מסביב לעולם: למה השווקים רעדו בסוף השבוע

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, סוקר את המתרחש בשוקי חו"ל ובחון את השבוע הקרוב
אמיר כהנוביץ |

נתונים מאכזבים משוק הנדל"ן האמריקני יחד עם דוחות מאכזבים של חברות טכנולוגיה וחשש לפשיטת רגל של אוקראינה, הגבירו את חשש המשקיעים מתרחיש ה-W בשווקים. חלקם עברו אל ה"בונקרים" בדמות אג"ח ממשלתיות, דולר וזהב והביאו לעליות במחירם: התשואה על אג"ח אמריקני לשנתיים ירדה אל רמתה הנמוכה ביותר מתחילת השנה (מחיר עלה), הזהב עלה לשיא של כל הזמנים והדולר עלה בחמישי ושישי במעל 0.6% (מול ה-DXY).

את הכותרת משכה התשואה לאג"ח ל-3 חודשים שירדה למינוס - בפעם הראשונה מאז שוק האשראי קפא בשנה שעברה.

השבוע תפתח רשמית עונת הקניות לחגים בארה"ב (ביום רביעי) אבל תוך כדי הקניות המשקיעים יצטרכו לחשוב על השפעתה של תוכנית הבריאות בארה"ב על הכלכלה ועל השווקים. לחברות התרופות הגנריות ההשפעה היא כנראה חיובית אך לא בטוח שלעולם גם. מדד הפחד, ה-VIX יציב על 22.2 נק', ומחיר הנפט ממשיך להתנדנד מעט מתחת ל-80 הדולר לחבית (77$), בעיקר בשל יציבותו של הדולר.

תוכנית הבריאות האמריקנית- בריא גם לכלכלה?

הסנאט האמריקני הצביע הלילה בעד הרפורמה בביטוח הבריאות האמריקני. הצבעה טכנית, שמאפשרת להביא את חוק ביטוח הבריאות לדיון במליאת הסנאט ולהצבעה. לרפורמה אספקטים כלכליים רבים וכנראה שרק הזמן יגיד מה השפעתה. ובכל זאת, נבחן כמה מההשפעות:

1) עלות הרפורמה (כמעט טריליון דולר על פני 10 שנים) תגדיל את החוב האמריקני ותגרום לעליית התשואות (ירידת מחיר) של האג"ח בארה"ב מה שסביר יוקרן גם על האג"ח בישראל.

2) הוצאות בריאות פרטית בארה"ב כחלק מהתמ"ג מגיעות כיום ל-16% וחלקן היחסי ממשיך לגדול בקצב מהיר מהתוצר, מה שעשוי להפוך לנטל הולך וגדל על הכלכלה האמריקנית.

3) 62% מפשיטות הרגל הפרטיות בארה"ב מקורן בהוצאות על בריאות. הרפורמה תפחית את המספר ותתרום מכיוון זה לגידול בצמיחה.

4) המחירים הגבוהים בארה"ב וההגבלות הקשיחות על תרופות גנריות הביאו את האמריקנים להיות המשלמים העיקריים על פיתוחים רפואיים בעולם. מדינות בעלות מערכת בריאות ציבורית נהנו מכוחן הצרכני וממחירים מוזלים ע"ח הצרכן האמריקני. יתכן והרפורמה בארה"ב תביא לעליית מחירי שירותי הבריאות בשאר העולם ולירידת ההוצאות על מחקר ופיתוח רפואי, מה שאולי יתברר בעתיד כאסון בריאותי עולמי.

ניסיונות רחבים בעולם של התערבויות ממשלתיות נכשלו ברובם, אומנם בריאות ציבורית הצליחה במקומות רבים בעולם אך זאת התאפשר כל עוד האמריקנים הם שמימנו את רוב השוק. קיים החשש שהתערבות ממשלתית בארה"ב תפגע בתחרותיות ובתרחיש הקיצון ביכולת של המין האנושי לשמור על קצב התקדמות רפואית מהירה. ארה"ב היא לא עוד מדינה, היא השוק.

שמועות על פשיטת רגל של אוקראינה

לפני כעשרה ימים כשלה חברת הרכבות של אוקראינה לשלם חלק מחובותיה וניסתה לארגן מחדש הלוואה בסך מעל חצי מיליארד דולר. המצוקה אליה נכנסה חברת הרכבות משכה תשומת לב רבה בשוק ודירוג האשראי של אוקראינה הופחת מ-B ל-B מינוס (ע"י Fitch), הורדת הדירוג השנייה מתחילת השנה.

במקביל הודיעה קרן המטבע הבינלאומית כי היא משהה את תוכנית העזרה לכלכלת המדינה, בסך 16.4 מיליארד דולר, זאת בשל החלטת הפרלמנט באוקראינה לאשר העלאה של 20% בשכר המינימום, זאת למרות ההמלצות של קרן המטבע שלא לעשות כן (אצלנו אומרים או"ם שמום, ואצלם אומרים קרן שמרן).

משקיעים החלו חוששים ליכולת ההחזר של האג"ח הממשלתי באוקראינה ופרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתי זינקה בתוך 10 ימים בכ-14% וב-30 הימים האחרונים ב-40%. התשואה השנתית על אג"ח ממשלתי ל-7 שנים נקוב בדולר אמריקני (כלומר ללא סיכון מטבע) עומדת על 12.7%. ביום שישי הרוחות נרגעו מעט כשסוכנות הדירוג Fitch הודיעה כי היא אינה מודעת לחדלות פירעון של אוקראינה ופרמיית הסיכון ירדה מעט.

אז לא כל הדוחות מצוינים

קורה, סוני ודל פרסמו דוחות מאכזבים. אוקי, שמענו, הפנמנו, השווקים גמלו בירידות קלות, ובצדק, ועכשיו אפשר לחזור לעלות. מי שרוצה להסיק שמעכשיו תתחיל מגמת ירידות, לוקח סיכון גדול שכן שינוי אמיתי במגמה יש פעם בכמה שנים ורעשים יש מידי יום. מי שלא יכול להתמודד איתם שלא יקרא סקירות, שלא יסתכל במסכים ושלא ידבר עם חברים. הסיכון שבניסיון התזמון אינו מצדיק את התשואה האלטרנטיבית המופסדת.

עוצמתה של המגמה החיובית וההתאוששות הכללית בשווקים חזקים מהדו"ח של דל ואלה ממש לא סוג הידיעות שיגרמו לנו לעבור לצד הפסימיסטים. בתמונת המאקרו עונת הדוחות לרבעון השלישי כמעט ונסתיימה בארה"ב ואפשר כבר להתחיל לסכם אותה כמוצלחת. להמחשה, ההפתעה לטובה של רווחי חברות ה-S&P500 עלו על ציפיותיהם המוקדמות של האנליסטים במעל 14%. רוץ בן שוורים, רוץ ודהר על הגבעות ועל ההר.

שוק הנדל"ן יפרח שוב רק באביב

שוק הנדל"ן בארה"ב נכנס לתרדמת החורף. לקיחות המשכנתאות השבועיות ירדו ב-2.5%, נתוני התחלות ואישוריה בנייה אכזבו וגררו את השווקים לירידות, נתון אי החזר המשכנתאות עלה ל-9.64% ושיעור אי ההחזר משכנתאות הסאב-פריים מתוכם עלה ל-26.5%. מילא אם אלה היו הנתונים המאכזבים היחידים, אך נזכיר שגם סקר הקבלנים מיום רביעי אכזב כשירד מ-18 נק' ל-17 נק', למרות צפי לעלייה ל-19 נק'.

אני לא אצליח להיות אופטימי בנוגע לענף כי החורף, היסטורית, הוא לא התקופה הטובה שלו. בין הסיבות לכך היא אמצע שנת הלימודים, הן בבתי הספר והן באוניברסיטאות, מה שלא מאפשר מעברי דירות, ומזג האוויר הקר מקשה על חיפוש ומעבר דירה. כמו כן, תוכנית הסיוע הממשלתית לרכישות בתים מתוכננת להסתיים החודש, מה שלא יעזור גם הוא לנתונים הקרובים. עם זאת, עדיין לא כל הנתונים הישנים עדיין התפרסמו ויש סיכוי לעוד קצת אור.

לדוגמא, מחר יתפרסם נתוני מכירות הבתים הקיימים לחודש אוק' שצפוי שעלה ב-2.3%, וביום שלישי נתוני מחירי הבתים של קייס-שילר לספטמבר שצפוי שהמשיכו לעלות. גם אם נכנס לתרדמת חורף רצינית, אנו עדיין מאמינים בהתאוששות ומוכנים גם למצב של היסטריה של השוק, בשל פחד שאולי מדובר בכל זאת בשינוי מגמה.

הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.