בועה במניות היתר? הנה 2 מניות קטנות שעדיין מומלצות
מדד מניות יתר 120 עלה מתחילת השנה ב- 142% בעוד מדד ת"א - 25 עלה "רק" ב- 68%. מטבע הדברים, לאחרונה אנו נשאלים "האם מתפתחת בועה במדד היתר?"
די אם נתבונן על ביצועי המדדים בראייה רחבה של שלוש שנים כדי לראות שמדד יתר 120 רשם תשואה שלילית של 15% בעוד שמדד ת"א - 25 הניב תשואה חיובית של 19%.
לאחר פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי החלטנו להרים את הכפפה ולטפל בשאלת הבועה באמצעות דוגמאות מהשטח. השבוע נציג שתי מניות אשר להערכתנו, למרות העליות, עדיין נסחרות במחירים אטרקטיביים ומהוות הזדמנויות השקעה מעניינות.
פלרם
פלרם עוסקת בייצור ושיווק של לוחות תרמופלסטיים קשיחים. מוצרי החברה מיועדים לשימושים במגוון תחומים כגון: הבניה, החקלאות, התעשייה והפרסום. מרבית המוצרים מיועדים לייצוא, כאשר חלקן הגדול של המכירות מופנה לשווקים באירופה.
בין מוצרי החברה הבולטים ניתן למנות את:
* הלוחות הגליים המשמשים בעיקר לכיסוי גגות וכד'
* הלוחות השטוחים המשמשים לזיגוג בטיחותי, שלטי פרסום וכד'
* המוצרים המוגמרים כגון חממות ביתיות.
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי
* ירידה קלה של 1% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מירידת מחירי חומרי הגלם המשפיעה על מחירי המכירה וכן משינויים בשערי מטבעות.
* עליה של 5% בכמויות הנמכרות ביחס לרבעון המקביל.
* רווחיות תפעולית גבוהה של 10.8% לעומת 4.8% בלבד ברבעון המקביל אשתקד
* החברה רשמה הכנסות מימון נטו בסך 1.2 מיליון ש"ח בזכות פעולת הגנה על שערי מטבע.
* החוב הפיננסי נטו הצטמצם ועמד על 28 מיליון ש"ח בלבד.
מבט לעתיד
בדיווחי החברה ובדיווחים שהתקבלו מחברות אחרות הפועלות בתחום כגון כרמל אולפינים ניתן להסיק כי קיימת התעוררות משמעותית בביקושים בעיקר בשווקים במזרח.
להערכתי, הגידול בביקושים גם במידה ויתמתן יתרום להמשך גידול כמותי במכירות בשנה הקרובה. יתר על כן, יתכן שיפור נוסף ברווחיות בזכות שינוי תמהיל המוצרים וניצול יכולות הייצור של החברה.
תשעת החודשים הראשונים של 2009 היו מצוינים והחברה רשמה רווח נקי של מעל ל- 50 מיליון ש"ח. על בסיס תוצאות אלו נסחרת החברה לפי מכפיל 6.
להערכתי, שמירה על שיעורי הרווחיות, תוך ביצוע השקעות בהגדלת כושר הייצור, הינה משימה קשה אולם הגידול בביקושים בתחום והיכולות המוכחות של החברה ליהנות מגידול זה יאפשרו המשך הצגת תוצאות חזקות גם בשנה הבאה.
ספקטרוניקס
ספקטרוניקס פועלת בתחום גילוי אופטי של אש, ריכוזי גזים מסוכנים ומערכות לשיכוך התפוצצויות. מוצרי החברה מיועדים לשוק הפרטי ולשוק הצבאי. התחום הצבאי מאופיין בחוזים ארוכי טווח ביחס לתחום האזרחי המאופיין בהזמנות לאספקה מיידית. החברה קיבלה בתקופה האחרונה מספר הזמנות מצבא ארה"ב המהוות דריסת רגל בתחום.
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי
* צמיחה של 15% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מקור הצמיחה הוא גידול בהזמנות בתחום הצבאי.
* רווחיות תפעולית של 41% (!). שיעורי הרווחיות ברבעונים הקודמים נעו בטווח של 25%-30% והשיפור ברווחיות נבע מגידול בהכנסות, חיסכון בעלויות ומירידה במחירי חומרי הגלם.
* קופת המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון עמדה על סך של 10.4 מיליון דולר.
* צבר ההזמנות בתחום הצבאי עלה ל- 32.7 מיליון דולר לעומת 30.8 ברבעון הקודם.
מבט לעתיד
הגידול בצבר ההזמנות של החברה ושיתוף הפעולה עם חברת B.A.E שהינה יצרנית רכבי קרב משוריינים גדולה, עשוי בהחלט לתרום לשיפור נוסף בהכנסות.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה רשמה רווח נקי של כ- 10.5 מיליון דולר. על בסיס תוצאות אלו החברה נסחרת לפי מכפיל 4. אנו מעריכים כי התוצאות החזקות בשנה הנוכחית אינן חד פעמיות.
הטור נכתב ע"י אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
בית משפט (גרוק)1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך קובעת חמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, לאחר שנכללו בדוחות החברה ודיווחיה פרטים חסרים ומטעים בשנים 2017-2018
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.
בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.
ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018
ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.
לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.
