
מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
כמו הריבית גם דירוג האשראי נותר על כנו: מודי'ס מותירה את דירוג האשראי של ישראל על Baa1 עם תחזית שלילית: "הסיכונים הביטחוניים ממשיכים להעיב על הפרופיל הפיננסי" - השאלה המתבקשת: איזה עיתונים מודי'ס קוראת?
חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה כי היא מאשרת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של Baa1 לטווח ארוך, הן במטבע מקומי והן במטבע חוץ. התחזית נותרה שלילית, על רקע הערכה כי הסיכונים הביטחוניים הגבוהים עדיין עשויים להוביל להידרדרות נוספת במצב הפיסקלי ובצמיחה הכלכלית.
בהודעה נכתב כי הדירוג משקף את חוזקות הכלכלה הישראלית כולל עמידות בשעת חירום, שוק חוב פעיל וגישה נוחה למימון לצד החולשות שנובעות מהסלמה משמעותית ברמת הסיכון הגיאופוליטי מאז אוקטובר 2023. החמרה זו, שהגיעה לשיא בעימות הצבאי עם איראן שהחל ב-13 ביוני ונמשך 12 ימים, מעלה את התחזית לגירעון וליחס חוב גבוה יותר מבעבר.
קשה שלא לגחך מול הפגנת הזהירות הזאת של מוד'יס בעיקר כשהנתונים משקפים תמונה הרבה יותר חיובית ומעודדת. שיעור האינפלציה ירד ל-3.1% והפתיע גם את הציפיות שעמדו על 3.4% - שיעור שהושפע מירידה בהוצאות על הטיסות ומחירי הפירות והירקות. גם שוק העבודה נשאר חזק ושיעור האבטלה הרגיל (ללא דורשי עבודה) ירד ל-2.6% נתון נמוך גם בהשוואה עולמית. נוסיף לזה ביקושים חזקים לאג"ח ממשלתיות ושבירת שיאים של מדדי ת"א בעיצומה של מלחמה מול איראן ונקבל תמונת חוסן לאומי שונה מהותית ממה שמשתקף מדברי סוכנות הדירוג.
בכל זאת, אי אפשר לזלזל בדירוג. מי שרוצה להבין טוב יותר מהו דירוג אשראי, למה הוא חשוב ואיך הוא משפיע על כולנו הכנו מדריך שמסביר את הכל בשפה פשוטה: כל מה שצריך לדעת על דירוגי חוב - מי מדרג, מה המשמעות, ההבדלים בין הדירוגים, למה הדירוג חשוב, וההבדלים בין דירוג של מדינה לדירוג של חברה.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הביטחון עולות והתחזית לגירעון מתרחבת
מודי'ס מעדכנת את התחזית שלה כלפי מעלה - במובן
שלילי: יחס החוב-תוצר צפוי להגיע לשיא של כ-75% בטווח הבינוני, לעומת תחזית קודמת לשיא של 70%. ההחמרה נובעת מהוצאה ביטחונית נוספת של כ-1% תוצר, המובילה להערכת גירעון של כ-8% בשנת 2025. אף שהיו סימנים לצמצום הגירעון טרם הסלמת הלחימה, הדינמיקה הפיסקלית מאז ממשיכה
להצביע על חולשה.
יחד עם זאת, מוד'יס מציינת לחיוב כי מדינת ישראל נהנית מגישה נוחה לשוקי החוב, עם ביקוש חזק לאג"ח ממשלתיות גם במהלך העימות עם איראן מה שמסייע לשמור על עלויות גיוס נמוכות יחסית, ולתמוך במימון שוטף גם בעתות משבר. לפי מודי'ס, ההנפקות
האחרונות זכו לביקושים גבוהים אף בזמן הלחימה, והעידו על אמון נרחב מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים.
לצד הלחצים, מודי'ס מדגישה את העמידות הכלכלית של ישראל. הכלכלה התאוששה היטב בסוף 2024 והמשיכה לצמוח בתחילת השנה הנוכחית, בין היתר בזכות רמות הכנסה
גבוהות, השקעות פרטיות חזקות ומגזר טכנולוגי דינמי. ההשקעות במגזר ההייטק, ובפרט בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, הסתכמו ב-2.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025 גבוה מהממוצע הרבעוני בשנת 2023.
- טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
- יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
עם זאת, בטווח הקצר, הצריכה הפרטית צפויה להיחלש, בין היתר
בשל ירידה באמון הצרכנים, האטה בתיירות ומחסור בכוח אדם. על רקע זה, התחזית לצמיחה ריאלית ב-2025 עודכנה כלפי מטה לכ-2%. ב-2026 צופה מודי'ס התאוששות שתניב צמיחה של כ-4.5%, מונעת מהשקעות בשיקום, הרחבת תקציבי הביטחון והתחזקות הצריכה.
התחזית שלילית: הסיכונים להסלמה עדיין כאן
למרות הפסקות האש המוצהרות מול איראן וחיזבאללה בצפון, מודי'ס מציינת כי הסיכון הביטחוני לישראל נותר גבוה במיוחד ומהווה גורם משמעותי לסיכון אשראי. בהודעה נכתב כי "הפסקת האש בין ישראל לאיראן נותרת שברירית", וכי כל התחממות בין
ישראל לאיראן או חידוש ישיר של הלחימה עשוי להכביד משמעותית על תקציב המדינה, לפגוע בצמיחה ולסכן תשתיות פיזיות.
לגבי עזה, מודי'ס מודה שהסיכונים פחתו כיוון שארגוני הטרור כבר אינם מהווים איום בטחוני ממשי. אבל עדיין, גם מצב של התכתשויות תכופות לאורך
זמן אפילו שזה יהיה ללא הסלמה כוללת, זה דבר שיכול להגביר את הלחצים הכלכליים והפיסקליים ולשחוק את פרופיל האשראי של המדינה.
מודי'ס גם תולה את השארת הדירוג על כנו בגלל סיכונים סביבתיים-חברתיים (ESG), הדירוג של ישראל היה יכול להיות גבוה יותר, אבל הוא נפגע בגלל הסיכונים שקשורים למצב הביטחוני הלא יציב מאז ה-7 באוקטובר. המצב הבטחוני משפיע לרעה על החיים של האזרחים, על הכלכלה, ועל היכולת של המדינה לשמור על יציבות וזה דבר שמוריד את הציון של האשראי.
בנוסף, על פי מודי'ס ישראל חשופה גם לבעיות סביבתיות,
במיוחד למחסור במים, אבל הסיכון הזה נחשב זניח באופן יחסי ולא משפיע מהותית על הדירוג. בתחום של ניהול המדינה והמוסדות כמו הממשלה, החוק והמדיניות הכלכלית מודי'ס סבורה שהמצב מאוזן ואין לו השפעה על הדירוג לכאן או לכאן.
בהינתן
התחזית השלילית, העלאת דירוג עדיין אינה על הפרק. עם זאת, מודי'ס מציינת כי תבחן שינוי תחזית לניטרלית אם יתברר כי קיימת ירידה משמעותית ומתמשכת בעוצמת הסיכון הביטחוני, שיאפשר חזרה למדיניות מאוזנת והתאוששות כלכלית.
- 2.חיים בסרט ביביסטי 08/07/2025 12:31הגב לתגובה זולא הבנתם שהמדינה מנוהלת על הפנים שהמגזר החרדי לא רק מתחמק משירות צבאי אלא גם מעבודה שאין פועלים לענף הבניה שהוצאות הבטחן הן בשמיים שיחס החוב לתוצר בנסיקה
- 1.מ שקיע לונג 08/07/2025 09:17הגב לתגובה זומצב המשק הישראלי הוא הכי טוב מאז הקמת המדינה. האופק חיובי הסיכונים קיימים אך הצטמצמו משמעותית. הכלכלה פורחת. מנועי הצמיחה מתרבים ומשתפרים. המשקיעים הזרים חוזרים. התלג עולה וימשיך לעלות. נכון לא הכל מושלם. אבל מודיס מנותקים והבדיחה היא על חשבונם. צחקתי וכמעט נשפך לי הקפה על המקלדת פה במשרד בהייטק.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.