מנכ"ל פרוקוגניה: "השקעה בביומד זה לטווח ארוך, מתאים לקרנות פנסיה"

סקטור מניות הביומד נכנס בחודשים האחרונים להקפאה ומלבד מספר מניות שהיתה בהן פעילות ערה, הרוב הגדול של מניות הסקטור נעצרו, לאחר הראלי המרשים שביצעו מתחילת השנה. עם זאת, בשבועיים האחרונים, כך נראה, שוב יש התעוררות במיגזר, במקביל לעליית מדד המעו"ף לשיא שנתי חדש.

אחת החברות שנמצאת עמוק מתחת מרדאר של המשקיעים, בין השאר מכיוון שהיא נמצאת ברשימת המניות דלי הסחירות, היא פרוקוגניה. החברה נמצאת באשדוד ועובדים בה 25-30 עובדים (לא כולם במשרה מלאה).

בפגישה עם Bizportal מדבר אלון נתנזון, מנכ"ל פרוקוגניה (נמצא בחברה כשנה וחצי), על החזון של החברה, הנתיב בו היא צועדת ומה צפוי בחודשים ובשנים הקרובות. "התחום של הביומד סובל מהרבה סקפטיות בארץ, בין השאר מכיוון שהתחום מסוכן, אפילו מאוד מסוכן. החברות צריכות להגיע לבשלות ובגרות מסויימת ואז זה יעניין יותר את השוק המוסדי. היום בהרבה מניות פועלים סחרני יום והם יכולים להזיז את המניה בעשרות אחוזים מדי יום. יש גם חוסר הבנה והרבה הודעות מאוד חיוביות וחשובות לא מזיזות למניות, לעומת הודעות אחרות, הרבה פחות חשובות, שיכולות להקפיץ מניות בעשרות אחוזים", אומר נתנזון.

פרוקוגניה הינה חברה טכנולוגית בעיקרה המתמקדת בשתי פלטפורמות עסקיות - גליקואנליזה וגליקודיאגנוסטיקה. הראשונה הגיעה לבשלות פיתוחית ונמצאת בשלבי מסחור ראשונים והשניה נמצאת בתהליך פיתוח מואץ על בסיס ממצאים ראשונים מעודדים. החברה מאמינה שהיא תגיע לבשלות ראשונית בטווח זמן של כשנתיים.

באמצע חודש ספטמבר שיגרה החברה דיווח לבורסה, לפיו חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת GPB היפנית. שתי החברות ישלבו מאמצי פיתוח בתחום הגליקודיאגנוסטיקה. פרוקוגניה תפתח את הערכות הדיאגנוסטיות על בסיס הקניין הרוחני שלה ו-GPBioscience תתרום למאמץ הפיתוח את מכשיר הסריקה שלה הרגיש יותר במספר סדרי גודל ממכשירי הסריקה בהם משתמשת פרוקוגניה כיום.

"אבולוציה דטרמיניסטית בשוק"

ש: "כמה זמן החברה קיימת?"

ת: "החברה נוסדה בשנת 2000 ומי שעמד מאחוריה היתה חברה בשם הלת'קייר. בהתחלה השקיעו בה קרנות הון סיכון, בשלב מסויים מיזגו אותה עם פרוקוגניה UK, שהינו היום גוף משפטי בלבד שמאחד את כל המשקיעים בחברה. ב-2007 ביצעה החברה הנפקה ראשונית וגייסה 10 מיליון דולר בשוק המקומי, לפי שווי של כ-40 מיליון דולר". כיום, אגב, עומד שווי השוק של החברה על 11-12 מיליון שקל בלבד, כ-3 מיליון דולר.

ש: "אז מה אתם בעצם עושים?"

ת: "אם אתה מסתכל על שוק התרופות העולמי, יש איזושהי אבולוציה דטרמינסטית, כשכל הגדולות מסתכלות לעבר הביו-פארמה. חשוב מאוד לנטר את מבנה הסוכרים בעת שמפתחים תרופה חדשה, כדי שהיא לא תהיה רעילה. נכון להיום יש טכנולוגיות שיכולות לנטר את מבנה הסוכרים, אבל התהליכים מאוד מורכבים ולוקחים הרבה זמן, וגם עולים הרבה כסף".

"חברה מעוניינת להתחיל את הניטור עוד בתחילת תהליך הפיתוח, כשאתה בונה את החלבון הרצוי. אתה שואף למבנה סוכרים מסויים, שבעיקר נכון לתהליך הביו-סימילאר. אז בתהליך הפיתוח אתה רוצה להיות כל הזמן על הציר, כדי לחסוך הרבה זמן ועלויות. לכן אתה צריך טכנולוגיה מתאימה שתוודא שאתה על הציר הנכון. כבר היו לנו לקוחות שאיבדו חצי שנה בתהליך הפיתוח".

