מעריב הפסיד 132 מ' ש' ב-2008: הנהלה צופה חזרה לאיזון תפעולי ברבעון השני של 2009
מעריב החזקות דיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008. החברה סיכמה את השנה בהפסד כולל של כ-131.9 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-78.4 מיליון שקל בשנת 2007.
ברבעון הרביעי של 2008 הפסידה החברה כ-56.7 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-36.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנה הקודמת. לאור יישומה של תוכנית היערכות מקיפה בחברה, המתאימה למצב הכלכלי השורר, ואשר תושלם במהלך הרבעון הראשון של 2009, החברה מעריכה כי בשנת 2009 ייווצר צמצום משמעותי בהוצאות השכר והתפעול של החברה, שיביא לאיזון תפעולי.
הכנסות החברה בשנת 2008 הסתכמו בסך של כ-404.1 מיליון שקל בהשוואה ל-482.9 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה של כ-16%. ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו הכנסות החברה בכ-88.9 מיליון שקל לעומת כ-111.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הקיטון נובע בעיקרו מירידה בהכנסות ממודעות, בין היתר בשל המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בספטמבר 2008 וקיפאון בענף הפרסום החל מחודש אוקטובר, ובשל מגמת הקיטון המאפיינת את ענף העיתונות כולו כבר כמה שנים. הקיטון ברבעון הרביעי נובע גם מהעונתיות המאפיינת רבעון זה בכל שנה.
עלות המכירות של מעריב החזקות הסתכמה בשנת 2008 בכ-346.4 מיליון שקל, ירידה של כ-32.3 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2007. ברבעון הרביעי הסתכמה עלות המכירות בכ-91.7 מיליון שקל לעומת 93.8 מיליון ששקל ברבעון הרביעי אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה הסתכם בשנת 2008 בכ-57.8 מיליון שקל בהשוואה לסך של 104.2 מיליון שקל בשנת 2007. ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד גולמי שהסתכם בכ-2.8 מיליון שקל, שנבע מהירידה בהכנסות ומירידה מתונה יותר בעלות המכר.
כמו כן, רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-108.6 מיליון שקל בשנת 2008 לעומת הפסד של כ-71.7 מיליון שקל בשנת 2007. ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-50 מיליון שקל לעומת 32.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2007.
לאור מצב השוק בכלל והפסדי החברה בפרט נקט דירקטוריון החברה מספר פעולות מהותיות על מנת לשפר את תוצאותיה העסקיות ועל מנת להתאים את פעילותה של החברה להתפתחויות הצפויות במשק בשנים הקרובות.
בין הפעולות הוקמה וועדה ייעודית של הדירקטוריון העוקבת ומלווה את הנהלת החברה באופן צמוד, על מנת לוודא יישומם של מהלכים והחלטות הדירקטוריון בקשר עם התנהלות החברה.
כמו כן, יושמה תוכנית היערכות נרחבת במסגרתה חוזקו השדרה הניהולית של החברה ומערך רכישת המודעות, אוחדו פונקציות ותפקידים, בוצעו קיצוצים מהותיים בהוצאות החברה על כל סוגיהן וננקטו פעולות שונות לבידול העיתון והתאמת מבנהו לשוק העיתונות המשתנה.
בעקבות השלמת תוכנית ההיערכות החדשה וצעדי ההתייעלות בחברה ברבעון הראשון של 2009, ההוצאות התפעוליות השנתיות של החברה בשנה זו צפויות להיות נמוכות בכ- 70 מליון שקל לעומת ממוצע ההוצאות התפעוליות ב- 2008.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
