תוך פחות משנתיים: זינוק של 55% בגובה המשכנתא הממוצעת באזור המרכז
עליית מחירי הדירות בישראל משפיעה על גובה המשכנתא אותה נוטל הישראלי הממוצע, כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמת היום (יום א') חברת AMG משכנתאות.
בתוך כשנתיים, חל זינוק של 55% בגובה המשכנתא הממוצעת באזור המרכז, כך עולה מנתוני AMG משכנתאות, המתמחה בענף המשכנתאות והבנקאות למגזר הפרטי והעסקי בישראל. בינואר 2008, עמדה משכנתא ממוצעת במרכז הארץ על כ- 400 אלף שקלים. היום, במרכז הארץ עומדת המשכנתא הממוצעת על כ- 620 אלף שקלים.
המשכנתא הממוצעת בפריפריה עלתה בשיעור של 57%, מ-350 אלף שקלים בינואר 2008 ל-550 אלף שקלים באוקטובר 2009 [
"העלייה החדה בגובה המשכנתא הממוצעת נובעת משתי סיבות עיקריות", אומר עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות. "הסיבה הראשונה היא העלייה במחירי הנדל"ן. הסיבה שנייה היא הריביות המאוד נמוכות שקיימות היום בשוק. בשל כך, התשלום החודשי הראשוני ירד בעשרות אחוזים, דבר שגורם לאנשים ליטול סיכונים גבוהים יחסית, מאחר והם יכולים לעמוד בתשלום החודשי ללא בעיה".
יחד עם זאת, מסביר קמינסקי, כי אותם לווים לא תמיד מבינים מה המשמעות של שינויים בשוק הריביות, ולא בוחנים לעומק מה עלול לקרות ברגע שהריביות יעלו.
תופעה נוספת שניכרת בתקופה האחרונה, היא ההיקף הגדול של דירות להשקעה. לווים רבים רוכשים דירות להשקעה, עליהן הם מקבלים תשואה חודשית שמגדילה את הכנסותיהם. אותם לווים נכונים לקחת הלוואה גבוהה יחסית על מנת לממן את רכישת הנכס.
"בארבעת החודשים האחרונים, אנו רואים לווים שנוטלים סיכונים גדולים", אומר קמינסקי. "אותם לווים מבקשים מימון גבוה יחסית לפרופיל הלקוח שלהם, רק בשביל להגשים את החלום של רכישת דירה. הם פשוט לא מוכנים לחכות מאחר והם לא מאמינים שמחירי הנדל"ן עוד ירדו".
עוד מוסיף קמינסקי, כי ישנה התעוררות חדשה בשוק דירות היוקרה, דבר המעלה את המשכנתא הממוצעת. "משכנתא ממוצעת בשוק דירות היוקרה עומדת היום על כ- 1.25 מיליון שקלים. אם לפני מספר חודשים ראינו עצירה כמעט מוחלטת של שוק דירות היוקרה, הרי שעכשיו השוק חזר לפעילות ובפרוייקטים מסויימים אף ניתן לראות קצב מכירות גבוה מאד של דירות היוקרה. הריביות הנמוכות גורמות גם לרוכשים שיש באפשרותם לממן את הרכישה באמצעות הון העצמי לקחת משכנתא, ולהותיר את ההון העצמי באפיקי השקעה אחרים. חלקם מצהירים מראש כי ברגע שהריביות יעלו הם יסלקו את המשכנתא".
לדברי קמינסקי, "אין ספק שלאור השינויים שהתחשו במשק, שוק המשכנתאות שינה פניו הן בסכום ההלוואות והן בתמהילי ההלוואה, הגדלה של אחוז הפריים שנלקח בהלוואה ולעיתים היצמדות מוחלטת למסלול שהפך לאטרקיטבי מאד". לדבריו, "אנחנו נמצאים עדיין במצב של שפל שעוד לא נראה כמותו ולמרות העובדה שהנגיד העלה מעט את ריבית בנק ישראל, יש להבין כי מדובר עדיין בריבית נמוכה מאוד".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
