שבוע המסחר האחרון בסחורות לשנת 2009 התאפיין בעיקר בעליות, אם כי מתונות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-0.88%.

מדד הסחורות נמוך כיום ב-40.2% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-41.6% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי המתכות התעשייתיות, מלבד בניקל; במחירי הסחורות החקלאיות, מלבד באורז; ובמחירי סחורות האנרגיה, מלבד בגז הטבעי. לעומתם במחירי המתכות האצילות ובמחירי הסחורות הרכות נרשמו בעיקר ירידות.

מחיר הנפט עלה זה שבוע שלישי ברציפות, ב-1.7% בסיכום שבועי ל-79.36 דולר לחבית, מחיר הגז הטבעי ירד בשבוע שעבר ב-3.2% ל-5.57 דולר למיליון BTU, מחיר הזהב ירד ב-0.8% ל-1,096.20 דולר לאונקיה, ומחיר הכסף ירד ב-3.4% ל-16.85 דולר לאונקיה. מחיר הנחושת עלה ב-3.9% ל-7,346 דולר לטון ומחיר הבדיל עלה ב-3.6% ל-16,725 דולר לטון, אלו הערכים הגבוהים ביותר מאז ספטמבר 2008. מחיר הסויה עלה בשבוע שעבר ב-4.0% ל-10.48 דולר לבושל, מחיר החיטה עלה ב-3.2% ל-5.41 דולר לבושל, מחיר הקפה ירד ב-2.4% ל-1.36 דולר לפאונד, ומחיר רכז התפוזים ירד ב-4.6% ל-1.29 דולר לפאונד.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו בעיקר ירידות בשבוע שעבר. מדד מחירי המניות העולמיMSCI World ירד בסיכום שבועי ב-0.31% ל-1,168.47 נקודות, המדד נמוך כיום ב-30.5% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-70.8% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה. מדד המניות האמריקאי S&P500 ירד בשבוע שעבר ב-1.01% ל-1,115.10 נקודות, המדד נמוך כיום ב-29.2% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-67.2% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק, הכולל בין השאר את ענקיות הטכנולוגיה, גוגל, מיקרוסופט ואינטל, ירד ב-0.72% ל-2,269.15 נקודות. המדד נמוך כיום ב-20.7% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-79.3% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.

הדולר התחזק מעט ביחס לאירו בשבוע שעבר, ב-0.38%, ל-1.432 דולר לאירו, והתחזק בשיעור גדול יותר ביחס לין היפני ב-1.61% ל-93.01 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בשבוע שעבר ב-0.58%, ושערו היציג האחרון היה 3.775 שקל לדולר.

סיכום שנת 2009 בסחורות

לאחר הירידות התלולות במחירי הסחורות במחצית השנייה של שנת 2008 ובתחילת שנת 2009, שבו מחירי הסחורות לעלות, וכמעט כל הסחורות סיימו את שנת 2009 בעליות, בחלקן עליות משמעותיות מאוד. בלטו בעליות המתכות התעשייתיות: הנחושת, העופרת והאבץ עלו בסיכום שנתי ב-153%, 152% ו-129% בהתאמה. מחיר המתכת האצילה פלדיום, המשמשת לייצור תכשיטים ובעיקר לייצור ממירים קטליטיים ברכב להקטנת פליטת גזים מזהמים, עלה ב-117% בשנת 2009. הסוכר עלה בסיכום שנתי ב-116%, הבנזין ב-93% והנפט ב-78%. לעומתם ארבע הסחורות החקלאיות החשובות, חיטה, אורז, תירס וסויה, לא הצטרפו למגמה הכללית: החיטה ירדה ב-11.3% בשנת 2009, האורז ירד ב-2.9%, התירס עלה ב-1.8% בלבד, והסויה עלתה ב-7.8%. הפחם ירד בשיעור הגבוה ביותר מבין מחירי כל הסחורות בשנת 2009, ב-23.2%, והגז הטבעי ירד ב-0.9%. הזהב עלה ב-24% בשנת 2009 והיה אחת הסחורות היחידות שמחירן לא ירד בשנת 2008 (דוגמות נוספות הן הפחם והקקאו).

מחירה של הנחושת עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל הסחורות בשנת 2009. בנחושת משתמשים בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות, ומבחינת היקף השימוש היא המתכת השלישית בחשיבותה, אחרי ברזל ואלומיניום. בגלל השימוש הנרחב של נחושת בבנייה ובתעשייה מחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית. ישנה אמרה ידועה בשוק ההון: לאן שפונה מחיר הנחושת ? תפנה כל הכלכלה. כך שהעלייה התלולה במחיר הנחושת בשנה האחרונה מאמתת את ההערכה שחלה התאוששות כללית בכלכלה העולמית. בגרף שלהלן מחיר הנחושת החל משנת 1956.

מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שנתי ב-23.5%, שיעור זהה לעלייה במדד המניות האמריקאי, S&P 500. בשנת 2008 ירד מדד הסחורות ב-36.0%, שיעור דומה לירידה במדד S&P 500, שירד ב-38.5% באותה שנה. התנהגות כה דומה במחירי הסחורות והמניות אינה אופיינית, היא אירעה מפני שהמשקיעים ברחו גם ממניות וגם מסחורות לאחר פרוץ המשבר הכלכלי החמור בעקבות קריסת חברת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, ושבו להשקיע לאחר השפל שנרשם במארס 2009 גם במניות וגם בסחורות לאחר שהחלו להופיע סימני התאוששות ראשונים במשק.

בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות, מדדי המניות העיקריים והמטבעות בשנים 2009-2005

השינוי במחירי הסחורות בהשוואה לתשואות תעודות הסל בשנת 2009

בטבלה שלהלן מופיעה השוואה בין תשואת תעודות הסל לסחורות הנסחרות בארצות הברית, לעומת השינוי במחירי הסחורות עצמן. ברוב המקרים לא השיגו תעודות הסל את מלוא עליית מחירי הסחורות בשל מצב הקונטנגו שבו נמצאו החוזים העתידיים בשנת 2009 (קונטנגו הוא מצב שבו מחיר החוזים העתידיים לתקופות ארוכות גבוה ממחיר החוזים לעת הקרובה), כך שעם פקיעת החוזים היה צורך למוכרם ולרכוש חוזים חדשים לפרק הזמן הבא במחיר גבוה יותר. הדבר בלט בייחוד בנפט ובגז הטבעי, שכמעט כל עלייה במחירן בשנת 2009 נבעה ממעבר מחוזה לחוזה. במתכות האצילות הבעיה אינה קיימת, כיוון שתעודות הסל לזהב, כסף ופלטינה רוכשות את המתכת האצילה הממשית ומאחסנות אותה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.