בעקבות הרפורמה במיסוי על הרכב: 60 אלף שקל מתוך מחיר הרכב מתגלגלים לקופת המדינה

מס הרכישה לאחר הרפורמה יהווה 34% מהמחיר שמשלם הצרכן עבור מכונית יפאנית מקבוצת שווי שימוש 3. בהשוואה למצב לפני הרפורמה, סכום מס הקניה יעלה מכ-37.2 אלף ש"ח לכ-40.1 אלף שקל
מאיה זיסר |

רפורמת 'המיסוי הירוק' והמעבר לשיטת 'שווי שימוש לינארי', שעליהם הכריזו שרי האוצר והגנת הסביבה בשבוע שעבר, העלו סימני שאלה לא מעטים בקרב בעלי רכב.

לפי רשות המסים כל השינויים שחלים במסגרת הרפורמה מתייחסים אך ורק לגבי מכוניות חדשות: שיעור מס הקניה האפקטיבי (העלאת מס הקנייה פחות קיזוז בהתאם לרמת הזיהום שיוצרת כל מכונית) ישפיע על סכום מס הקנייה והמע"מ שמשולם בגין מכוניות שישוחררו ממכס החל ב-1 באוגוסט השנה, ואילו שינוי במס 'שווי השימוש' יחול רק על מכוניות שיעלו על הכביש החל ב-1 בינואר 2010.

מסקירה כלכלית שערכה חברת היעוץ והניהול של 'BDO - זיו האפט' על הכנסות המדינה הן מרכישת רכבים חדשים והן מההוצאות השוטפות על שימוש ואחזקת כלי רכב, עולה כי ברכישת רכב חדש (מקבוצת רכבים יפאניים מקבוצת שווי שימוש 3 ) שיעור המס מגיע לכ- 52.3% כלומר שלמעלה מ- 60,000 שקל מתוך מחיר הרכב לאחר הרפורמה מתגלגלים לקופת המדינה מדובר בעליה של כ-3,700 שקל לכל רכב בהשוואה לשיעור המס לפני רפורמת המיסוי הירוק.

רו"ח שחר זיו, שותף בכיר בחברת הייעוץ והניהול של 'BDO - זיו האפט' מציין כי "מדיניות מיסוי הרכב הגבוהה בישראל היא אחד הגורמים העיקריים לכך שבישראל מספר כלי הרכב ל- 1,000 נפש נמוך באופן ניכר ממדינות המערב".

עוד הוא מוסיף, כי "העלאת מחירי הרכב החדשים תגרום לכך ששיעור הרכבים הישנים על הכביש יגדל ; רכבים ישנים הם אילו המגבירים את רמת זיהום האויר בהשוואה לרכבים חדשים"

לטענת זיו, "יש לפעול להקטנת הגיל של כלי הרכב הישנים על כבישי ישראל ובכך להפחית את הזיהום שהם יוצרים ולהגביר את הבטיחות הבאה לידי ביטוי בשימוש בדגמים חדשים". לדבריו, "בהעדר פיתוח פתרונות תחבורה ציבוריים הולמים, אין לציבור אפשרות להימנע מתשלומי המס הגבוהים על רכבים ועל כן יש לפעול במהירות להשקעה בתשתיות על מנת לאפשר פתרונות תחבורתיים אלטרנטיביים בייחוד בתחום המסילתי ופתרונות הסעה אחרת. אני קורא לפעול לייחוד הגידול בהכנסות ממיסוי הרכבים להשקעה בתשתיות התחבורתיות".

מהסקירה עולה כי מס הרכישה לאחר הרפורמה יהווה 34% מהמחיר שמשלם הצרכן עבור מכונית יפאנית מקבוצת שווי שימוש 3. בהשוואה למצב לפני הרפורמה, סכום מס הקניה יעלה מכ-37.2 אלף שקל לכ-40.1 אלף שקל, המהווה תוספת של כ-2,900 שקל לעלות הרכב.

