מסביב לעולם: למה השווקים רעדו בסוף השבוע

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, סוקר את המתרחש בשוקי חו"ל ובחון את השבוע הקרוב
אמיר כהנוביץ |

נתונים מאכזבים משוק הנדל"ן האמריקני יחד עם דוחות מאכזבים של חברות טכנולוגיה וחשש לפשיטת רגל של אוקראינה, הגבירו את חשש המשקיעים מתרחיש ה-W בשווקים. חלקם עברו אל ה"בונקרים" בדמות אג"ח ממשלתיות, דולר וזהב והביאו לעליות במחירם: התשואה על אג"ח אמריקני לשנתיים ירדה אל רמתה הנמוכה ביותר מתחילת השנה (מחיר עלה), הזהב עלה לשיא של כל הזמנים והדולר עלה בחמישי ושישי במעל 0.6% (מול ה-DXY).

את הכותרת משכה התשואה לאג"ח ל-3 חודשים שירדה למינוס - בפעם הראשונה מאז שוק האשראי קפא בשנה שעברה.

השבוע תפתח רשמית עונת הקניות לחגים בארה"ב (ביום רביעי) אבל תוך כדי הקניות המשקיעים יצטרכו לחשוב על השפעתה של תוכנית הבריאות בארה"ב על הכלכלה ועל השווקים. לחברות התרופות הגנריות ההשפעה היא כנראה חיובית אך לא בטוח שלעולם גם. מדד הפחד, ה-VIX יציב על 22.2 נק', ומחיר הנפט ממשיך להתנדנד מעט מתחת ל-80 הדולר לחבית (77$), בעיקר בשל יציבותו של הדולר.

תוכנית הבריאות האמריקנית- בריא גם לכלכלה?

הסנאט האמריקני הצביע הלילה בעד הרפורמה בביטוח הבריאות האמריקני. הצבעה טכנית, שמאפשרת להביא את חוק ביטוח הבריאות לדיון במליאת הסנאט ולהצבעה. לרפורמה אספקטים כלכליים רבים וכנראה שרק הזמן יגיד מה השפעתה. ובכל זאת, נבחן כמה מההשפעות:

1) עלות הרפורמה (כמעט טריליון דולר על פני 10 שנים) תגדיל את החוב האמריקני ותגרום לעליית התשואות (ירידת מחיר) של האג"ח בארה"ב מה שסביר יוקרן גם על האג"ח בישראל.

2) הוצאות בריאות פרטית בארה"ב כחלק מהתמ"ג מגיעות כיום ל-16% וחלקן היחסי ממשיך לגדול בקצב מהיר מהתוצר, מה שעשוי להפוך לנטל הולך וגדל על הכלכלה האמריקנית.

3) 62% מפשיטות הרגל הפרטיות בארה"ב מקורן בהוצאות על בריאות. הרפורמה תפחית את המספר ותתרום מכיוון זה לגידול בצמיחה.

4) המחירים הגבוהים בארה"ב וההגבלות הקשיחות על תרופות גנריות הביאו את האמריקנים להיות המשלמים העיקריים על פיתוחים רפואיים בעולם. מדינות בעלות מערכת בריאות ציבורית נהנו מכוחן הצרכני וממחירים מוזלים ע"ח הצרכן האמריקני. יתכן והרפורמה בארה"ב תביא לעליית מחירי שירותי הבריאות בשאר העולם ולירידת ההוצאות על מחקר ופיתוח רפואי, מה שאולי יתברר בעתיד כאסון בריאותי עולמי.

ניסיונות רחבים בעולם של התערבויות ממשלתיות נכשלו ברובם, אומנם בריאות ציבורית הצליחה במקומות רבים בעולם אך זאת התאפשר כל עוד האמריקנים הם שמימנו את רוב השוק. קיים החשש שהתערבות ממשלתית בארה"ב תפגע בתחרותיות ובתרחיש הקיצון ביכולת של המין האנושי לשמור על קצב התקדמות רפואית מהירה. ארה"ב היא לא עוד מדינה, היא השוק.

שמועות על פשיטת רגל של אוקראינה

לפני כעשרה ימים כשלה חברת הרכבות של אוקראינה לשלם חלק מחובותיה וניסתה לארגן מחדש הלוואה בסך מעל חצי מיליארד דולר. המצוקה אליה נכנסה חברת הרכבות משכה תשומת לב רבה בשוק ודירוג האשראי של אוקראינה הופחת מ-B ל-B מינוס (ע"י Fitch), הורדת הדירוג השנייה מתחילת השנה.

במקביל הודיעה קרן המטבע הבינלאומית כי היא משהה את תוכנית העזרה לכלכלת המדינה, בסך 16.4 מיליארד דולר, זאת בשל החלטת הפרלמנט באוקראינה לאשר העלאה של 20% בשכר המינימום, זאת למרות ההמלצות של קרן המטבע שלא לעשות כן (אצלנו אומרים או"ם שמום, ואצלם אומרים קרן שמרן).

משקיעים החלו חוששים ליכולת ההחזר של האג"ח הממשלתי באוקראינה ופרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתי זינקה בתוך 10 ימים בכ-14% וב-30 הימים האחרונים ב-40%. התשואה השנתית על אג"ח ממשלתי ל-7 שנים נקוב בדולר אמריקני (כלומר ללא סיכון מטבע) עומדת על 12.7%. ביום שישי הרוחות נרגעו מעט כשסוכנות הדירוג Fitch הודיעה כי היא אינה מודעת לחדלות פירעון של אוקראינה ופרמיית הסיכון ירדה מעט.

אז לא כל הדוחות מצוינים

קורה, סוני ודל פרסמו דוחות מאכזבים. אוקי, שמענו, הפנמנו, השווקים גמלו בירידות קלות, ובצדק, ועכשיו אפשר לחזור לעלות. מי שרוצה להסיק שמעכשיו תתחיל מגמת ירידות, לוקח סיכון גדול שכן שינוי אמיתי במגמה יש פעם בכמה שנים ורעשים יש מידי יום. מי שלא יכול להתמודד איתם שלא יקרא סקירות, שלא יסתכל במסכים ושלא ידבר עם חברים. הסיכון שבניסיון התזמון אינו מצדיק את התשואה האלטרנטיבית המופסדת.

עוצמתה של המגמה החיובית וההתאוששות הכללית בשווקים חזקים מהדו"ח של דל ואלה ממש לא סוג הידיעות שיגרמו לנו לעבור לצד הפסימיסטים. בתמונת המאקרו עונת הדוחות לרבעון השלישי כמעט ונסתיימה בארה"ב ואפשר כבר להתחיל לסכם אותה כמוצלחת. להמחשה, ההפתעה לטובה של רווחי חברות ה-S&P500 עלו על ציפיותיהם המוקדמות של האנליסטים במעל 14%. רוץ בן שוורים, רוץ ודהר על הגבעות ועל ההר.

שוק הנדל"ן יפרח שוב רק באביב

שוק הנדל"ן בארה"ב נכנס לתרדמת החורף. לקיחות המשכנתאות השבועיות ירדו ב-2.5%, נתוני התחלות ואישוריה בנייה אכזבו וגררו את השווקים לירידות, נתון אי החזר המשכנתאות עלה ל-9.64% ושיעור אי ההחזר משכנתאות הסאב-פריים מתוכם עלה ל-26.5%. מילא אם אלה היו הנתונים המאכזבים היחידים, אך נזכיר שגם סקר הקבלנים מיום רביעי אכזב כשירד מ-18 נק' ל-17 נק', למרות צפי לעלייה ל-19 נק'.

אני לא אצליח להיות אופטימי בנוגע לענף כי החורף, היסטורית, הוא לא התקופה הטובה שלו. בין הסיבות לכך היא אמצע שנת הלימודים, הן בבתי הספר והן באוניברסיטאות, מה שלא מאפשר מעברי דירות, ומזג האוויר הקר מקשה על חיפוש ומעבר דירה. כמו כן, תוכנית הסיוע הממשלתית לרכישות בתים מתוכננת להסתיים החודש, מה שלא יעזור גם הוא לנתונים הקרובים. עם זאת, עדיין לא כל הנתונים הישנים עדיין התפרסמו ויש סיכוי לעוד קצת אור.

לדוגמא, מחר יתפרסם נתוני מכירות הבתים הקיימים לחודש אוק' שצפוי שעלה ב-2.3%, וביום שלישי נתוני מחירי הבתים של קייס-שילר לספטמבר שצפוי שהמשיכו לעלות. גם אם נכנס לתרדמת חורף רצינית, אנו עדיין מאמינים בהתאוששות ומוכנים גם למצב של היסטריה של השוק, בשל פחד שאולי מדובר בכל זאת בשינוי מגמה.

הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".