גיוס הון עצמי לפרויקטים בתקופה של משבר אשראי
ענף הנדל"ן הנו ענף עתיר הון. קבלן או יזם המעוניין ליזום פרויקט חדש נדרש לנזילות כספית גבוהה ומקורות מימון זמינים. בשנים האחרונות המערכת הבנקאית ושוק ההון הצליחו להעמיד את המימון, הנדרש לצורך הפעילות של היזמים הישראלים גם בשוק המקומי וגם בפעילותם בחו"ל. אולם המשבר הפיננסי העולמי טרף את הקלפים עבור הפעילים בשוק.
גיוסי הון בשוק ההון במסגרת הנפקת מניות או הנפקת אג"ח ירדו כמעט לחלוטין מן הפרק וקיים חשש כי החברות שגייסו הון באמצעות הנפקת אג"ח יתקשו בהחזרת החוב ויקלעו לקשיים. במקביל הבנקים צמצמו את האשראי הניתן לקבלנים והחמירו את הדרישות בכל הקשור להון העצמי הנדרש, לצורך קבלת מימון להקמת פרויקטים בנדל"ן. שיעור המימון הבנקאי המקובל כיום הנע בין 50% ל- 70% מהיקף הפרויקט, בעוד שטרום המשבר עמד המימון על שיעור של 70%-85%.
התוצאה היא שיזמים וקבלנים רבים מתקשים מאוד כיום בכניסה לפרויקטים חדשים בתחום הנדל"ן. אחד הפתרונות הקיימים לבעיה הנו באמצעות גיוס הון חוץ-בנקאי בדרך של הלוואות "מזנין". פתרון זה מאפשר ליזם להעמיד ממקורותיו הון עצמי מופחת לצורך ייזום פרויקטים חדשים וכן חילוץ הון עצמי מפרויקטים קיימים, המצויים בשלבי ביצוע.
לדוגמא, קבלנים הנמצאים במהלך פרויקט, בו נמכרו מרבית הדירות, עדיין אינם יכולים לשחרר מהבנק את מלוא ההון העצמי והעודפים שנצברו, עד להשלמת הבניה ואכלוס הפרויקט. לעיתים מדובר במיליוני שקלים הנחוצים להם לצורך כניסה לפרויקט חדש. באמצעות קבלת אשראי או העמדת בטוחה ממממן חיצוני, יכול היזם לחלץ את ההון העצמי המושקע בפרויקט. פעולה של חילוץ הון עצמי "הכלוא" באמצעות מימון חוץ בנקאי "מנזילה" לקבלן הון, שיכול לשמש אותו לצורך הזדמנויות עסקיות, המחייבות הון זמין.
נקודה נוספת שבה הקבלן זקוק לעיתים להון זמין הוא השלב שבין ביצוע העסקה ועד לקבלת המימון מבנק. במקרים כאלו הלוואת גישור ממקור חוץ בנקאי יכולה להוות פתרון ביניים להמשך קידום הפרויקט, עד לקבלת ליווי בנקאי.
בשוק ישנן חברות נדל"ן ציבוריות יציבות, עם פרויקטים רווחיים ולמרות זאת האג"ח שלהן נסחרות בתשואות גבוהות, המגיעות לעיתים לשיעורים של למעלה מ-20%. ניתן להעמיד לחברות אלו אשראי כנגד שעבוד ראשון או שני של הפרויקטים שברשותם, המסומנים כמקור ההחזר הצפוי של ההלוואה.
בצורה זו החברה מקדימה את תזרים המזומנים מהפרויקטים ומשחררת לעצמה הון פנוי, היכול המשמש אותה, בין השאר, לרכישה עצמית של אג"ח. רכישה עצמית של האג"ח בתשואות גבוהות יוצרת לחברה במיידית רווחי הון גדולים, מקטינה את מצבת ההתחייבויות של החברה וע"י כך משפרת עד מאוד את מצבה הפיננסי של החברה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