בנוסף, כיוון שהמע"מ מחושב על בסיס סך מרכיבי העלות של כלי הרכב, המחיר הכולל לצרכן יעלה בכ-3,700 שקל. כך, לאחר הרפורמה, צפוי מחיר הדגם לדוגמא לעלות מ-114 אלף שקל ל-117.7 אלף שקל. המרכיב השני הינו המע"מ, בשיעור של 15.5% ביחס למחיר לפני מע"מ או 13.4% ביחס למחיר הרכב לצרכן כולל מע"מ לאחר המיסוי ירוק.

בסקירה חושבו מרכיבי המיסוי השונים שנכללים במחיר לצרכן של כלי רכב ממוצע וכן את מרכיבי המיסוי מתוך ההוצאה השוטפת הממוצעת של אחזקת כלי רכב. ההכנסות למכס לרכב חושבו לפי שיעור מכס של 7% מהעלות המוטל על יבוא רכבים יפאנים. כמו כן, המדינה נהנית ממיסוי ענף הרכב גם באופן עקיף באמצעות מיסוי היבואנים. לפי החישוב לקופת המדינה זורמים הכנסות מכך בשיעור של 1.8% ממחיר הרכב לצרכן. מרכיב רווחי היבואן נטו ממס הוא בשיעור של כ-5.5% מהמחיר לצרכן.

לפיכך, מתוך המחיר הכולל שישלם הצרכן על רכב חדש כ-52.3% יגיעו לקופת המדינה, עליה של 3.7 אלף שקל (כ-1% ממחיר כלי הרכב לצרכן), בהשוואה למצב לפני הרפורמה.

העלות נטו לשנה לרכב מסתכמת בכ- 64.7%

באשר לאחזקה שוטפת של כלי רכב הבחינה שבוצעה היא למכונית ממוצעת בת 3 שנים הנוסעת 17,000 ק"מ בשנה. האחזקה השוטפת כוללת את ההוצאות השוטפות הבאות: אגרת רשיון, אגרת רישוי, ביטוח חובה, ביטוח מקיף, תיקונים וחלפים ודלק. לא נכללו הוצאות שאינן תזרימיות כמו פחת על הרכב ולא כללנו את הוצאות המימון.

סה"כ ההוצאות לרכב בשנה בממוצע הסתכמו בכ-20,962 שקל. הוצאת אגרת רשיון הינה הוצאה של 370 שקלים אחת ל-10 שנים ולכן ההנחה היא ש- 37 שקל לשנה אשר מגיעים במלואם לקופת המדינה.

הוצאת אגרת רישוי (רשיון רכב) הינה 1,300 שקלים בממוצע וגם היא מס ישיר שמגיע לקופת המדינה ובדומה גם ביטוח החובה לרכב המסתכם בכ- 1,625 שקל ומשולם גם הוא למדינה. ביטוח מקיף ממוצע עולה כ-3,000 שקל ומתוכו מגיעים לקופת המדינה 75 שקל דרך מיסוי חברות הביטוח .

בנוגע לתיקונים וחלפים, המס מגיע לידי המדינה בשני אופנים: ראשית דרך מיסוי ישיר על חלפים הכולל מס קניה ומכס. בוצע חישוב של הכנסות המדינה מחלקי חילוף לרכב ע"י חלוקה של הכנסות המדינה במספר הרכבים של הכביש בישראל. שנית המדינה ממסה את בעלי המוסכים במס חברות (ההנחה היא כי שיעור הרווח התפעולי הממוצע בענף המוסכים הינו 17.5%). הסכום שמגיע לקופת המדינה מתיקונים וחלפים לרכב מסתכם בכ- 400 שקל. באשר להוצאות הדלק ההנחה היא שההוצאות לרכב בממוצע בשנה הן 9,000 שקל והכנסות המדינה ממיסוי הדלק הן 3,954 שקל בממוצע לרכב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.