הביקושים לדיור חוזרים: במאי נרשם שיא במכירת דירות בבנייה ציבורית

מדובר במכירות החודשיות הגבוהות ביותר מאז דצמבר 2007. עופר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל: "ברבעון השני חלה עלייה תלולה בביקושים. העלנו מחירים ב-3% בחודש האחרון. גם החודש הקרוב יסתיים בנתונים טובים".
עינת פז-פרנקל |

בחודש מאי נמכרו בישראל 354 דירות חדשות בבנייה ציבורית, עלייה של 51% בהשוואת למכירות באפריל 2009 ועלייה של 11% בהשוואה למכירות במאי אשתקד. מדובר במכירות החודשיות הגבוהות ביותר מאז דצמבר 2007, זאת לפי נתוני משרד השיכון.

"הנתונים הרשמיים על מכירת דירות חדשות בחודש אפריל מתחילים להתפרסם ומאמתים את ההערכות של התאחדות הקבלנים לגבי עלייה משמעותית בביקושים לדירות חדשות למרות המשבר הכלכלי", נמסר היום (יום א') מהתאחדות הקבלנים.

"העלייה בביקושים לדירות חדשות לצד הירידה המוכחת בהתחלות בנייה מתחילת השנה מעלה את החשש שהמחסור בדירות חדשות יגיע מוקדם מן הצפוי", אמר מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון.

לדבריו, "ועדת הכספים אמנם אישרה את מתן הערבויות לקבלנים על מנת לעודד התחלות בנייה חדשות, אך התוכנית עוד לא יצאה אל הפועל ויש לקדם אותה במהירות האפשרית , בנוסף על ממשלת ישראל לפעול היום לקידום סטטוטורי של פרויקטים המתעכבים בועדות התכנון".

העיר שבה נמכר מספר הדירות הגבוה ביותר בחודש מאי היא מודיעין, עם 80 דירות חדשות. מדובר בעלייה של 48% לעומת חודש אפריל בו נמכרו 54 דירות. לשם השוואה, בחודש אוקטובר 08 נמכרו בעיר 9 דירות חדשות בלבד.

גם בשכונת הר חומה בירושלים נרשם זינוק של 95% במכירת דירות במאי לעומת אפריל. בשכונה נמכרו במאי 45 דירות חדשות לעומת 23 דירות באפריל. במעלה אדומים נמכרו 31 דירות במאי בהשוואה ל- 19 דירות בחודש אפריל. בבאר שבע נמכרו במאי 39 דירות לעומת 13 דירות באפריל, גידול של פי 3.

"חודש יוני יסתיים בנתונים דומים, אם לא טובים יותר", אומר אוהד סבן, סמנכ"ל שיווק של חברת דונה, הבונה פרויקטי מגורים במודיעין. "המצב היום במודיעין הינו טוב יותר מהתקופה של טרום המשבר, הן ברמת כמות הדירות שנמכרות והן ברמת המחירים. בחודש יוני מכרנו כבר 16 דירות חדשות בעיר. אנשים שהמתינו לירידת מחירים גילו לדאבונם כי ההמתנה לא הייתה בטובתם, זאת משום שההיצע רק קטן והמחירים רק עלו".

עופר שגיב, מנכ"ל ובעלים של חברת מי-טל,הבונה בהר חומה, מוסר כי נתוני חודש מאי הגבוהים הינם תוצאה של הבשלת עסקאות שהחלה כבר חודש- חודשיים קודם לכן. "כבר בתחילת הרבעון ה-2, חלה עלייה תלולה בביקושים, במקביל להתבהרות המצב בענף. בפועל, העלנו מחירים בכ-3% בחודש האחרון, והביקושים ממשיכים. אנו מעריכים כי גם החודש הקרוב יסתיים בנתונים טובים".

עפרה חדד, סמנכ"ל יורו-ישראל, הבונה פרויקטים במודיעין והר חומה, מוסרת כי הביקושים לדירות במודיעין עלו בשנה האחרונה בצורה משמעותית ועקבית, כמו גם מחירי הקרקעות, זאת כתוצאה ישירה ממחסור גדול בדירות חדשות והתחלות בניה בעיר. "מחירי הזכייה הגבוהים שהתפרסמו בעיר לאחרונה, בעקבות מכרזים לקרקעות באזורים שונים בעיר, משקפים עליה של כ- 20% במחירי הקרקע ליחידת דיור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות