האם הירידות האחרונות מבשרות על שינוי מגמה?

רן קבין, מקבין בית השקעות, בסקירה השבועית על שוק המניות
רן קבין |

בכל פעם ששוק המניות מגמגם מעט, נשמעים שוב אותם קולות הטוענים שהסתיימה מגמת העליות וכי השווקים צפויים לחזור לתוואי של ירידות. במועד כתיבת סקירה זו מדד המעוף נסחר סביב רמות של 945 נקודות.

כמעט כל הסימנים מצביעים כיום דווקא על מגמת עליות מובהקת בשווקי המניות בכל רחבי העולם. מגמה זו נשענת על שיפור מהותי בנתונים הכלכליים. נכון, המצב בכלכלות העולם עדיין רחוק מלהיות טוב, אבל תרחישי האימה שתומחרו בשווקים עד לפני מספר חודשים כבר לא נראים ריאליים וכעת הדיון העומד על הפרק מתרכז בקצב הצמיחה בכלכלות העולם ולא על עצם קיומה של צמיחה. עובדה זו, כבר שוללת חזרה לרמות בהן ביקרו מדדי המניות בחודש מרץ האחרון.

מה הופך את מגמת העליות למובהקת? במשפט אחד: שיפור מהותי בנתונים הכלכליים לעומת מצבם לפני מספר חודשים. בין הנתונים הכלכליים הרלוונטיים ניתן למנות שיפור בנתוני האבטלה בארה"ב (בלימה בהידרדרות), צפי לצמיחה בחלק גדול מכלכלות העולם כבר בשנה הבאה ובחלק מן המדינות כבר השנה, שיפור דרמתי ברווחי החברות המדווחות, הפשרה בשוק האשראי, סימנים ראשונים המעידים על תחתית גם בשוק הנדל"ן בארה"ב ועוד. הבנקים וחברות אחרות בארה"ב גייסו מיליארדי דולרים, אשר מאפשרים להם מצד אחד להחזיר כספים לממשל ומצד שני לחזור ולייצר פעילות. התאוששות המערכת הפיננסית היא כמובן המפתח להתאוששות ענפים שלמים במשק.

מה יכול להפוך את מגמת העליות? שינוי מהותי לרעה בנתונים הכלכליים, תופעות לוואי קיצוניות בלתי מתוכננות כתוצאה מתוכניות ההבראה של המשק (למשל התפתחות אינפלציה חריגה הרבה מעבר לצפוי כרגע, אי הצלחה לשלוט על הגירעון בארה"ב וכו'), התפתחות של בועה חדשה (תהליך שלוקח בדרך כלל זמן ממושך) וכן אירועים בלתי צפויים אחרים, כגון מלחמות או אירועים פוליטיים מאד קיצוניים. בשלב זה, אין עדות למצבים מן הסוג הזה ולכן ההנחה היא שהמגמה הראשית הינה עדיין מגמת עליות.

מגמה ארוכת טווח - אם לשפוט לפי מצבים דומים מן העבר, הרי שמגמות חיוביות בשווקי המניות נמשכו בדרך כלל מספר שנים, כך שסביר מאד להניח שאנו נמצאים רק בתחילת הדרך. מגמות שליליות לעומת זאת, הן קצרות יותר בדרך כלל, אך גם אלימות יותר. הסיבה לכך נובעת מכך שהפחד משפיע על המשקיעים בצורה אגרסיבית וההנהגה הכלכלית תשאף תמיד לקצר ככל הניתן את תקופות השפל ולהאריך ככל הניתן את תקופות הגאות (עד כמה שזה תלוי בה).

ברור שקצב העליות לא יוכל להימשך כפי שהיה בחודשים האחרונים. הרי לא ציפיתם שמדד המעוף יזנק מ- 600 ל- 1,200 ללא כמה ימים של ירידות, נכון? תיקון טכני הוא תהליך טבעי ומתבקש. מי שהרוויחו 40%, 50% ויותר בתקופה של מספר חודשים חוששים מאד להפסיד את מה שהרוויחו ולנוכח סימני חולשה, אפילו הקלים ביותר של השוק, מחליטים לממש רווחים - מה שבטוח, בטוח. מימוש כזה, יוצר לחץ על מחירי המניות וגורר אחריו משקיעים נוספים להקטין גם הם סיכונים. הדינאמיקה הזו מלבה את התיקון ומגבירה את הירידות במיוחד אם היא מלווה גם בנתון שלילי או חדשה רעה אחרת.

תיקונים טכניים הם מצבים שמאד קשה לצפות את מועדם ואת היקפם, במידה רבה בשל העובדה שהגורם להם הוא פסיכולוגי בדרך כלל ולא נובע מהסברים כלכליים אמיתיים. לאור הקושי לצפות את התיקון ואת היקפו, עדיף בדרך כלל להתעלם ממנו ולהסתכל על המגמה הכללית, או לחילופין, לנצל אותו על מנת להגדיל פוזיציה בכיוון המגמה הראשית. במקרה הנוכחי, המגמה הכללית היא מגמת עליות מובהקת מזה מספר חודשים. כל עוד הנתונים הכלכליים ימשיכו להצביע על שיפור אין סיבה של ממש לשינוי מגמה.

לסיכום, לא מומלץ לנסות לתזמן תיקונים טכניים. כולנו הנחנו שתיקון כזה יגיע, אבל מי שהמתין לו בחוץ (ויש כאלה שממתינים עוד מחודש אפריל) החמיץ את הראלי הגדול ביותר ב- 50 השנה האחרונות. התיקון נותן לנו הזדמנות נוספת להיכנס לשוק ברמות מחירים סבירות. מתי כדאי לבצע את הכניסה? נראה לנו שכניסה ביום הראשון או השני של העליות יכולה להיות החלטה הגיונית למדי, שכן, אין דרך לדעת מתי התיקון יסתיים. יום או יומיים של עליות, עשוי לעיתים (אך לא תמיד) להעיד על סיום התיקון.

ורק תזכורת אחת אחרונה: הגאות הקודמת בשווקי המניות החלה בשנת 2003 והיא נמשכה כ- 4.5 שנים. מאמצע פברואר 2003 ועד לסוף שנת 2007 טיפס מדד ת"א 25 בכ- 300% ! מי שהשקיע 100 אלף שקל באותו זמן במניות לפי משקלן במדד הרוויח עד סוף שנת 2007 כ - 300 אלף שקל. בדרך היו תיקונים כאלו ואחרים. אמנם יש שוני בין המשבר של אז לבין זה של היום, אולם הפסיכולוגיה של המשקיעים לא השתנתה.

מאת: רן קבין - מנכ"ל קבין בית השקעות.

*חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך של חברות המוזכרות בדו"ח זה מוחזקים או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".