גיוס הון עצמי לפרויקטים בתקופה של משבר אשראי
ענף הנדל"ן הנו ענף עתיר הון. קבלן או יזם המעוניין ליזום פרויקט חדש נדרש לנזילות כספית גבוהה ומקורות מימון זמינים. בשנים האחרונות המערכת הבנקאית ושוק ההון הצליחו להעמיד את המימון, הנדרש לצורך הפעילות של היזמים הישראלים גם בשוק המקומי וגם בפעילותם בחו"ל. אולם המשבר הפיננסי העולמי טרף את הקלפים עבור הפעילים בשוק.
גיוסי הון בשוק ההון במסגרת הנפקת מניות או הנפקת אג"ח ירדו כמעט לחלוטין מן הפרק וקיים חשש כי החברות שגייסו הון באמצעות הנפקת אג"ח יתקשו בהחזרת החוב ויקלעו לקשיים. במקביל הבנקים צמצמו את האשראי הניתן לקבלנים והחמירו את הדרישות בכל הקשור להון העצמי הנדרש, לצורך קבלת מימון להקמת פרויקטים בנדל"ן. שיעור המימון הבנקאי המקובל כיום הנע בין 50% ל- 70% מהיקף הפרויקט, בעוד שטרום המשבר עמד המימון על שיעור של 70%-85%.
התוצאה היא שיזמים וקבלנים רבים מתקשים מאוד כיום בכניסה לפרויקטים חדשים בתחום הנדל"ן. אחד הפתרונות הקיימים לבעיה הנו באמצעות גיוס הון חוץ-בנקאי בדרך של הלוואות "מזנין". פתרון זה מאפשר ליזם להעמיד ממקורותיו הון עצמי מופחת לצורך ייזום פרויקטים חדשים וכן חילוץ הון עצמי מפרויקטים קיימים, המצויים בשלבי ביצוע.
לדוגמא, קבלנים הנמצאים במהלך פרויקט, בו נמכרו מרבית הדירות, עדיין אינם יכולים לשחרר מהבנק את מלוא ההון העצמי והעודפים שנצברו, עד להשלמת הבניה ואכלוס הפרויקט. לעיתים מדובר במיליוני שקלים הנחוצים להם לצורך כניסה לפרויקט חדש. באמצעות קבלת אשראי או העמדת בטוחה ממממן חיצוני, יכול היזם לחלץ את ההון העצמי המושקע בפרויקט. פעולה של חילוץ הון עצמי "הכלוא" באמצעות מימון חוץ בנקאי "מנזילה" לקבלן הון, שיכול לשמש אותו לצורך הזדמנויות עסקיות, המחייבות הון זמין.
נקודה נוספת שבה הקבלן זקוק לעיתים להון זמין הוא השלב שבין ביצוע העסקה ועד לקבלת המימון מבנק. במקרים כאלו הלוואת גישור ממקור חוץ בנקאי יכולה להוות פתרון ביניים להמשך קידום הפרויקט, עד לקבלת ליווי בנקאי.
בשוק ישנן חברות נדל"ן ציבוריות יציבות, עם פרויקטים רווחיים ולמרות זאת האג"ח שלהן נסחרות בתשואות גבוהות, המגיעות לעיתים לשיעורים של למעלה מ-20%. ניתן להעמיד לחברות אלו אשראי כנגד שעבוד ראשון או שני של הפרויקטים שברשותם, המסומנים כמקור ההחזר הצפוי של ההלוואה.
בצורה זו החברה מקדימה את תזרים המזומנים מהפרויקטים ומשחררת לעצמה הון פנוי, היכול המשמש אותה, בין השאר, לרכישה עצמית של אג"ח. רכישה עצמית של האג"ח בתשואות גבוהות יוצרת לחברה במיידית רווחי הון גדולים, מקטינה את מצבת ההתחייבויות של החברה וע"י כך משפרת עד מאוד את מצבה הפיננסי של החברה.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.