בועה במניות היתר? הנה 2 מניות קטנות שעדיין מומלצות
מדד מניות יתר 120 עלה מתחילת השנה ב- 142% בעוד מדד ת"א - 25 עלה "רק" ב- 68%. מטבע הדברים, לאחרונה אנו נשאלים "האם מתפתחת בועה במדד היתר?"
די אם נתבונן על ביצועי המדדים בראייה רחבה של שלוש שנים כדי לראות שמדד יתר 120 רשם תשואה שלילית של 15% בעוד שמדד ת"א - 25 הניב תשואה חיובית של 19%.
לאחר פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי החלטנו להרים את הכפפה ולטפל בשאלת הבועה באמצעות דוגמאות מהשטח. השבוע נציג שתי מניות אשר להערכתנו, למרות העליות, עדיין נסחרות במחירים אטרקטיביים ומהוות הזדמנויות השקעה מעניינות.
פלרם
פלרם עוסקת בייצור ושיווק של לוחות תרמופלסטיים קשיחים. מוצרי החברה מיועדים לשימושים במגוון תחומים כגון: הבניה, החקלאות, התעשייה והפרסום. מרבית המוצרים מיועדים לייצוא, כאשר חלקן הגדול של המכירות מופנה לשווקים באירופה.
בין מוצרי החברה הבולטים ניתן למנות את:
* הלוחות הגליים המשמשים בעיקר לכיסוי גגות וכד'
* הלוחות השטוחים המשמשים לזיגוג בטיחותי, שלטי פרסום וכד'
* המוצרים המוגמרים כגון חממות ביתיות.
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי
* ירידה קלה של 1% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מירידת מחירי חומרי הגלם המשפיעה על מחירי המכירה וכן משינויים בשערי מטבעות.
* עליה של 5% בכמויות הנמכרות ביחס לרבעון המקביל.
* רווחיות תפעולית גבוהה של 10.8% לעומת 4.8% בלבד ברבעון המקביל אשתקד
* החברה רשמה הכנסות מימון נטו בסך 1.2 מיליון ש"ח בזכות פעולת הגנה על שערי מטבע.
* החוב הפיננסי נטו הצטמצם ועמד על 28 מיליון ש"ח בלבד.
מבט לעתיד
בדיווחי החברה ובדיווחים שהתקבלו מחברות אחרות הפועלות בתחום כגון כרמל אולפינים ניתן להסיק כי קיימת התעוררות משמעותית בביקושים בעיקר בשווקים במזרח.
להערכתי, הגידול בביקושים גם במידה ויתמתן יתרום להמשך גידול כמותי במכירות בשנה הקרובה. יתר על כן, יתכן שיפור נוסף ברווחיות בזכות שינוי תמהיל המוצרים וניצול יכולות הייצור של החברה.
תשעת החודשים הראשונים של 2009 היו מצוינים והחברה רשמה רווח נקי של מעל ל- 50 מיליון ש"ח. על בסיס תוצאות אלו נסחרת החברה לפי מכפיל 6.
להערכתי, שמירה על שיעורי הרווחיות, תוך ביצוע השקעות בהגדלת כושר הייצור, הינה משימה קשה אולם הגידול בביקושים בתחום והיכולות המוכחות של החברה ליהנות מגידול זה יאפשרו המשך הצגת תוצאות חזקות גם בשנה הבאה.
ספקטרוניקס
ספקטרוניקס פועלת בתחום גילוי אופטי של אש, ריכוזי גזים מסוכנים ומערכות לשיכוך התפוצצויות. מוצרי החברה מיועדים לשוק הפרטי ולשוק הצבאי. התחום הצבאי מאופיין בחוזים ארוכי טווח ביחס לתחום האזרחי המאופיין בהזמנות לאספקה מיידית. החברה קיבלה בתקופה האחרונה מספר הזמנות מצבא ארה"ב המהוות דריסת רגל בתחום.
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי
* צמיחה של 15% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מקור הצמיחה הוא גידול בהזמנות בתחום הצבאי.
* רווחיות תפעולית של 41% (!). שיעורי הרווחיות ברבעונים הקודמים נעו בטווח של 25%-30% והשיפור ברווחיות נבע מגידול בהכנסות, חיסכון בעלויות ומירידה במחירי חומרי הגלם.
* קופת המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון עמדה על סך של 10.4 מיליון דולר.
* צבר ההזמנות בתחום הצבאי עלה ל- 32.7 מיליון דולר לעומת 30.8 ברבעון הקודם.
מבט לעתיד
הגידול בצבר ההזמנות של החברה ושיתוף הפעולה עם חברת B.A.E שהינה יצרנית רכבי קרב משוריינים גדולה, עשוי בהחלט לתרום לשיפור נוסף בהכנסות.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה רשמה רווח נקי של כ- 10.5 מיליון דולר. על בסיס תוצאות אלו החברה נסחרת לפי מכפיל 4. אנו מעריכים כי התוצאות החזקות בשנה הנוכחית אינן חד פעמיות.
הטור נכתב ע"י אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
