנסות לעזור ליוון למצוא דרכים להתגבר על המשבר הפיננסי, בגלל הדאגה שהמשבר הפיננסי ביוון או במדיניות אחרות ישפיע על כל האיחוד האירופאי.
התכווצות גדולה בתמ"ג של בריטניה מאז שנת 1921
המכון הלאומי למחקר כלכלי וחברתי פרסם אתמול את הערכות שלו לגבי נתון התמ"ג השנתי. הערכה של המכון לגביי נתון התמ"ג אומרת שהתפוקה גדלה ב- 0.3% בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2009 לאחר גדילה של 0.2% בשלושת החודשים שהסתיימו בנובמבר. נתונים אלו מביאים למסקנה שהתמ"ג נפל ב- 4.8% בשנת 2009. מדובר בנפילה גדולה יותר מאשר בכל השנים של המיתון הגדול, וזאת ההתכווצות הגדולה ביותר בבריטניה מאז שנת 2009.
על פי התמונה הגדולה של המיתון הנוכחי, התפוקה נפלה באופן חד ב- 12 חודשים עד לחודש מרץ, אבל מאז היא לא השתנתה, למרות העדויות שההתאוששות מתחילה.
כלכלת גרמניה התכווצה לשיעור הכי גבוה מאז תום מלחמת העולם השנייה
מדובר בהתכווצות של 5% שהיא גדולה יותר מההתכווצות שקרתה לאחר משבר הנפט הגדול בשנת 1975, במשבר הזה ההתכווצות בכלכלת גרמניה, הייתה בערך של 0.9% בלבד.
הסיבה העיקרית להתכווצות הגדולה היא, ככל הנראה, הירידה התלולה בשיעור הייצוא ובהשקעות. הייצוא של גרמניה ירד ב- 14.7% ובנוסף היקף ההשקעות בענפי הייצוא המרכזיים של גרמניה ירד ב- 20%.
נתון מאכזב זה לסוף שנת 2009, היה נמוך גם מהערכות של המומחים של סוכנות רוטירס אשר צפו שהכלכלה התכווצה בשיעור של 4.8%.
הפאונד עלה לאחר שעיתון הגרדיאן פרסם ציטוט של אנדו סנטנס
הפאונד התחזק מול הדולר והאירו לאחר שעיתון הגרדיאן ציטט את אנדרו סנטנס, אחד מקובעי המדיניות בבנק של אנגליה, שאמר שנעשה מספיק כדי לעודד את הכלכלה ועכשיו צריך לשקול להעלות את הריבית עוד בשנת 2010, מכיוון שהמדינה מתחילה להתאושש מהמיתון.
כלכלת ארה"ב ניצבת בפניי עתיד עגום, אם מצב הגרעון בתקציב לא יטופל
כלכלת ארה"ב צועדת במורד השביל לרמת חיים נמוכה יותר וביטחון צרכנים נמוך, ללא פעולה מצד הממשל כדי לנסות לבלום את הגירעון הענק בתקציב, כך טוענת קבוצה בולטת של חוקרים.
פאנל החוקרים אמר שבפניי המדינה ניצבות בחירות קשות בנוגע להגדלת המס ולקיצוץ בהוצאות וזאת במטרה להשיג איזון כלכלי טוב יותר "הממשל היום מוציא הרבה יותר ממה שהוא גובה מהכנסות ונראה שהוא ימשיך לעשות זאת גם בעתיד הקרוב" כך נאמר בדו"ח המועצה הלאומית למחקר והאקדמיה הלאומית של המנהל הציבורי. עוד אומר המחקר שזה לא נראה סביר ששיעור הצמיחה הכלכלית כיום, יוכל להתגבר על הגירעון בתקציב.
הנתונים חשובים שצפויים להיום:
בשעה 15:30 באירופה הכרזת הריבית
בשעה 15:30 בארה"ב מדד המכירות הקמעונאיות
בשעה 15:30 בארה"ב דורשי דמי אבטלה חדשים
הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים:
פאונד/דולר
צמד הפאונד/דולר המשיך גם אתמול במהלך העליות שלו, הפעם מהלך העליות היה בעל מומנטום חזק יותר והצמד עלה מתחילת יום המסחר בכ- 150 פיפס וזאת הודות לשמועות בנוגע להעלאת ריבית קרובה בבריטניה.
צמד הפאונד/דולר הצליח גם לחצות את ההתנגדות החשובה, שהיא שילוב של ממוצע 200 פשוט בגרף 4 שעות, ביחד עם ההתנגדות באזור מחיר 1.6240.
באזור ההתנגדות במחיר 1.6290 ולפניי חצייה המחיר העגול ב- 1.6300 הצמד נכנס לדשדוש. בשעות הלילה ובזמן המסחר באסיה הצמד לא ביצע שינוי משמעותי.
רצועות בולינגר בגרף שעה מכווצות והמחיר נמצא בחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קנייה. המגמה כרגע בגרף שעה הינה שורית אבל הדשדוש הצמוד ליד המחיר 1.6300 יכול להוביל למהלך בכיוון הנגדי.
ההמלצה שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה אם המחיר סוגר מעל 1.6310.
תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה אם המחיר סוגר מתחת 1.61422
תמיכה 3: 1.6074
תמיכה 2: 1.6178
תמיכה 1: 1.6241
התנגדות 1: 1.6307
התנגדות 2: 1.6400
התנגדות 3: 1.6488
אירו/דולר
אתמול צמד האירו/דולר ביצע מהלך מטעה, לאחר רצף עליות שנראה חזק ומבטיח וסגירה מעל הגבוה של יום שני, הצמד נעצר בהתנגדות במחיר הגבוה של 1.4578 ומשם הוא ביצע ריבאונד חזק וכמעט חזר למחיר הפתיחה שלו.
במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות המחיר התחזק מעט והגיע לאזור 1.4542.
רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר נמצא בחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב קניה.
המגמה כרגע היא שורית עם סיכוי להמשך עליות במומנטום נמוך.
ההמלצה שלנו, חיפוש אפשרות קנייה אם המחיר סוגר מעל ל- 1.4600
תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה אם המחיר סוגר מתחת ל- 1.4400.
תמיכה 3: 1.4327
תמיכה 2: 1.4400
תמיכה 1: 1.4464
התנגדות 1: 1.4578
התנגדות 2: 1.4664
התנגדות 3: 1.4747
דולר/שקל
צמד הדולר שקל פרץ את הדשדוש של אתמול באזור מחיר 3.6847, כלפיי מעלה, אבל פריצה זו הייתה פריצת שווא והצמד ביצע ריבאונד והגיע עד לנמוך במחיר 3.6595.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות מאוד כשהמחיר יצא מהקו התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI עבר למצב של מכירה.
המגמה כרגע היא דובית, אבל ישנו סיכוי טוב שהצמד ייכנס לדשדוש נוסף לפניי המהלך הבא.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות מכירה אם המחיר סוגר מתחת ל- 3.6600.
תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה זהירה מעל אזור 3.7050.
תמיכה 3: 3.6400
תמיכה 2: 3.6500
תמיכה1: 3.6600
התנגדות 1: 3.7000
התנגדות 2: 3.7150
התנגדות 3: 3.7800
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
