רועי ורמוס: "אנחנו דאגנו שנהיה על הסירה יחד עם לבייב בתקופת הגאות"
רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, בהופעה פומבית ראשונה מאז פרשת הסדר החוב של אפריקה ישראל, דיבר בכנס הסדרי החוב של מידרוג על העקרונות לפיהן ניהל בית ההשקעות את המשא ומתן מול אפריקה ישראל.
"הליכה לפירוק או להסדר? מה עדיף? זה סתם אמירות שלא אומרות שום דבר, צריך להתייחס לכל עניין לגופו", אמר ורמוס והדגיש כי מאוד חשוב לתת דין וחשבון מהם הקריטריונים ולא סתם להיכנס לחדר סגור ולהחליט לוותר על החוב.
ורמוס הרחיב על ההשלכות של הליכה להסדר שכוללת ויתור חד צדדי, "יש דברים שאי אפשר להתעלם מהם, ויתור חד צדדי אומר דבר אחד - כל מחיר ההון במשק עולה, פרמיית הסיכון הייתה עולה וזה נזק גדול לאשראי החוץ בנקאי וזה גם היה מוביל לגל של הסדרים - ממש תמריץ להסדרים. זה נורמות מאוד לא נכונות ולכן העמידה האיתנה היא הרבה מעבר לאפריקה. היא יוצרת אמון הרבה יותר גבהו של החוסכים בשוק ההון."
אין שום זכות מוסרית לוותר על חוב
לפני כשבוע הגיעה כזכור נקודת המפנה בפרשת הסדר החוב של אפריקה. כמעט ארבעה חודשים אחרי שהודיעה לראשונה, כי לא תעמוד בחובותיה למחזיקי אגרות החוב, השופטת ורדה אלשיך החליטה כי כל 13 סדרות האג"ח יאוחדו תחת אסיפת נושים אחת, זאת לאחר שאפריקה נאותה להגדיל את הפיצוי במזומן למחזיקי האג"ח הקצרות ולהשית את עיקר פריסת החוב על מחזיקי אגרות החוב הארוכות שעות ספורות לפני פתיחת הדיון בעניינה.
"אין לנו בעצם שום זכות מוסרית לוותר על חוב. מה מקבלים מחזיקי אגרות החוב אחרי ההסדר? בנקודת הפתיחה אמרנו שלא נסכים לתספורת, אם בעל השליטה מעוניין להמשיך ולשלוט בחברה - אז הוא חייב לוותר ולהגיע להסדר הון. בדפי זהב לדוגמא - איפה שבעל השליטה לא יכול היה להזרים הון - בעלי האג"ח הם בעלי השליטה בחברה כעת".
ורמוס סקר את תוצאות ההסדר והדגיש את הזרמת ההון של בעלי השליטה באפריקה. "היו לנו אג"חים ואנו מקבלים אג"חים חדשות וזה מה שאנחנו מנתחים - אג"ח מול אג"ח. לכאורה נטען שהמצב של מחזיקי האג"ח הורע כתוצאה מההסדר. אז מה קורה להון העצמי של החברה? לפני ההסדר, נכון לדוחות האחרונים - 800 מיליון שקלים, אחרי ההסדר - 4.4 מיליארד שקלים, חלק כתוצאה מההסדר, חלק מממון מחדש של בניין הטיימס ויש גם הזרמה של בעל השליטה".
"נהיה יחד עם לבייב בתקופת גאות"
לדבריו, דרך הפריסה המחודשת אנו מאפשרים לחברה למקסם את שווי הפעילות שלה. "הריבית המשוקללת החדשה היא 6.5% למול 4.9% טרם ההסדר. האג"ח החדשות הם גם יותר בטוחות מהאג"ח הישנות - שכן לחברה יש התחייבויות הרבה יותר קטנות, אפריקה פחות ממונפת והאג"חים האלו נותנות ריביות יותר טובות".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