"אז אנחנו מייעלים את תהליך הפיתוח, שיהיה נכון יותר ואינטנסיבי. אנחנו יודעים לעשות את זה בריכוזים מאוד נמוכים. התהליך שלנו פשוט מאוד, לא צריך לפגוע בחלבון, והרבה יותר זול. אחר כך, כשעוברים לייצור, אתה לא רוצה לגלות שהאצווה נדפקה בשלב מאוחר מדי. אם יש בעיה אתה מעוניין למצוא אותה כמה שיותר מוקדם".

"כמעט כל חברות הפארמה הגדולות נכנסות לשוק"

ש: "לאן הולך השוק?"

"אז בגליקואנליזה, רואים שרוב התרופות הגדולות הם ביו-טכנולוגיות. היום כמעט כל חברות הפארמה הגדולות נכנסות לתחום הביולוגי, כמו פייזר ואסטרה-זנקה. הבעיה שהמשחק כאן הרבה יותר מורכב והרבה יותר יקר. בתרופת ביו-סימילאר מדובר בעלות פיתוח של 50-100 מיליון דולר. אלה סכומים עצומים ואפילו טבע הגדולה הולכת לשיתופי פעולה בתחום. אם אתה רוצה לפתח פורטפוליו של 5-10 מוצרים אז מדובר בהשקעה אפשרית של חצי מיליארד דולר או יותר".

"חברה גם יכולה להיתקע עם פיתוח מוצר בדרכים אחרות. צריך להשקיע גם מאות מיליוני דולרים בהקמת מפעל. בגנריקה זה מרוץ נגד השעון. מצד שני, בגלל שהשוק כל כך יקר, תהליך הכניסה אליו הוא מאוד איטי. אנחנו עובדים עם מספר חברות, ביניהן טבע, גם אינווטיביות וגם גנריות. היעד שלנו זה לעשות שיתוף פעולה עסקי עם חברות שמשרתות את תחום הפארמה ורוצות לתת מענה גם בתחום הזה".

ש: מה לגבי יתר התחומים?"

ת: "אז זה תחום אחד שאפשר להגיע בו לשווי של עשרות מיליוני דולרים. התחום השני, בו קיים פוטנציאל הרבה יותר גדול, אולי של מאות מיליוני דולרים. יש דילמה גדולה בקרב שחקני הגנריקה בעולם. מצד אחד הם יודעים שהם צריכים להיות בתחום הזה, הביו-סימילאר, מצב שני זה תחום שרק מצוי בתחילת ההתפתחות, יש הרבה חסמים, עלויות מאוד גבוהות. ולכן התהליך הוא איטי. גם טבע, אגב, מגדירה את הביו-סימילאר, כלומר את הגנריקה לתרופות ביולוגיות, כאחד ממנועי הצמיחה שלה".

"הענקיות בתחום הפארמה, כמו פייזר ואסטרא-זנקה, הודיעו שהן נכנסות לתחום, כי הוא כנראה מספיק מעניין להן ויש להן יתרונות שם. השכבה השניה היא הגליקודיאגנוסטיקה. לא מזמן הגשנו פטנט מאוד חזק, מאוד רחב, על אותו בסיס של מבנה סוכרים בתאים סרטניים לעומת תאים רגילים, שהוא שונה".

"הפוטנציאל אדיר, השוק לא הבין את ההודעות שלנו"

"בתא סרטני יש חלבונים סוכריים, והם מופרשים גם לדם. המטרה לזהות באמצעות בדיקות דם פשוטות חולי סרטן. הרצנו מחקר בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופאי, בדקנו שני סוגי סרטן ובשניהם זה עבר. מדובר בפריצת דרך מדהימה".

ש: "איך בעצם זה עובד?"

ת: "אתה לוקח דם ומנקה חלק מהחלבונים, ובודק. זה לוקח כמה שעות. אנחנו עשינו עבודת מחקר של שנים, שעכשיו הגיעה לבשלות. היום אנחנו מנסים לחזור על הניסוי הזה תוך התרכזות בקבוצות מחקר ספציפיות יותר. אתה רוצה להתמקד בחולי סרטן בסוגים נפוצים יותר, שהממשלות משתתפות בעלויות של הבדיקות שלהם, כמו סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, או הערמונית לגברים. יש צורך אדיר באבחון מוקדם".

"כאן יש פוטנציאל גדול. אם פיתחת כלי דיאגנוסטיקה שמאפשר לנטר אחד מסוגי הסרטן הנפוצים במהירות, יש לך חברה ששווה מיליארדים".

ש: "מה לגבי התחרות? "

ת: "כן, היא קיימת אבל לא בטכנולוגיה שלנו. יש כאן הזדמנות מאוד מעניינת והשוק לא הבין את זה בכלל. הפוטנציאל האמיתי נמצא כאן".

בסיום הראיון אומר נתנזון כי "השוק בכלל לא מתמחר אותנו כמו שצריך. השקיעו בנו גופים מוסדיים שבכלל לא הבינו מהיא ביוטכנולוגיה. זה לא מדע שאתה מצפה לאקזיט בתוך חצי שנה. צריך לשבת על הנייר 4-7 שנים או יותר. זה מתאים יותר לקרנות פנסיה ולא לקרנות נאמנות".