בשוק המעו"ף: הפרמיות הן בלון נפוח - לא להיכנס לשאננות
שבוע חלומי עובר על הבורסה בישראל. מדד המעוף קופץ אל מעל רמת ה-1,000 נקודות לראשונה זה שנה, ובכך מסיים לעת עתה את שיוויון הכוחות שהיה מנת חלקו במשך חודשיים. הקונים גברו על המוכרים ומדד המעוף יצא לדרך חדשה, שתימשך כל עוד ישאר מעל 990-1000. האם זה הזמן להיכנס לבורסה? שאלה ששווה הרבה כסף. ממדד 960 לפני שבועיים אני מסמן את מדד המעוף כחיובי מעל 960, ושבוע שעבר מעל מדד 980. כעת אמשיך לסמן אותו כחיובי מעל מדד 990. זה אומר שכל עוד הטריטוריה חיובית לטווח הקצר המדד ישאף לעלות עם מימושים בדרך. ויש לנו כאן מסלול של 60 נק' עליה שחווינו בשבועיים בואכה מדד 1020 הבוקר. יש מציאות? מדד הנדלן למשל מקרטע מאחור, ורחוק משיאו התקופתי ב-15 אחוז, בעוד מדד ת"א 100 נמצא בשיא תקופתי ב-950. אפשר לומר שהנדלן לא ישאר מאחור ויכולה להיות עליו תשואה עודפת משמעותית עד סיום השנה. לכל סיכוי יש סיכון, לכן בזהירות לאוהדי הנדלן. למעשה, אם ננתח את מדדי הבורסה הישראלית, העליה מעל 1000 נותנת פוטנציאל עליה לאזור 1080 במדד המעוף, כל עוד נחווה את אזור 990-1000 כתמיכה. ירידה מ-990 תבשר שחווינו פריצת סרק. מניות הבנקים דהרו השבוע והן מסמלות יותר מכל את החשיבה על כך שהמשבר מאחורינו. כמו שהבנקים ירדו חד במפולת, ככה הם משלימים ללמעלה את הפוטנציאל ליציאה מהמשבר. מאוד מוזר המשבר של 2008. בחיים לא יוצאים ממשבר כזה במהירות שכזאת, תוך שנה. האם זאת מלכודת? האם נכון לנו משבר נוסף בעתיד בשל הדפסת הכסף האמריקאית? בסקרים על מצב הכלכלה, בארץ כבר כולם חזרו לחייך, האבטלה ישנה, הציפיות ורודות, קופות הגמל חזרו למצב טרום המשבר, והמדוכדך היחידי זה מי שמכר בדרך למטה.אני לא חוויתי משבר כזה שעובר מהר כ"כ. עברתי את 94, משבר הבועה, ולקח 3 שנים לצאת ממנו. עברתי את 2000, משבר האינתיפאדה ולקח 3 שנים לצאת ממנו עד מינוי נתניהו לשר אוצר. ועכשיו 2008 וביעף עברה שנה והמדדים טיפסו, והמניות מלבלבות. כה מהירים היו השווקים גם בנחיתה וגם בעליה. המוח אדם מתקשה לתפוס את השינוי. לסיכום: כרגע המדד נימצא בשטח חיובי למניות מעל 990-1000,ירידה מתחת תעיד על חזרה לדשדוש. מעלמעלה יש את ה-1030-1050. אופ' מעו"ף: פקיעת חודש ספטמבר הסתיימה ב-983.3. המגנט של 980 שאיפיין את חודש ספטמבר ועליו כתבתי בסקירות, התקיים. סוחרי הכתיבת אוכף 980 גרפו ממון רב עקב הדשדשת שהייתה בשוק. חודש אוק' ברקע, ריבעון חדש לאחר מס' חודשים חיוביים. חודש אוק' דווקא לא נחשב כחיובי בחודשי השנה, והרבה מפולות קרו בחודש אוק', כמו מפולת 1987 שבה ירד מדד הדאו ג'ונס ב-22 אחוז. סטיית התקן של האופ' עומדת על 23, והיא סטיה נמוכה למדי, כמעט כמו לפני המפולת. מי שניכנס מעל מדד 1,005 למירווחים עולים 1050/1060 הרוויח, וחובה לזכור שהפרמיות הן בלון נפוח ולא להיכנס לשאננות, שאם המדד מעל 1000 אז בטוח יש כאן כרטיס לכיוון אחד. לפרמיות יש טטא ששוחקת. שבוע הבא חול המועד מסחר מקוצר, בהתאם לכך הפרמיות משני צידי המתרס יכולות להתמוסס, במיוחד 1070 ומעלה ו-960 ומטה. הגנות לכתיבה הן צוו השעה בסטיה נמוכה שכזאת. מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז' * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.
נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי
כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5
אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות
לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.
בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים
גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.
מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?
מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר,
מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.
מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים. כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.
מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות
הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.
בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים
על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.
