משנה למנכ"ל קרוקס בישראל: "אין במה שנכתב בוושינגטון פוסט, כל השפעה על המותג בישראל"

כך לדברי מיכאל הורוביץ, משנה למנכ"ל הקרוקס ישראל, "אין במה שנכתב בוושינגטון פוסט, כל השפעה על המותג ועל המכירות בישראל"
מאיה זיסר |

נעלי קרוקס נכנסו לעולמנו לפני כ-5 שנים בסערה וכבשו את הרגליים שלנו במהרה, עד לפני כשנתיים היה קשה למצוא מישהו שלא היה לו קרוקס. כיום נראה כי המצב קצת השתנה. רק בשבוע האחרון התוודאנו לפרסומים על כך שהחברה בהפסדים מצטברים, המכירות צונחות והמניה מתרסקת

חברת 'קרוקס' האמריקאית החלה לשווק ב-2002 ותוך שנה הם כבשו את העולם ובתוך כך (ב-2004) גם את ישראל. בשנת 2006 הונפקה החברה בוול סטריט, לפי שווי של 208 מיליון דולר והמכירות המשיכו לזנק.

החיקויים הזולים מהמזרח לא אחרו להגיע ועמם הקשיים לייצר מנועי צמיחה חדשים. על פי דיווחים בשבוע החולף מארה"ב, נראה כי ימי הזוהר של ה'קרוקס' הסתיימו וכך מרווחים של 168 מיליון דולר בארה"ב, ירדה החברה להפסדים של 185 מיליון דולר ב-2008 כאשר בשנה האחרונה ההפסדים רק גדלו. ערך המנייה צנח תוך שנה וחצי בכ-97% ובחודש שעבר החברה אף הודיע על פיטורי 2,000 עובדים.

מנכ"ל קרוקס העולמית, ג'ון דרדן, הוציא הודעת הבהרה בתגובה לפרסומים אודות החוסן של חברת 'קרוקס' ואמר, "אנחנו מוכרים נעליים איכותיות ונוחות במגוון גדול של דגמים לגברים, נשים וילדים ומציעים תועלת מרובה יחסית לעלות ואנחנו בטוחים בעתיד החברה". לדבריו, "הפרסומים אכן מצביעים בצדק על כך שנתקלנו באתגרים שנבעו מגידול מהיר. נקטנו צעדים כדי להתמודד עם אתגרים אלו, כולל התאמת כושר הייצור לביקוש, צמצום הוצאות וכוח אדם והורדת החוב שלנו".

יותר ממאה מיליון צרכנים ב-125 מדינות אוהבים את המוצרים שלנו. המותג קרוקס קיים רק 5 שנים, וכבר הוא ידוע ביותר, כמעט כמו נייק ואדידס" אומר דרדן.

לדברי מיכאל הורוביץ, משנה למנכ"ל הקרוקס ישראל, "אין במה שנכתב בוושינגטון פוסט, כל השפעה על המותג ועל המכירות בישראל".

עוד מוסיף הורוביץ, "פתחנו בשנה החולפת, 16 סניפים משגשגים, של רשת 'קרוקס', בקניונים המובילים, זאת בנוסף למאות נקודות מכירה מצליחות ברחבי הארץ". הוא מציין כי הם פועלים להרחבת הרשת לסניפים נוספים, בחודשים הקרובים" ומציין כי "החנויות משווקות למעלה מ-120 דגמים, בנוסף לדגם הקלאסי, המוכר בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".