הצמיחה העולמית, הפעם זה לא יהיה כמו בסיבוב הקודם
באוקטובר 2000 בורסות העולם החלו לרדת במהלך ארוך שנמשך מעט למעלה משנתיים. השוק המקומי שלנו איבד כמעט מחצית מערכו בתקופה זו והשוק האמריקאי, שמיוצג באמצעות מדד S&P 500, איבד שיעור דומה. אני זוכר התבטאויות שלפיהן בתוך זמן קצר לא תידרש עוד בורסה בישראל. ואז הגיע מרץ 2003. הבורסות בארץ בעולם עלו במשך כמעט 5 שנים ומרביתן הגיעו לשיאים חדשים.
את העליות החדות בחמש השנים שהסתיימו בסוף שנת 2007 ניתן לייחס לשני סוגים של שינויים "טכנולוגיים" ששורשיהם כמעט לפני 30 שנה: השינויים הטכנולוגיים בתקשורת האלקטרונית ופיתוח מוצרי אשראי חדשים. התקשורת האלקטרונית איפשרה לחברות להתייעל באמצעות שימוש במערכות מידע וחשוב מזה, לקיים קשר רצוף ומקוון עם אתרים מרוחקים. תוצאה מכך, חברות רבות העבירו את הייצור למזרח ואחרות איתרו משאבי אנוש מעולים במדינות שאינן מדינות מוצאן. פיתוח מוצרי אשראי חדשים איפשר מימון לתכניות השקעה חדשות, בהיקפים גדולים יותר. מנועי הצמיחה האדירים הללו איפשרו עלייה ברמת החיים במזרח ובמערב. הבעיה היא, שכיום חסרים לנו שכמותם.
הנחת העבודה שלנו לשנים הקרובות היא צמיחה נמוכה, אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות. בשלב זה אין אנו מאתרים מנועי צמיחה חזקים, אשר יכולים להשפיע במהירות ובאופן מקיף כל כך על הכלכלה העולמית. יתרה מכך, האשראי העולמי מצוי במגמת צמצום ומגמה זו צפויה להימשך בשנים הקרובות. העמקת המעורבות הממשלתית במערכת הבנקאית אף תבטיח זאת.
מתחילת השנה ובפרט מחודש מרץ, מדדי המניות בעולם עולים במגמה חדה. עלייה זו מוסברת בגורמים זמניים: עידוד ממשלתי באמצעות הזרמות למערכת הבנקאית, השקעות בתשתית ויצירת ביקושים בתחומים אחרים, והטבות מס; ריביות נמוכות; וחידוש מלאים בשרשרת הערך בייצור. המשקיעים, ובצדק להערכתנו, מוטרדים מן השאלה איזה גורם ביקוש יחליף את הצעדים האלה.
האם הצרכן המערבי יתאושש או נכון יותר, באיזה קצב?
להערכתנו, בטווח הקצר ההתאוששות בשוקי ההון תימשך ותהיה מלווה בעליות שערים. תקופת המעבר מעידוד ממשלתי לביקושי קצה אמיתיים תהיה מעודדת ולעיתים תעניק תחושה של התאוששות V. במקביל, אכזבה מנתוני האבטלה והצריכה הפרטית ישיבו אותנו לקרקע המציאות, מה שמבטיח שוק תנודתי במיוחד. להערכתנו, התאוששות בצורת U סבירה הרבה יותר. מהלכים של עליות חדות ננצל להפחתת מרכיב הסיכון ומהלכי מימוש ינוצלו להגדלתם.
הנה דוגמה טרייה לתנודתיות: בשבוע האחרון פורסם שמגזר הייצור בסין התרחב באוגוסט בקצב המהיר ביותר ב- 16 החודשים האחרונים, תוך שיפור בתפוקה, בהזמנות ובהעסקה. יחד עם זאת, שוק המניות בסין ירד כמעט 25% משיאו בשל צמצום באשראי. כזכור, דרישה ממשלתית להגדיל את האשראי הביאה לניצולו, בין היתר, להשקעות ספקולטיביות. לכן הצמצום מטריד את המשקיעים וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לירידות במניות ברחבי העולם. בסוף השבוע, עם זאת, שיפור קל בנתוני האבטלה הפך את התמונה. השוק לא יכול לרדת מול זרם של ידיעות חיוביות, יחסית.
בהעדר מנועי צמיחה חזקים ובהתחשב בצמצום המתמשך הצפוי באשראי, הצמיחה העולמית צפויה להיות איטית. הצורך להחזיר חובות ענק שהממשלות נטלו על עצמן יאלץ אותן לגבות מיסים, דבר שיפגע בצריכה הפרטית. בתנאים אלה אין מקום גם להתפרצות אינפלציונית ולהעלאת ריביות משמעותית.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
