בועה במניות היתר? הנה 2 מניות קטנות שעדיין מומלצות

אביחי ברכה, מרמקו בית השקעות, בוחן האם מתפתחת בועה במדד היתר? דוגמאות למניות הנסחרות במחירים אטרקטיביים במדד היתר. טור ראשון בסדרה.
אביחי ברכה |

מדד מניות יתר 120 עלה מתחילת השנה ב- 142% בעוד מדד ת"א - 25 עלה "רק" ב- 68%. מטבע הדברים, לאחרונה אנו נשאלים "האם מתפתחת בועה במדד היתר?"

די אם נתבונן על ביצועי המדדים בראייה רחבה של שלוש שנים כדי לראות שמדד יתר 120 רשם תשואה שלילית של 15% בעוד שמדד ת"א - 25 הניב תשואה חיובית של 19%.

לאחר פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי החלטנו להרים את הכפפה ולטפל בשאלת הבועה באמצעות דוגמאות מהשטח. השבוע נציג שתי מניות אשר להערכתנו, למרות העליות, עדיין נסחרות במחירים אטרקטיביים ומהוות הזדמנויות השקעה מעניינות.

פלרם

פלרם עוסקת בייצור ושיווק של לוחות תרמופלסטיים קשיחים. מוצרי החברה מיועדים לשימושים במגוון תחומים כגון: הבניה, החקלאות, התעשייה והפרסום. מרבית המוצרים מיועדים לייצוא, כאשר חלקן הגדול של המכירות מופנה לשווקים באירופה.

בין מוצרי החברה הבולטים ניתן למנות את:

* הלוחות הגליים המשמשים בעיקר לכיסוי גגות וכד'

* הלוחות השטוחים המשמשים לזיגוג בטיחותי, שלטי פרסום וכד'

* המוצרים המוגמרים כגון חממות ביתיות.

נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי

* ירידה קלה של 1% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מירידת מחירי חומרי הגלם המשפיעה על מחירי המכירה וכן משינויים בשערי מטבעות.

* עליה של 5% בכמויות הנמכרות ביחס לרבעון המקביל.

* רווחיות תפעולית גבוהה של 10.8% לעומת 4.8% בלבד ברבעון המקביל אשתקד

* החברה רשמה הכנסות מימון נטו בסך 1.2 מיליון ש"ח בזכות פעולת הגנה על שערי מטבע.

* החוב הפיננסי נטו הצטמצם ועמד על 28 מיליון ש"ח בלבד.

מבט לעתיד

בדיווחי החברה ובדיווחים שהתקבלו מחברות אחרות הפועלות בתחום כגון כרמל אולפינים ניתן להסיק כי קיימת התעוררות משמעותית בביקושים בעיקר בשווקים במזרח.

להערכתי, הגידול בביקושים גם במידה ויתמתן יתרום להמשך גידול כמותי במכירות בשנה הקרובה. יתר על כן, יתכן שיפור נוסף ברווחיות בזכות שינוי תמהיל המוצרים וניצול יכולות הייצור של החברה.

תשעת החודשים הראשונים של 2009 היו מצוינים והחברה רשמה רווח נקי של מעל ל- 50 מיליון ש"ח. על בסיס תוצאות אלו נסחרת החברה לפי מכפיל 6.

להערכתי, שמירה על שיעורי הרווחיות, תוך ביצוע השקעות בהגדלת כושר הייצור, הינה משימה קשה אולם הגידול בביקושים בתחום והיכולות המוכחות של החברה ליהנות מגידול זה יאפשרו המשך הצגת תוצאות חזקות גם בשנה הבאה.

ספקטרוניקס

ספקטרוניקס פועלת בתחום גילוי אופטי של אש, ריכוזי גזים מסוכנים ומערכות לשיכוך התפוצצויות. מוצרי החברה מיועדים לשוק הפרטי ולשוק הצבאי. התחום הצבאי מאופיין בחוזים ארוכי טווח ביחס לתחום האזרחי המאופיין בהזמנות לאספקה מיידית. החברה קיבלה בתקופה האחרונה מספר הזמנות מצבא ארה"ב המהוות דריסת רגל בתחום.

נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי

* צמיחה של 15% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מקור הצמיחה הוא גידול בהזמנות בתחום הצבאי.

* רווחיות תפעולית של 41% (!). שיעורי הרווחיות ברבעונים הקודמים נעו בטווח של 25%-30% והשיפור ברווחיות נבע מגידול בהכנסות, חיסכון בעלויות ומירידה במחירי חומרי הגלם.

* קופת המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון עמדה על סך של 10.4 מיליון דולר.

* צבר ההזמנות בתחום הצבאי עלה ל- 32.7 מיליון דולר לעומת 30.8 ברבעון הקודם.

מבט לעתיד

הגידול בצבר ההזמנות של החברה ושיתוף הפעולה עם חברת B.A.E שהינה יצרנית רכבי קרב משוריינים גדולה, עשוי בהחלט לתרום לשיפור נוסף בהכנסות.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה רשמה רווח נקי של כ- 10.5 מיליון דולר. על בסיס תוצאות אלו החברה נסחרת לפי מכפיל 4. אנו מעריכים כי התוצאות החזקות בשנה הנוכחית אינן חד פעמיות.

הטור נכתב ע"י אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.