כיצד תקבלו 16%-14% לשנה צמוד לדולר עם רצפה של 3.6 שקל?

רן קבין, מנכ"ל קבין בית השקעות, מסתכל על אגרת החוב של חברת דה לסר
רן קבין |

16% לשנה דולרי, זה מה שמבטיחה לנו אגרת החוב של חברת דה לסר (שער סגירה אחרון 4/8/2009 - 88 אגורות). אבל מלבד ההצמדה, תוכלו לקבל כאן גם רצפה למקרה שהדולר צונח מתחת לרמת 3.59 ש"ח לדולר (במקרה כזה התשואה תרד מעט לכ- 14%). נשמע טוב? מבדיקה שביצענו, זה גם נראה די טוב. (דה לסר אגח א)

חברת דה לסר הינה חברת נדל"ן מניב הנמצאת בשליטת אברהם לסר, איש עסקים וותיק בעל ניסיון של כ- 40 שנה בתחום הנדל"ן בארה"ב. החברה מחזיקה ב- 16 נכסים מניבים בברוקלין ונכס מניב אחד בברונקס (ניו יורק). בתחילת שנת 2008 גייסה החברה בשוק ההון כ- 137 מליון ש"ח באמצעות סדרת אג"ח צמודה לדולר בריבית שנתית של 7.3%. עד כה, למעשה, מרבית הכסף שגוייס עדיין שוכב בקופת החברה, כאשר בכוונת החברה לנצלו לרכישת נכס הכולל מספר מוסדות רפואיים ברובע ברוקלין בניו יורק. מדובר בנכס בעלות של כ- 45 מליון דולר, אשר אמור להניב לחברה דמי שכירות של כ- 5 מליון דולר בשנה (תשואה של כ- 11%). עם זאת, העסקה הנ"ל מתעכבת במשך קרוב לשנה.

אגרות החוב של החברה מדורגות בדירוג A1 של מדרוג. במהלך המשבר ירדו אגרות החוב של החברה יחד עם כל אגרות החוב בבורסה, אם כי, הירידה הייתה מתונה יותר והאיגרת הפגינה חוסן יחסי. מאז חל שיפור, אגרות החוב טיפסו והתשואה עליהן ירדה לכ- 15%-16%. בדיקת הנתונים הפיננסים מגלה במהירות שלחברה כלל לא אמורה להיות בעיה עם החזר החוב. כך לדוגמא, נכון ליום 31/3/2009 היו בקופת החברה כ- 94.4 מליון ש"ח וכן 47.5 מליון ש"ח בפיקדונות מוגבלים. ההון העצמי של החברה מהווה יותר מ- 50% מהיקף הנכסים שלה, מה שמלמד על מינוף נמוך בהשוואה לחברות נדל"ן אחרות.

ה- NOI של החברה עמד בשנת 2008 על כ- 35.6 מליון ש"ח. ברבעון הראשון של 2009 עמד ה- NOI על קרוב ל- 11 מליון ש"ח. ה- FFO של החברה (תזרים מזומנים מפעילות, המנטרל השפעות חד פעמיות), ירד בחדות בשנת 2008 והסתכם בכ- 10.5 מליון ש"ח וכ- 2 מליון ש"ח ברבעון הראשון של 2009. חלק מהפגיעה נובעת מהעובדה שהחברה נושאת בהוצאות המימון בגין אגרות החוב שגוייסו ואשר טרם נוצלו לרכישת נכסים.

למרות השחיקה בתוצאות וברווחיות (בין היתר כתוצאה מעלויות המימון בגין האג"ח), החברה ממשיכה להרוויח ולהציג תזרים חיובי. המינוף בחברה כאמור נמוך (הון עצמי מעל 50% מהמאזן), קופת המזומנים גדולה, לחברה נכסים מניבים איכותיים הניתנים למימוש גם בתקופות קשות יחסית וקשה למצוא סיבה לכך שהחברה לא תוכל להחזיר את מלוא התחייבויותיה לבעלי האג"ח. רוב נכסי החברה מאוכלסים ע"י שוכרים איכותיים בעלי איתנות פיננסית כגון רשויות, בנקים וכו'.

אם כך, מדוע בכל זאת תשואת האג"ח עומדת על 16%? התשובה לכך, נובעת אולי מכך שבעל השליטה בחברה, מר אברהם לסר חי בארה"ב, לשוק ההון הישראלי אין עדיין מספיק ניסיון איתו והחברה נמצאת הרחק מאור הזרקורים. בנוסף, יתכן שהעסקה המתעכבת לרכישת הנכס בברוקלין מעיבה על החברה וגם מגדילה את הסיכון לאור העובדה שהחברה תצטרך להשקיע בנכס חלק משמעותי מהמזומנים שבקופתה (גם אז לא צפויים להערכתנו, לחברה קשיים לעמוד בהתחייבויותיה). סיכוני ההשקעה באגרת החוב כוללים רמת סחירות נמוכה וכאמור, היכרות קצרה של שוק ההון עם בעל השליטה בחברה וכן סיכון של חוסר הצלחה בעסקאות עתידיות.

לסיכום

אגרות החוב צמודות לשער הדולר ונסחרות בתשואה של כ- 16% במח"מ יחסית קצר של 2.7. כל הנתונים מצביעים על כך שלחברה לא צפוי להיות כל קושי בהחזר ההלוואות לבעלי האג"ח. החברה רווחית, בעלת מינוף נמוך יחסית ונכסים מניבים איכותיים. תנאי האיגרת אטרקטיביים במיוחד כעת כששער הדולר נמוך יחסית, שכן האיגרת מבטיחה רצפה של 3.59 ש"ח לדולר וגם במקרה כזה יקבלו המשקיעים תשואה של כ- 14%. בנוסף, במקרה של עליית שער הדולר, תניב האיגרת למשקיעים תשואה דולרית של 16% ויותר.

מאת: רן קבין, מנכ"ל קבין בית השקעות.

*חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך של חברות המוזכרות בדו"ח זה, לרבות אגרות חוב של חברת דה לסר מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".