חגיגת הגיוסים נמשכת: "ריט 1" גייסה 115 מ' ש' לאחר ביקושים של 310 מ' ש'

להנפקת אגרות החוב של ריט 1 התקבלו ביקושים של 310 מיליון שקלים, פי 6 מהסכום המקורי לגיוס, שעמד על 50 מיליון שקלים
עינת פז-פרנקל |

חברת הנדל"ן ריט 1 השלימה גיוס אגרות חוב (סדרה ב') בהיקף 115 מיליון שקלים, כך דיווחה היום (יום א') החברה.

להנפקת אגרות החוב של ריט 1 התקבלו ביקושים של 310 מיליון שקלים, פי 6 מהסכום המקורי לגיוס, שעמד על 50 מיליון שקלים. בשלב המוסדי התקבלו ביקושים שלכ- 180 מיליון שקלים, וכ- 130 מיליון שקלים בשלב הציבורי.

ריט 1 בחרה לגייס 115 מיליון שקלים. ריבית הסגירה של המכרז: מרווח של 2.29% מעל ריבית גילון 817 לשנה, לעומת מרווח מקסימלי של 2.9% שהוצע במקור.

"הביקושים הגבוהים לאגרות החוב של ריט 1 מעידים על אמון המשקיעים בחברה ובמודל העסקי שלה וכן כי המשקיעים יודעים להעריך מכשירי השקעה סולידיים, של חברות שהוכיחו עצמן גם בעת המשבר ויודעות לשמור על האיתנות הפיננסית והדירוג שלהן", מסר יגאל רונאי, יו"ר ריט 1. "מספר ההזמנות המרשים מהציבור מדגיש כי ריט 1 מציעה מכשיר שמשלב בתוכו סולידיות הנגזרת ממדיניות החברה והוראות החוק ומעניקה אפשרות להשקעה פשוטה בנדל"ן מניב בישראל, שמהווה חלק חשוב בכל תיק השקעות לטווח ארוך. הגיוס מעמיד את ריט1 בעמדה מצויינת לקראת המשך התרחבות ורכישת נכסים איכותיים בעתיד".

את ההנפקה הובילו אקסלנס חיתום וכלל פיננסים חיתום, וכן השתתפו פועלים IBI חיתום ודש אייפקס חיתום. עו"ד אברמי וול ועו"ד מיכל ניסני ממשרד פישר, בכר, חן ושות' ליוו את ההנפקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות