בועה במניות היתר? הנה 2 מניות קטנות שעדיין מומלצות

אביחי ברכה, מרמקו בית השקעות, בוחן האם מתפתחת בועה במדד היתר? דוגמאות למניות הנסחרות במחירים אטרקטיביים במדד היתר. טור ראשון בסדרה.
אביחי ברכה |

מדד מניות יתר 120 עלה מתחילת השנה ב- 142% בעוד מדד ת"א - 25 עלה "רק" ב- 68%. מטבע הדברים, לאחרונה אנו נשאלים "האם מתפתחת בועה במדד היתר?"

די אם נתבונן על ביצועי המדדים בראייה רחבה של שלוש שנים כדי לראות שמדד יתר 120 רשם תשואה שלילית של 15% בעוד שמדד ת"א - 25 הניב תשואה חיובית של 19%.

לאחר פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי החלטנו להרים את הכפפה ולטפל בשאלת הבועה באמצעות דוגמאות מהשטח. השבוע נציג שתי מניות אשר להערכתנו, למרות העליות, עדיין נסחרות במחירים אטרקטיביים ומהוות הזדמנויות השקעה מעניינות.

פלרם

פלרם עוסקת בייצור ושיווק של לוחות תרמופלסטיים קשיחים. מוצרי החברה מיועדים לשימושים במגוון תחומים כגון: הבניה, החקלאות, התעשייה והפרסום. מרבית המוצרים מיועדים לייצוא, כאשר חלקן הגדול של המכירות מופנה לשווקים באירופה.

בין מוצרי החברה הבולטים ניתן למנות את:

* הלוחות הגליים המשמשים בעיקר לכיסוי גגות וכד'

* הלוחות השטוחים המשמשים לזיגוג בטיחותי, שלטי פרסום וכד'

* המוצרים המוגמרים כגון חממות ביתיות.

נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי

* ירידה קלה של 1% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מירידת מחירי חומרי הגלם המשפיעה על מחירי המכירה וכן משינויים בשערי מטבעות.

* עליה של 5% בכמויות הנמכרות ביחס לרבעון המקביל.

* רווחיות תפעולית גבוהה של 10.8% לעומת 4.8% בלבד ברבעון המקביל אשתקד

* החברה רשמה הכנסות מימון נטו בסך 1.2 מיליון ש"ח בזכות פעולת הגנה על שערי מטבע.

* החוב הפיננסי נטו הצטמצם ועמד על 28 מיליון ש"ח בלבד.

מבט לעתיד

בדיווחי החברה ובדיווחים שהתקבלו מחברות אחרות הפועלות בתחום כגון כרמל אולפינים ניתן להסיק כי קיימת התעוררות משמעותית בביקושים בעיקר בשווקים במזרח.

להערכתי, הגידול בביקושים גם במידה ויתמתן יתרום להמשך גידול כמותי במכירות בשנה הקרובה. יתר על כן, יתכן שיפור נוסף ברווחיות בזכות שינוי תמהיל המוצרים וניצול יכולות הייצור של החברה.

תשעת החודשים הראשונים של 2009 היו מצוינים והחברה רשמה רווח נקי של מעל ל- 50 מיליון ש"ח. על בסיס תוצאות אלו נסחרת החברה לפי מכפיל 6.

להערכתי, שמירה על שיעורי הרווחיות, תוך ביצוע השקעות בהגדלת כושר הייצור, הינה משימה קשה אולם הגידול בביקושים בתחום והיכולות המוכחות של החברה ליהנות מגידול זה יאפשרו המשך הצגת תוצאות חזקות גם בשנה הבאה.

ספקטרוניקס

ספקטרוניקס פועלת בתחום גילוי אופטי של אש, ריכוזי גזים מסוכנים ומערכות לשיכוך התפוצצויות. מוצרי החברה מיועדים לשוק הפרטי ולשוק הצבאי. התחום הצבאי מאופיין בחוזים ארוכי טווח ביחס לתחום האזרחי המאופיין בהזמנות לאספקה מיידית. החברה קיבלה בתקופה האחרונה מספר הזמנות מצבא ארה"ב המהוות דריסת רגל בתחום.

נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי

* צמיחה של 15% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מקור הצמיחה הוא גידול בהזמנות בתחום הצבאי.

* רווחיות תפעולית של 41% (!). שיעורי הרווחיות ברבעונים הקודמים נעו בטווח של 25%-30% והשיפור ברווחיות נבע מגידול בהכנסות, חיסכון בעלויות ומירידה במחירי חומרי הגלם.

* קופת המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון עמדה על סך של 10.4 מיליון דולר.

* צבר ההזמנות בתחום הצבאי עלה ל- 32.7 מיליון דולר לעומת 30.8 ברבעון הקודם.

מבט לעתיד

הגידול בצבר ההזמנות של החברה ושיתוף הפעולה עם חברת B.A.E שהינה יצרנית רכבי קרב משוריינים גדולה, עשוי בהחלט לתרום לשיפור נוסף בהכנסות.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה רשמה רווח נקי של כ- 10.5 מיליון דולר. על בסיס תוצאות אלו החברה נסחרת לפי מכפיל 4. אנו מעריכים כי התוצאות החזקות בשנה הנוכחית אינן חד פעמיות.

הטור נכתב ע"י אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.