הפרמטר השני בחשיבותו לגבי מחיר אופציית המעו"ף
בשבוע שעבר דיברנו על קניית אוכף (לונג סטיה) ועל מכירת אוכף (שורט סטיה) ומה שביניהם. ההחלטה אם להיות לונג וגא (ככל שסטיית התקן תעלה יותר נרוויח כסף) או שורט וגא (במקרה זה אנו מניחים כי סטיית התקן גבוהה מידי והיא אמורה לרדת) היא ההחלטה האמיתית במסחר באופציות ואין בילתה, שכן יתר הפרמטרים המרכיבים את מחיר האופציה גלויים וידועים לכולם. כך יוצא שסטיית התקן, היא הפרמטר השני אחרי נכס הבסיס, המשפיע ביותר על מחיר האופציה.
היחס בין הסטייה למחיר הוא יחס ישיר גם לאופציות פוט וגם לאופציות קול, כלומר, ככל שהסטייה גבוהה יותר, מחיר האופציה יקר יותר, בהנחה ששאר הפרמטרים (זמן, מחיר נכס בסיס, ריבית, דיבידנד) לא משתנים. מבין כל הפרמטרים המשפיעים על מחירי האופציות, למרבה הצער, הסטייה היא הפרמטר היחידי שלא ניתן לעקוב אחריו באופן ישיר. לכן, הסוחרים מוציאים את הסטיות הגלומות ממחירי השוק של האופציות.
לפי נוסחת בלק ושולס הידועה, הסטייה שצריך להשתמש בה לתמחור האופציה היא הסטייה העתידית הצפויה לתשואות נכס הבסיס. בגלל זה, נראה הגיוני לחשוב שהסטייה הגלומה בכל מחירי המימוש תהיה שווה. ואולם למרות שנכס הבסיס הוא זהה לכל האופציות, הסטייה אינה זהה.
לדוגמא, הסטייה השבוע במחיר מימוש 900 במעו"ף הייתה בערך 30.16 כאשר המדד עמד על 900. כלומר, באותו רגע נתון, הסוחרים ציפו לתזוזה שנתית של המדד בשנה הקרובה של בערך 30%. אפשר לתרגם את התזוזה למונחים יומיים ע"י חילוק בשורש 252 (מספר ימי המסחר) ואז נמצא שהצפי לתנודה יומית הוא 1.9%.
באותו זמן, הסטייה במחיר מימוש נמוך יותר, לדוגמא 850, הייתה גבוהה יותר ועמדה על 33.2%. במחיר מימוש גבוה יותר לדוגמא 950, הסטייה עמדה על 25.9%.
דוגמת SKEW: (זו דוגמה לצורך המחשה בלבד)
האם זה מקרי? האם הסוחרים טועים ולא רואים את ההבדלים בסטיות הגלומות?
התשובה לכך שלילית. זהו בדרך כלל המבנה של גרף הסטיות הגלומות לפי מחירי המימוש במעו"ף. ככל שמחיר המימוש עולה, כך הסטייה הגלומה יורדת, חוץ מאשר מקרים בודדים קיצוניים במחירי מימוש גבוהים מאוד, שם הסטייה חוזרת לעלות.
למה במצב שוק נורמאלי הסטיות מתנהגות כך ואין סטייה זהה לכל מחירי המימוש?
לקיומו ישנן מספר השערות של "עיוות". נציג אחד מהם: המשקיעים הכי גדולים בשוק, הגופים המוסדיים, מחזיקים בתיקים שלהם בין שאר ניירות הערך גם מניות. בעיקר אחרי המפולת של 1987 הגופים מעוניינים להגן על התיקים שלהם באמצעות רכישת אופציות פוט זולות מחוץ לכסף. במקרה של מפולת, התשואה על הפוטים תכסה חלק מההפסדים בתיק המניות. הקנייה המאסיבית של האופציות האלה מעלה את מחירן וכתוצאה מכך, גם הסטייה הגלומה עולה. את קניית אופציות הפוט הם מממנים באמצעות מכירת אופציות קול מחוץ לכסף. המכירה של הקולים לא מהווה סיכון משמעותי עבורם, כיוון שאם מחיר נכס הבסיס יגיע למחירי המימוש הגבוהים הללו, המוסדיים כבר ירוויחו תשואה יפה על המניות שהם מחזיקים ולא יהיה אכפת להם למכור את המניות למחזיקי האופציות קול.
מכירת הקולים הללו, כמובן, מורידה את הסטייה במחירי המימוש הגבוהים.
בשיקלול כל הפרמטרים (לונג מניות, שורט קול גבוה ולונג פוט נמוך) כך תראה פוזיציית המוסדיים:
מן הגרף ניתן לראות בבירור כי ההפסד והרווח מוגבלים הם ובכך נמנע הסוחר משליחת פרחים לביתו או חלילה לקברו.
המסחר בסטיות התקן נקרא מסחר על ה- SKEW, איך זה עובד בדיוק ולמה? על כך בכתבה הבאה.
הכותבת הינה סוחרת בקבוצת "אקסלנס נשואה אופציות".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
