מעריב הפסיד 132 מ' ש' ב-2008: הנהלה צופה חזרה לאיזון תפעולי ברבעון השני של 2009

הנהלת העיתון מעריכה שיישום תוכנית ההיערכות החדשה תביא אותה לאיזון תפעולי ברבעון השני של 2009. במהלך הרבעון הראשון של 2009 החברה נקטה בצעדים דרסטיים לצמצום ההוצאות התפעוליות בכ- 70 מליון שקל בשנה
מערכת Bizportal |

מעריב החזקות דיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008. החברה סיכמה את השנה בהפסד כולל של כ-131.9 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-78.4 מיליון שקל בשנת 2007.

ברבעון הרביעי של 2008 הפסידה החברה כ-56.7 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-36.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנה הקודמת. לאור יישומה של תוכנית היערכות מקיפה בחברה, המתאימה למצב הכלכלי השורר, ואשר תושלם במהלך הרבעון הראשון של 2009, החברה מעריכה כי בשנת 2009 ייווצר צמצום משמעותי בהוצאות השכר והתפעול של החברה, שיביא לאיזון תפעולי.

הכנסות החברה בשנת 2008 הסתכמו בסך של כ-404.1 מיליון שקל בהשוואה ל-482.9 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה של כ-16%. ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו הכנסות החברה בכ-88.9 מיליון שקל לעומת כ-111.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הקיטון נובע בעיקרו מירידה בהכנסות ממודעות, בין היתר בשל המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בספטמבר 2008 וקיפאון בענף הפרסום החל מחודש אוקטובר, ובשל מגמת הקיטון המאפיינת את ענף העיתונות כולו כבר כמה שנים. הקיטון ברבעון הרביעי נובע גם מהעונתיות המאפיינת רבעון זה בכל שנה.

עלות המכירות של מעריב החזקות הסתכמה בשנת 2008 בכ-346.4 מיליון שקל, ירידה של כ-32.3 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2007. ברבעון הרביעי הסתכמה עלות המכירות בכ-91.7 מיליון שקל לעומת 93.8 מיליון ששקל ברבעון הרביעי אשתקד.

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בשנת 2008 בכ-57.8 מיליון שקל בהשוואה לסך של 104.2 מיליון שקל בשנת 2007. ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד גולמי שהסתכם בכ-2.8 מיליון שקל, שנבע מהירידה בהכנסות ומירידה מתונה יותר בעלות המכר.

כמו כן, רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-108.6 מיליון שקל בשנת 2008 לעומת הפסד של כ-71.7 מיליון שקל בשנת 2007. ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-50 מיליון שקל לעומת 32.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2007.

לאור מצב השוק בכלל והפסדי החברה בפרט נקט דירקטוריון החברה מספר פעולות מהותיות על מנת לשפר את תוצאותיה העסקיות ועל מנת להתאים את פעילותה של החברה להתפתחויות הצפויות במשק בשנים הקרובות.

בין הפעולות הוקמה וועדה ייעודית של הדירקטוריון העוקבת ומלווה את הנהלת החברה באופן צמוד, על מנת לוודא יישומם של מהלכים והחלטות הדירקטוריון בקשר עם התנהלות החברה.

כמו כן, יושמה תוכנית היערכות נרחבת במסגרתה חוזקו השדרה הניהולית של החברה ומערך רכישת המודעות, אוחדו פונקציות ותפקידים, בוצעו קיצוצים מהותיים בהוצאות החברה על כל סוגיהן וננקטו פעולות שונות לבידול העיתון והתאמת מבנהו לשוק העיתונות המשתנה.

בעקבות השלמת תוכנית ההיערכות החדשה וצעדי ההתייעלות בחברה ברבעון הראשון של 2009, ההוצאות התפעוליות השנתיות של החברה בשנה זו צפויות להיות נמוכות בכ- 70 מליון שקל לעומת ממוצע ההוצאות התפעוליות ב- 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"