הפרמטר השני בחשיבותו לגבי מחיר אופציית המעו"ף
בשבוע שעבר דיברנו על קניית אוכף (לונג סטיה) ועל מכירת אוכף (שורט סטיה) ומה שביניהם. ההחלטה אם להיות לונג וגא (ככל שסטיית התקן תעלה יותר נרוויח כסף) או שורט וגא (במקרה זה אנו מניחים כי סטיית התקן גבוהה מידי והיא אמורה לרדת) היא ההחלטה האמיתית במסחר באופציות ואין בילתה, שכן יתר הפרמטרים המרכיבים את מחיר האופציה גלויים וידועים לכולם. כך יוצא שסטיית התקן, היא הפרמטר השני אחרי נכס הבסיס, המשפיע ביותר על מחיר האופציה.
היחס בין הסטייה למחיר הוא יחס ישיר גם לאופציות פוט וגם לאופציות קול, כלומר, ככל שהסטייה גבוהה יותר, מחיר האופציה יקר יותר, בהנחה ששאר הפרמטרים (זמן, מחיר נכס בסיס, ריבית, דיבידנד) לא משתנים. מבין כל הפרמטרים המשפיעים על מחירי האופציות, למרבה הצער, הסטייה היא הפרמטר היחידי שלא ניתן לעקוב אחריו באופן ישיר. לכן, הסוחרים מוציאים את הסטיות הגלומות ממחירי השוק של האופציות.
לפי נוסחת בלק ושולס הידועה, הסטייה שצריך להשתמש בה לתמחור האופציה היא הסטייה העתידית הצפויה לתשואות נכס הבסיס. בגלל זה, נראה הגיוני לחשוב שהסטייה הגלומה בכל מחירי המימוש תהיה שווה. ואולם למרות שנכס הבסיס הוא זהה לכל האופציות, הסטייה אינה זהה.
לדוגמא, הסטייה השבוע במחיר מימוש 900 במעו"ף הייתה בערך 30.16 כאשר המדד עמד על 900. כלומר, באותו רגע נתון, הסוחרים ציפו לתזוזה שנתית של המדד בשנה הקרובה של בערך 30%. אפשר לתרגם את התזוזה למונחים יומיים ע"י חילוק בשורש 252 (מספר ימי המסחר) ואז נמצא שהצפי לתנודה יומית הוא 1.9%.
באותו זמן, הסטייה במחיר מימוש נמוך יותר, לדוגמא 850, הייתה גבוהה יותר ועמדה על 33.2%. במחיר מימוש גבוה יותר לדוגמא 950, הסטייה עמדה על 25.9%.
דוגמת SKEW: (זו דוגמה לצורך המחשה בלבד)
האם זה מקרי? האם הסוחרים טועים ולא רואים את ההבדלים בסטיות הגלומות?
התשובה לכך שלילית. זהו בדרך כלל המבנה של גרף הסטיות הגלומות לפי מחירי המימוש במעו"ף. ככל שמחיר המימוש עולה, כך הסטייה הגלומה יורדת, חוץ מאשר מקרים בודדים קיצוניים במחירי מימוש גבוהים מאוד, שם הסטייה חוזרת לעלות.
למה במצב שוק נורמאלי הסטיות מתנהגות כך ואין סטייה זהה לכל מחירי המימוש?
לקיומו ישנן מספר השערות של "עיוות". נציג אחד מהם: המשקיעים הכי גדולים בשוק, הגופים המוסדיים, מחזיקים בתיקים שלהם בין שאר ניירות הערך גם מניות. בעיקר אחרי המפולת של 1987 הגופים מעוניינים להגן על התיקים שלהם באמצעות רכישת אופציות פוט זולות מחוץ לכסף. במקרה של מפולת, התשואה על הפוטים תכסה חלק מההפסדים בתיק המניות. הקנייה המאסיבית של האופציות האלה מעלה את מחירן וכתוצאה מכך, גם הסטייה הגלומה עולה. את קניית אופציות הפוט הם מממנים באמצעות מכירת אופציות קול מחוץ לכסף. המכירה של הקולים לא מהווה סיכון משמעותי עבורם, כיוון שאם מחיר נכס הבסיס יגיע למחירי המימוש הגבוהים הללו, המוסדיים כבר ירוויחו תשואה יפה על המניות שהם מחזיקים ולא יהיה אכפת להם למכור את המניות למחזיקי האופציות קול.
מכירת הקולים הללו, כמובן, מורידה את הסטייה במחירי המימוש הגבוהים.
בשיקלול כל הפרמטרים (לונג מניות, שורט קול גבוה ולונג פוט נמוך) כך תראה פוזיציית המוסדיים:
מן הגרף ניתן לראות בבירור כי ההפסד והרווח מוגבלים הם ובכך נמנע הסוחר משליחת פרחים לביתו או חלילה לקברו.
המסחר בסטיות התקן נקרא מסחר על ה- SKEW, איך זה עובד בדיוק ולמה? על כך בכתבה הבאה.
הכותבת הינה סוחרת בקבוצת "אקסלנס נשואה אופציות".

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.