בועה במניות היתר? הנה 2 מניות קטנות שעדיין מומלצות
מדד מניות יתר 120 עלה מתחילת השנה ב- 142% בעוד מדד ת"א - 25 עלה "רק" ב- 68%. מטבע הדברים, לאחרונה אנו נשאלים "האם מתפתחת בועה במדד היתר?"
די אם נתבונן על ביצועי המדדים בראייה רחבה של שלוש שנים כדי לראות שמדד יתר 120 רשם תשואה שלילית של 15% בעוד שמדד ת"א - 25 הניב תשואה חיובית של 19%.
לאחר פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי החלטנו להרים את הכפפה ולטפל בשאלת הבועה באמצעות דוגמאות מהשטח. השבוע נציג שתי מניות אשר להערכתנו, למרות העליות, עדיין נסחרות במחירים אטרקטיביים ומהוות הזדמנויות השקעה מעניינות.
פלרם
פלרם עוסקת בייצור ושיווק של לוחות תרמופלסטיים קשיחים. מוצרי החברה מיועדים לשימושים במגוון תחומים כגון: הבניה, החקלאות, התעשייה והפרסום. מרבית המוצרים מיועדים לייצוא, כאשר חלקן הגדול של המכירות מופנה לשווקים באירופה.
בין מוצרי החברה הבולטים ניתן למנות את:
* הלוחות הגליים המשמשים בעיקר לכיסוי גגות וכד'
* הלוחות השטוחים המשמשים לזיגוג בטיחותי, שלטי פרסום וכד'
* המוצרים המוגמרים כגון חממות ביתיות.
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי
* ירידה קלה של 1% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מירידת מחירי חומרי הגלם המשפיעה על מחירי המכירה וכן משינויים בשערי מטבעות.
* עליה של 5% בכמויות הנמכרות ביחס לרבעון המקביל.
* רווחיות תפעולית גבוהה של 10.8% לעומת 4.8% בלבד ברבעון המקביל אשתקד
* החברה רשמה הכנסות מימון נטו בסך 1.2 מיליון ש"ח בזכות פעולת הגנה על שערי מטבע.
* החוב הפיננסי נטו הצטמצם ועמד על 28 מיליון ש"ח בלבד.
מבט לעתיד
בדיווחי החברה ובדיווחים שהתקבלו מחברות אחרות הפועלות בתחום כגון כרמל אולפינים ניתן להסיק כי קיימת התעוררות משמעותית בביקושים בעיקר בשווקים במזרח.
להערכתי, הגידול בביקושים גם במידה ויתמתן יתרום להמשך גידול כמותי במכירות בשנה הקרובה. יתר על כן, יתכן שיפור נוסף ברווחיות בזכות שינוי תמהיל המוצרים וניצול יכולות הייצור של החברה.
תשעת החודשים הראשונים של 2009 היו מצוינים והחברה רשמה רווח נקי של מעל ל- 50 מיליון ש"ח. על בסיס תוצאות אלו נסחרת החברה לפי מכפיל 6.
להערכתי, שמירה על שיעורי הרווחיות, תוך ביצוע השקעות בהגדלת כושר הייצור, הינה משימה קשה אולם הגידול בביקושים בתחום והיכולות המוכחות של החברה ליהנות מגידול זה יאפשרו המשך הצגת תוצאות חזקות גם בשנה הבאה.
ספקטרוניקס
ספקטרוניקס פועלת בתחום גילוי אופטי של אש, ריכוזי גזים מסוכנים ומערכות לשיכוך התפוצצויות. מוצרי החברה מיועדים לשוק הפרטי ולשוק הצבאי. התחום הצבאי מאופיין בחוזים ארוכי טווח ביחס לתחום האזרחי המאופיין בהזמנות לאספקה מיידית. החברה קיבלה בתקופה האחרונה מספר הזמנות מצבא ארה"ב המהוות דריסת רגל בתחום.
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי
* צמיחה של 15% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מקור הצמיחה הוא גידול בהזמנות בתחום הצבאי.
* רווחיות תפעולית של 41% (!). שיעורי הרווחיות ברבעונים הקודמים נעו בטווח של 25%-30% והשיפור ברווחיות נבע מגידול בהכנסות, חיסכון בעלויות ומירידה במחירי חומרי הגלם.
* קופת המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון עמדה על סך של 10.4 מיליון דולר.
* צבר ההזמנות בתחום הצבאי עלה ל- 32.7 מיליון דולר לעומת 30.8 ברבעון הקודם.
מבט לעתיד
הגידול בצבר ההזמנות של החברה ושיתוף הפעולה עם חברת B.A.E שהינה יצרנית רכבי קרב משוריינים גדולה, עשוי בהחלט לתרום לשיפור נוסף בהכנסות.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה רשמה רווח נקי של כ- 10.5 מיליון דולר. על בסיס תוצאות אלו החברה נסחרת לפי מכפיל 4. אנו מעריכים כי התוצאות החזקות בשנה הנוכחית אינן חד פעמיות.
הטור נכתב ע"י אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
