חברת הנדל"ן SCG: "אנחנו רוצים לקנות 'זבל' ולמכור אותו במחיר זהב"

בראיון בלעדי ל-Bizportal, מסביר אלי גרטל, מבעלי חברת SCG מבוסטון, מדוע החברה שלו משקיעה בפרויקטי נדל"ן בארץ (רמז: לא מציונות) ולמה הוא שוקל להקים בניינים רבי-דירות להשכרה (multifamily) בישראל
עינת פז-פרנקל |

בארה"ב פורח סקטור נדל"ן לא מבוטל שבישראל אפילו לא מכירים. חברות נדל"ן המתמחות במגזר ה-multifamily housing רוכשות קרקע, בונות, משכירות ומנהלות בנייני מגורים הכוללים דירות להשכרה בלבד.

הענף הזה דווקא מצליח בארה"ב בימים אלה של משבר נדל"ן חריף. מדוע? מכיוון שרבים מבעלי הבתים שדירותיהן מעוקלות על ידי הבנקים נאלצים בימים אלה לשכור דירות, ולכן הביקוש ל-multifamily הוא יחסית קשיח.

בימים אלה, בוחנת חברת SCG Management Corporation מבוסטון שבארה"ב ליזום ולבנות בניינים כאלה בישראל (), בה תחום השכירות הוא לרוב פרטי, לא מווסת, לא ממוסה ולא מאורגן. במילים אחרות, בעלי בתים באזורים שונים משכירים דירות לאנשים פרטיים וכמעט אין מבנים שהוקמו על מנת לתת מענה לשוכרים בלבד.

בראיון ל-Bizportal, שוחח אלי גרטל, מבעלי חברת SCG, על הרעיון להביא את ענף הבנייה להשכרה (multifamily housing) לישראל וגם על הקשיים הכרוכים בחדירה לשוק הישראלי. נציין כי SCG מעורבת כיום בפרויקט מגורים למכירה בארץ - פרויקט "נווה גנים" בשכונת נווה שאנן בחיפה. בארה"ב, החברה מחזיקה ומנהלת 1100 יחידות דיור במדינות מסצ'וסטס וניו המפשייר.

גרטל, שהינו בעל ניסיון הן בבנייה לצרכי מכירה והן בבנייה לצרכי השכרה למגורים, מעריך שבארץ לא יהיה קל להשיג מימון להקמת בניינים רבי-דירות להשכרה. "הבנקים בארץ לא מעניקים מימון לפרויקטי מגורים לצרכי השכרה. הם חוששים לממן פרויקטים כאלה", אומר גרטל. "הם מעוניינים שהקבלן ימכור דירות על למנת לייצר הכנסות גבוהות ומיידיות".

לגבי כניסה עתידית לשוק זה בישראל, אומר גרטל כי "זה יהיה מאבק בתנאים לא קלים, אך אני לא פוסל את זה". זה מצלצל לגרטל טוב, הרעיון הזה של "חלוציות" בתחום ה-multifamily בישראל. גרטל עצמו עלה לארץ לפני מספר שנים והוא נמצא תמידית על הקו לבוסטון. אביו, הרווי גרטל, ממשיך לנהל את החברה ממקום מגוריו בבוסטון. "זה יהיה נפלא להביא את תחום ה-multifamily לארץ - זו הליבה העסקית שלנו, זו המומחיות שלנו".

להבדיל מישראל, בארה"ב יש ביקוש גבוה לדירות בשכירות, גם מצד בעלי משפחות ואנשים מבוגרים, לא רק מאנשים צעירים וסטודנטים. הממשל האמריקאי גם מציע הטבות מס לחברות הבונות פרויקטים של בניינים רבי דירות להשכרה, הטבות הבאות לידי ביטוי במיסוי על רווחי חברות, אומר גרטל.

כמי שיזם ובנה הן בישראל והן בארה"ב, גרטל מצביע על מספר הבדלים מהותיים בין ענף הבנייה בארץ לענף הבנייה בארה"ב. "הבירוקרטיה בארץ, אפילו ברמה המוניציפאלית, היא משהו שמאד קשה להתמודד עימו", אומר גרטל. בנוסף, קבלת מימון מהבנקים בארץ היא תהליך מסובך יותר מבארה"ב, הוא מסביר.

גרטל מדגיש כי הוא עלה לארץ מציונות, אך חברת SCG - שהשקיעה לאחרונה גם בקרקעות בירושלים - לא פועלת פה בשל ציונות. "אנחנו רוצים לעשות רווח", אומר גרטל. "אנחנו מאמינים שהביקוש לדירות בארץ רק יגדל".

על הפרויקט של SCG בחיפה, שמבצעת חברת הבנייה "דנתו", אומר גרטל שמדובר בשכונה שהיתה עליה סטיגמה, אבל כעת המכירות בה מתקדמות בקצב יפה. הבניין הרביעי בפרויקט יוצא לשיווק בימים אלה ויכלול 39 יחידות דיור במחירים של 575 אלף שקלים ומעלה. "אנחנו לא מעוניינים לקנות זהב ולמכור במחיר 'זהב פלוס'", אומר גרטל. "אנחנו רוצים לקנות 'זבל' ולמכור אותו במחיר זהב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות